אף פעם לא מאוחר: למה התגרשו זוג בני 86?
קשישים תושבי מרכז הארץ, בעשור התשיעי לחייהם, הגישו בקשה לגירושין לאחר עשרות שנות נישואין, ילדים ונכדים. האישה: "לא עצמתי עין במשך שנים, זה היה סיוט"
אף פעם לא מאוחר מדי להתגרש: לאחר שישים שנות נישואין, זוג קשישים ביקשו להכין הסכם גירושין, זאת לאחר שהאישה התלוננה כי היא סובלת בגללו ממחסור שינה חמור.
הזוג, תושבי מרכז הארץ, הם הורים לשני ילדים וסבים לארבעה נכדים ושני נינים. הבעל עבד שנים רבות כמהנדס והאם מורה, ומזה כעשור שניהם בגימלאות.
עוד כתבות
סקר: 20% מהישראלים ישנים בנפרד בגלל נחירות
זוגיות: למה אנחנו נשארים גם כשהקשר רע?
11 סימנים שמזהירים: הזוגיות שלכם בצרות
בני הזוג פנו באחרונה לעורכת הדין זהר רון, שהופתעה לגלות כי חרף גילם, הם מבקשים להיפרד. שני בני הזוג אמרו כי מאסו זה בזה, אולם האישה הסבירה כי הסיבה המרכזית היא הנחירות של בעלה.
"אני לא יכולה לישון בגלל הנחירות הרמות שלו", היא סיפרה, "השמיעה שלי היום לא במיטבה, אבל עדיין הבית רועד. אלה חיים שלמים של סיוט, כמו לחיות בנגריה. כל הרחוב היה שומע אותו. הסתובבתי שנים עם מחסור של מאות שעות שינה, בעיניים טרוטות.
תלונות הדדיות בין בני הזוג
"מחסור השינה החמור הזה פגע בבריאותי הגופנית והנפשית. שנים שלמות שהייתי לא נרדמת, מתעוררת באישון לילה ומטפסת על הקירות".
האישה סיפרה כי ניסתה כל דבר"מה לא ניסיתי" סיפרה האישה, "שמתי כרית על הראש, ניסיתי לישון על הצד, השתמשתי באטמי אוזניים, וכלום לא עזר. הרופא הציע לו לישון עם מסיכה, אך הוא סירב. לא יכולתי עוד. גם כשעברתי לישון בחדר נפרד, הבית רעד מהנחירות, ולא הייתי עוצמת עין בלי כדורי שינה חזקים. אהבתי אותו, אבל לא עצמתי עין".
הבעל מצדו, אמר כי רעייתו הייתה מלאת טרוניות משך השנים: "אשתי מתלוננת על כל דבר. חשבתי שאני
אתרגל לתלונות שלה, אבל זה מעצבן בכל פעם מחדש. תמיד הלכנו ביחד לקופת חולים וזה היה מעין בילוי משותף, ופתאום זה לא נראה לה.
"הדבר היחיד שמעניין אותה זה לשחק ברידג' עם חברותיה ולגעור בי על כל דבר. כבר שנים שאנחנו ישנים בחדרים נפרדים והגיע הזמן לשים קץ לחיי הנישואין העלובים הללו. האהבה כבר מזמן מתה וגם השותפות כבר לא משהו".
זכות לחיות חיים טובים
"גם בגיל השלישי יש זכות לאנשים להחליט שלא להישאר במקום שלא טוב להם בו", אומרת עו"ד זהר רון, "אין סיבה לחיות חיי כעס ותסכול, וגם במקרים כאלה אפשר ונכון להעז ולעשות את הצעד הנכון ולהתגרש, בדרך של הסכם ולא במלחמות. זה חוסך הרבה כעס מתח וכסף".
במקרה הזה, שני הצדדים היו מגובשים ברצונם המשותף לפרק את החבילה ולהתרגש, והם הגיעו להבנות והסכמות לגבי אופן חלוקת הרכוש. שניהם החליטו למכור את הווילה המשותפת ולעבור כל אחד מהם בנפרד לדיור מוגן אחר.
לפנייה לכתב/ת 
