חיי אל.איי
חדשות מהקהילה באל איי
סופסוף מעט אור בחיי משפחת עמרני
ביולי לפני שנה הבאנו לכם את סיפורה הטרגי של משפחת עמרני, שאיבדה ביום בהיר אחד את שלושת ילדיה בתאונת מטוס, בדרכם מלאס וגאס ללוס אנג'לס. הכתבה ציינה 20 שנה למותם של אורן, 27, אלון, 21 וטלי, 16. לבני הזוג, מדלן 69 ואריק, 71, נותר רק בן הזקונים, תומר, שהיה אז בן 11 בלבד.
היום תומר הוא צעיר נאה בן 32 ואחרי שני עשורים בצל הטרגדיה הקשה, הוא עומד להינשא לחברתו אנדריאה. אלא שהוריו מוכי הגורל אינם יכולים לאפשר לעצמם לעזור לו לחגוג את חתונתו, וגם לא משפחתה של אנדריאה. היות וכך, התארגנו מספר נשים בקהילה לערוך ערב התרמה שיעזור להם לחגוג את חתונתם כמו כל זוג צעיר אחר.
מי שהתגורר בלוס אנג'לס בשנת 1993, זוכר היטב את סיפורה של משפחת עמרני. המשפחה היגרה לארה"ב ב-1988 לאחר משבר כלכלי קשה. בלוס אנג'לס, הצליחו בני הזוג לבסס עצמם מחדש ולגדל את ארבעת ילדיהם באושר, אלא שאז היכה בהם הגורל ללא רחמים. אורן הבכור ביקש לקחת את חברתו להופעה של חוליו איגלסיאס בלאס וגאס. מדלן היתה צריכה לטוס לארץ לניתוח בעין ולקחה אתה את הבן הקטן תומר. זו היתה הפעם הראשונה שהיא נפרדה מילדיה הגדולים.
בינתיים, אורן ודפנה הגדולים לקחו טיסה מסחרית לוגאס, מתוך ידיעה שלמחרת היום, יצטרפו אליהם אביהם אריק, האח אלון וחברתו וחבר נוסף. ברגע האחרון, חברתו של אלון לא יכלה לנסוע והתפנה מקום בטיסה לטלי. הם נחתו בוגאס ופגשו שם את אורן ודפנה. שלושת ילדי המשפחה אמרו כי הם רוצים לחזור ללוס אנג'לס עם החבר הטייס ולעשות סיבוב מעל הגראנד קניון. אורן הציע לאביו ולחבר שהיה אתו להתחלף. הם יסעו בטיסה המסחרית ואורן ודפנה יחזרו עם החבר הטייס.
וכך, שבו האב והחבר ללוס אנג'לס בטיסה המסחרית ושלושת ילדיו טסו אל מותם. עד היום לא יודעים בני המשפחה מה בדיוק הביא להתרסקות מטוס הססנה ולמותם של ששת הנוסעים. מדלן מעידה כי החבר הטייס היה בחור אחראי. "הבנו מהתחקיר שלא היה רשלנות שלו. נגמר הדלק, כי לדעתנו השעון היה מקולקל. אחד המנועים כבה והמטוס איבד שיווי משקל".
בשורת האיוב תפסה את מדלן בארץ ומאז היא חיה את אותו רגע שוב ושוב. הקהילה היהודית בל.א עזרה למשפחה להטיס את הילדים לקבורה בארץ ובדיעבד, החליטו בני הזוג לשוב לישראך עם בנם הקטן. תומר ליווה את הוריו המרוסקים והיה עד לניסיונות ההתאבדות של אמו. "כשהוא אמר שהוא רוצה לחזור לגור בארץ, עזבנו את מה שהיה לנו כאן וחזרנו לישראל, אבל תומר גילה מהר מאוד שלאף אחד לא היה איכפת. הוא מאוד סבל בארץ ואחרי שלוש שנים נשבר והחליט שהוא רוצה לעזוב".
אז המשפחה שוב ארזה את מעט מטלטליה ושבה לארה"ב. אלא שהצרות סירבו לעזוב אותה. אריק חלה בסרטן הגרון ועבר ניתוח לכריתת מיתרי הקול. בריאותה של מדלן אף היא הידרדרה מבחינה נפשית וגופנית.
האור היחידי בקצה המנהרה שרואים בני הזוג הוא תומר, שעומד להתחתן. אמה של אנדריאה, אף היא חולה סופנית, נמצאת על ערש דווי ואין ביכולת המשפחות לעזור לזוג הצעיר.
ב-30 באפריל, ב-7:30 בערב, ייערך אירוע ההתרמה עבור הזוג הצעיר ב- Good Life Academy.
18719 Clavert St. Tarzana 91335
לפרטים נוספים נא לפנות אל:
נירה גת: 818.633.2442
gatnira@gmail.com
אילנית לבנון: 818.482.9898
ilanitlevanon@gmail.com
סיפור המשפחה מתועד בדף הפייסבוק ‘ילדינו'. אנא היכנסו ועשו לייק.
שי"לי עוזר לחגוג את הסדר
ביום ראשון, בשעות הערב המאוחרות, היה מגרש החניה שמאחורי יוניק בייקרי בטרזנה הומה אדם. עשרות ילדים והוריהם הגיעו לעזור לארגון שי"לי לארוז מאות קופסאות מלאות עד להתפקע בכל מה שמשפחה צריכה בשביל לחגוג את הסדר וכל שבוע הפסח. האיש שמאחורי הפרוייקט הזה מקפיד להישאר מאחורי הקלעים ומתעקש להזדהות בשמו הפרטי בלבד: דני. הוא מחלק חבילות מזון למשפחות ישראליות ויהודיות נזקקות כבר למעלה מ-20 שנה.
במהלך השנים הצטרפו אליו משוגעים לדבר, אנשים מהקהילה שתורמים לעמותת הצדקה לא רק כסף, אלא גם זמן יקר. אחד מהם הוא אבי בן ברוך, המגיע לעזור מדי שבוע במשך שנים. הרוב מגיעים בעיקר בחגים, ראש השנה, חנוכה, פורים, פסח. רוב המשפחות הנעזרות על ידי העמותה גרות בוואלי ומקצתן בעיר. מאחר ולא לכולם יש כלי רכב או אפשרות להגיע, מתנדבים מסייעים להעביר את החבילות אליהם עד הבית.
לפרוייקט האוכל של שי”לי הצטרפו עוד ועוד תורמים, בהם אנשים פרטיים ואף ארגון ה-IAC. בין המתנדבים שהגיעו ביום ראשון לסייע באריזה, היתה גם יו"ר ה-IAC בלוס אנג'לס, מירי שפר, שהיא אחת התורמות הנדיבות של העמותה.
עבור המשפחות הנזקקות, שי"לי מהווה הצלה של ממש. מאוחר בלילה, לאחר שמגרש החניה מתרוקן ורק דני ואבי ומעט מתנדבים נותרים בו, מתחילים להגיע האנשים לאסוף את החבילות. דני וצוות העוזרים שלו דואגים לתת להם להרגיש בנח ולהשאיר את הבושה בצד. "לא נעים להם שהם הגיעו למצב בו הם זקוקים לעזרה" מסבירה נעמי, אחת המתנדבות, "אבל זה יכול לקרות לכל אחד וברגע שהם מצליחים לעמוד על הרגליים ומצבם משתפר, חלקם אף תורמים בעצמם לעמותה ומחמם את הלב לראות את זה".
צוחקים עם רשף
הסטנדאפיסט רשף לוי הופיע במוזיאון הסקירבול בפני אולם מלא בישראלים. רובם בכלל לא ידעו שהוא סטנדאפיסט, אבל הגיעו להופעה לאחר שהזכירו להם שזה אותו אחד שכתב את "הבורר" , אהבה קולומביאנית", "איים אבודים" והסרט המצחיק עד דמעות: "לצוד פילים".
למרות חוסר ההיכרות המוקדמת עם לוי, במיוחד מצד חברי הקהילה הוותיקים יותר, הוא הצליח מהר מאוד לגרום לקהל להתאהב בו. לוי דיבר על שבעת ילדיו, על החצי התימני שלו, התעניין לדעת מה המוצא של אנשים בקהל וכשמישהי סיפרה שהמשפחה שלה מאפגניסטן, הוא לא היסס לפקפק אם היא בכלל יהודיה, כי אין יהודים באפגניסטן. רשף התגלה כמאלתר מחונן. הוא שמר על אינטרקציה על הקהל לאורך כל המופע ודיבר איתו על כל מיני נושאים משותפים לכולם - כמו איך להעניש ילדים כשהם מאיימים עליך שירימו טלפון לשירות למען הילד, איך זה לגדל שבעה ילדים ומה עשו לו חיי הנישואים.
בנוסף להופעתו בלוס אנג’לס, היה עסוק רשף במכירת הסדרה שלו, ‘הבורר’, לטלוויזיה האמריקאית. סרטו ‘לצוד פילים’ יזכה אף הוא לעיבוד אמריקאי ויופק על ידי אהוד בלייברג וניו אימג'. בין האורחים בקהל, נכח אף הבימאי והמפיק, בועז דווידזון.
שני לאובר שהביאה את רשף ללוס אנג'לס, מתכוננת עכשיו לקראת האמן הבא שלה בעיר: ארקדי דוכין שיופיע בווילשיר איבל ב-3 במאי.
שבט הראל ביום צופה
מאת: סימונה נקש
יום ראשון, 9 בבוקר, השמש בקושי הצליחה להתעורר ובפארק "פאן פאסיפיק" הופכת קבוצת המדריכים של שבט הראל את רחבת הדשא ל"ישראל" במתכונת מצומצמת.
ב-11 בבוקר החלו להגיע חניכי שבט הראל כדי לקיים יום כייפי שכולו פעילות ספורטיבית וצופית ברוח ישראלית. מי שעבר במקום לא הבין מהי הקבוצה הנלהבת שהתאספה לה שם בחאקי וסגול. המדיכים והמרכזים תולים דגלי ישראל, מקשטים בבדים סגולים (צבע השבט) ומכינים מבנים מסנאדות (מוטות עץ ארוכים) כפותות יחד. לחלק מאיתנו הדברים נשמעים מוכרים שכן כך היינו גם אנחנו בתנועה בארץ.
המדריכים הצעירים והרכזים עשו עבודה נהדרת והכינו משחקים והפעלות. הילדים שיחקו בקבוצות מעורבות, נרטבו, הלכו בעזרת סנאדות קשורות וקריאות העידוד הלהיבו את כולם והוסיפו לאווירה. אחד הדברים המהנים היתה הכנת ארוחת צהריים משותפת (שכללה אפילו אפיית פיתות) ממנה נהנו כולם. ארטיקים שחולקו כהפתעה בסוף האוכל התקבלו בהתלהבות רבה. כולם השתתפו ומתוך שיתוף פעולה צמחה המוטיבציה והמודעות לכיף שיש בפעילות עם הקבוצה.
בסוף הפעילות, ולאחר הצטרפות ההורים, ערכנו טקס מעברי דרגה. כל קבוצת גיל קיבלה משימה שהיה עליה לעמוד בה ושלאחריה קיבלו החניכים דרגות צופיות. לאחר כל חלוקת הדרגות התקיים מסדר וכך סגרנו יום נפלא ומאוד מהנה של פעילות בפארק.
המעוניינים להצטרף למשפחת שבט הראל, מוזמנים להגיע לפעילות השבועית בעדת שלום, בימי ראשון בין 4-6 אחה"צ.
לפרטים נוספים פנו לטל רעי, מרכזת השבט, בטלפון 310-579-7902 או
פרופסור ישראלי ברשימת הגברים הנחשקים של Elle
פרופסור מורן סרף הוא לא מסוג השמות שתצפו למצוא ברשימת הגברים ה"רווקים המבוקשים ביותר", אבל זוהי בדיוק הרשימה בה הוא מככב ובמקום ה-41. סרף, חוקר מוח, מומחה לכלכלה התנהגותית, מרצה במכון האמריקאי לקולנוע וטייס חובב, הסכים לאחר ניג'וסים רציניים של אתר המגזין Elle להיכלל ברשימת המבוקשים. "הסכמתי, אבל אני לא מרגיש עם זה נוח”, הודה בראיון למגזין ‘לאישה’. "זה לא נראה לי רציני שמדען כמוני יופיע ברשימות כאלו".
פרופ' מורן סרף הוא אכן בחור רציני למדי. הוא מרצה במחלקה למדעי המוח של אוניברסיטת קליפורניה, UCLA וגם באוניברסיטת ניו יורק NYU ומחקריו על תהליכי המחשבה הביאו אותו לבמות המקצועיות המוערכות ביותר.
סרף, 37, יליד פריז, עלה לארץ עם משפחתו כשהיה תינוק. אמו הישראלית עברה לצרפת לאחר שירותה הצבאי ולמדה שם עיצוב אופנה. בצרפת היא גם הכירה את בעלה, יהודי צרפתי, ואחרי לידתו של בנם הבכור, היא הודיעה לבעל שהגיע הזמן לשוב לארץ.
סרף התבלט כילד בזכות כישורי המשחק שלו. הוא ואחיו הצעיר ירין, למדו בבית הספר לאמנויות במגמת תיאטרון והשתתפו במערכונים קצרים של תוכנית הטלוויזיה ‘תופסים ראש’ בשנות ה-80. בצבא שירת ביחידת המודיעין 8200 ועד גיל 24 הספיק לסיים תואר ראשון בפיזיקה, תואר שני בפילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב, להיות פעיל באגודת הסטודנטים, ללמוד פסנתר, להוציא רשיון טיס ולעבוד כמתכנת במספר חברות הייטק נחשבות. ואם זה לא מספיק, הוא ממש חלומה של כל אמא יהודיה.
