מכונית ילדי הפרחים - הדור החדש בדרך ארצה

פולקסווגן חשפה את הדור השישי של הטרנספורטר, אחד מכלי הרכב האהובים ומצליחים ביותר של המותג. המסחרית, שמשווקת מזה 65 שנים, נמכרה עד כה ב-12 מיליון יחידות, ובראשית ימיה נחשבה לסמל "ילדי הפרחים" של אמריקה. גם כיום היא אחת המסחריות המצליחות מסוגה, ומשווקת גם בישראל. הדור החדש שלה שנחשף כעת, יגיע אלינו ברבעון הרביעי של 2015, כך נמסר מחברת צ'מפיון מוטורס, יבואנית המותג.

הטרנספורטר החדשה מציעה שוב את אותו עיצוב מוכר, אך בפרשנות מודרנית - מעט יותר חד ומהודר. ייעודה העיקרי בישראל הוא לשימוש מסחרי והובלת נוסעים, אם כי באירופה מוצעות גם גרסאות מהודרות לשימושים פרטיים - כולל קרוואנים, דמוי-לימוזינות מהודרות ורכבי נוסעים מאובזרים.

הדור החדש יוצע עם מנועי 2.0 ליטר. תחום הדיזל כולל יחידות עם 84, 102, 150 או 204 כ"ס, ותיבות הילוכים ידניות ורובוטיות כפולות מצמד. ההנעה קדמית או כפולה. בשווקים מסוימים יוצעו גם מנועי בנזין באותו נפח (150 או 204 כ"ס), אך כפי הנראה לא בישראל. כיום נמכרת אצלנו רק גרסה אחת - טורבו-דיזל עם 84 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית (209,000 שקלים).

מפולקסווגן נמסר כי הדור החדש יוצע - באירופה לפחות - עם תג-מחיר נמוך מבעבר. זה יעמוד על החל מ-23,035 יורו (פחות מ-100 אלף שקלים). דגם המולטיוואן (גרסת נוסעים מהודרת יותר) יעלה החל מ-29,952 יורו (כ-125 אלף שקלים). מידות הדגם החדש לא פורסמו, וכך גם נתוני ביצועים ותצרוכת דלק.

כל הגרסאות יצוידו מעתה במערכת עצור-סע תקנית, שמטרתה לחסוך בדלק בעצירה. רשימת האבזור (תקני ובתשלום) תכלול גם בקרת שיוט אדפטיבית (המסוכלת להביא את הרכב לעצירה מלאה בדגמי DSG), מתלים מתכווננים עם שלושה מצבים (נוחות, רגיל וספורט), מערכת לבלימת חירום בעיר במהירות של עד 30 קמ"ש, התראה מפני הירדמות, דלת אחורית חשמלית, ומערכת מולטימדיה עם חיבור לאינטרנט.

תמונות מחגיגות ה-60 שנה לטרנספורטר: 

פולקסווגן חוגגת 60‏ (צילום: פולקסווגן)

1

2

3

4

5

6

7

מגרמניה המובסת להיפים של אמריקה

התכנון הראשון של הטרנספורטר, או בשמה המקורי T2 (החיפושית הייתה ה-"T1"), יצא לדרך בשנת 1947 - נקודת ציון אותה חגגה פולקסווגן לפני כשמונה שנים כיום הולדתה של הטרנספורטר. אבל מסחרית ראשונה לא ירדה מפס הייצור עד לשנת 1950, כרכב הובלה פשוט וזול לאומה מובסת ובמשבר.

אלא שבאופן מעניין, למרות שכוונה בעיקר לאירופה, הטרנספורטר זכתה למעמד ופרסום דווקא הרחק משם - בארה"ב של שנות ה-60. ילדי הפרחים של אותה התקופה, צעירים שרבים מהם נולדו במהלך ואחרי מלחמה"ע השנייה, קישטו את הטרנספורטרים ("באס" או "בולי" היו כינויים פופולאריים אז) בציורי בפרחים, ונסעו עמן תוך "עשיית אהבה ולא מלחמה".

הטרנספורטר התאים לרוח התקופה: עיצובו העגלגל וידידותי, שפע מרווח מאחור לכל מה שתרצו להוביל, אמינות גבוהה ופשטות מכנית. הטרנספורטר הייתה אז גם מכונית חלושה ואיטית, שאפילו במונחי התקופה לא מיהרה לשום מקום - לא בהכרח חסרון כשמאחורי ההגה יושב היפי עם כל הזמן שבעולם.

אלטא זאכן!

בישראל המבוגרים שבינינו זוכרים את ה"באס" באופן אחר לגמרי. בהיעדרה של תנועת היפים משמעותית אצלנו, את הטרנספורטרים - בעיקר כשהתבגרו והפכו למשומשות זולות - פגשנו כאן אצל "אלטא זאכנים", ועדיף בגרסת הדאבל-קבינה עליה אפשר להעמיס מכל טוב (ובלי לשכוח רמקול מחריש אוזניים).

קשר ישראלי נוסף לטרנספורטר, חיובי פחות, נרשם במלחמות ישראל: משנות ה-60 ואילך גויסו המסחריות הללו לטובת צה"ל - שם זכו למוניטין בזכות שרידותן, קשיחותן ועבירותן.

הטרנספורטר ה-100,000 יורד מפס הייצור בשנת 1954. מ-1950 עד היום נמכרו 12 מיליון

מ"טרנטה" - לבורגנית

לאורך השנים, הטרנספורטר - ממש כמו ילדי הפרחים - הלכה והתברגנה. המנוע האחורי המטרטר, עם קירור אוויר, הוחלף תחילה במנוע מקורר מים (עדיין בוקסר). בהמשך הפלטפורמה שונתה מקצה לקצה, ובראשית שנות ה-90 החלה לשאת מנוע קדמי מודרני. האיכות עלתה, האבזור והביצועים, וכיום המסחרית היא רכב מודרני לכל דבר. זה כמובן לא מפריע לה להמשיך ולשאת את הזיכרון של עשן המריחואנה, הפרחים והאהבה החופשית. גם אם בדרך למשרד היא לובשת עניבה.