התגברות החושך או התקרבות לאור?
דבר תורה לפרשת שמיני
מידי שבת, לאחר קריאת 'פרשת-השבוע' בספר התורה, אנו קוראים גם 'הפטרה'. ההפטרה היא קטע מהנביאים הקשור – בדרך כלל - לתוכן הפרשה שקראנו קודם לכן. אבל, לפעמים ההפטרה נסובה על ענייני הזמן. בשבת זו, אנו נקרא הפטרה הנקראת "מחר חודש", בהתאם לכך שלמחרת השבת יחול ראש-חודש.
בהפטרה הזו אנו קוראים על היחסים הלא-נעימים שהיו בין דוד, שלימים היה מלך ישראל, לבין חמיו, שאול המלך. שאול הרגיש שדוד מתחזק מאוד בעקבות ניצחונותיו הרבים, וחשש שימרוד במלכותו. לכן רצה שאול להרוג את דוד. לא פחות.
דוד הרגיש שמשהו לא כשורה. הוא דיבר על כך עם ידיד נפשו, יהונתן (בנו של שאול), והוחלט ביניהם שצריך לוודא שאכן אלו כוונותיו של שאול המלך. דוד הגה רעיון; כבן משפחת המלוכה, הוא היה משתתף בסעודות שנערכו בבית המלך. התכנית הייתה שבסעודה הקרובה הוא ייעדר, היעדרותו מהסעודה ודאי תעורר את תשומת ליבו של שאול, ותגרום לו לברר אצל יהונתן את פשר הדבר. כך יוכל יהונתן להבין מדברי אביו שאול את יחסו לדוד.
בנקודה זו מתחילה ההפטרה אותה נקרא השבת. יהונתן אומר לדוד "מחר חודש", מחר תתקיים הסעודה של ראש חודש וזוהי הזדמנות שלנו לבצע את התכנית המדוברת. הקשר בין הפטרה זו לבין השבת שלפני ראש-חודש הוא לכאורה די ברור: הפסוק הראשון הוא "מחר חודש".
אבל התורה היא הרי מדויקת. מסתבר לומר שהקשר הוא יותר מאשר שני מילים, קשר עמוק יותר. ואכן, בתורת החסידות מוסבר שתוכנה של ההפטרה הזו מבטא את הרעיון של ראש-חודש:
בפסוק נאמר "ויאמר לו יהונתן מחר חודש, ונפקדת כי ייפקד מושבך". זאת אומרת, ששאול המלך יזכיר את דוד בסעודה (ונפקדת) בשל היעדרותו (כי ייפקד מושבך).
הנקודה הזו מבטאת את הרעיון של ראש-חודש: כידוע, במהלך החודש הירח מסתתר ומתגלה. בחציו השני של החודש אנו עדים לתהליך של הסתתרות הירח, כך שמיום ליום הירח נראה קטן יותר, עד ליום האחרון של החודש בו הירח נעלם לגמרי. בראש-חודש הירח כמו 'נולד' מחדש. אנו אז רואים את הירח כפס דק מאוד, ומיום ליום הירח מתגלה יותר, עד שמתגלה לגמרי ביום ט"ו בחודש.
הסיבה לתהליך זה נעוצה ביחס שבין השמש לירח: כיום, הירח אינו בעל אור משלו. את האור שאנו מקבלים ממנו בלילה, הוא מקבל מהשמש. מעין 'מחזיר אור'. אם כן, היחס בין השמש לירח הוא יחס של משפיע ומקבל - השמש משפיעה את אורה והירח מקבל ממנה. ולכן, כמו כל יחסי משפיע ומקבל, כאשר הירח מתרחק מהשמש, הוא מסוגל לקבל את האור ואף להעבירו הלאה לכדור הארץ, ולעומת זאת, ככל שמתקרב לשמש, הוא מאבד את מציאותו ואינו מאיר כלל.
כאשר מבינים את הרעיון הזה, ניתן להבין את משמעותו של ראש-חודש: לאחר היעלמותו המוחלטת של הירח ביום שעבר, כתוצאה מהתקרבותו למקור האור – השמש, הוא 'נולד' כעת מחדש ומאיר לנו שוב. ובמילים אחרות, היעלמותו של הירח אתמול, היוותה הכנה והייתה בכדי שיתגלה ו'יוולד' מחדש, היום.
הרעיון הזה מרומז בהפטרה: "ונפקדת כי ייפקד מושבך", כיון ש"ייפקד" (יחסר וייעדר), לכן "נפקדת" (תיזכר ותתגלה). כיון שהירח התקרב לשמש ונעלם, לכן כעת הוא מתגלה ונולד מחדש.
אמרו חכמינו ז"ל: בני ישראל דומים ללבנה ומונים ללבנה. משמעות הדברים היא כך: לוח השנה היהודי, בשונה משאר הלוחות, מבוסס בעיקרו על מהלך הירח. שנים עשר חודשים, כל חודש בן 29-30 יום, כמהלך הירח. אנו מונים-סופרים לפי הלבנה-הירח. והסיבה לכך היא, שבמהותנו אנו דומים לירח.
בדיוק כפי שהירח מסתתר ומתגלה, יש זמנים בהם הירח מאיר בשיא עוזו ותקפו ויש זמנים שאינו נראה כלל, כך גם עם ישראל. לאורך כל שנות ההיסטוריה, חווינו תקופות זוהר ואור מחד, וגלויות קשות ומרות מאידך.
המסר של ההפטרה הזו, ושל ראש-חודש הוא לעם ישראל בכלל ולכל יהודי בפרט:
כאשר ישנו מצב שנראה כחיסרון, האור מתמעט ונעלם לגמרי, ונראה שהחושך שולט, יהודי צריך לזכור שמה שבאמת קורה כאן זה התקרבות ללידה שלנו מחדש. גם רגעי משבר קשים, הם בהכרח מובילים אותנו לאור הגדול. דווקא כאשר אנו רואים שחושך הגלות מתגבר, עלינו לדעת ולזכור שרגע הלידה מחדש של מלכות דוד , קרב יותר מתמיד.
שבת שלום
לזכות אביגדור בן שרה לשנת הצלחה בכל מכל כל.
הדלקת נרות:
ניו יורק: שישי: 19:10 | שבת: 20:21
רבי שפירא
מומלצים
