שתף קטע נבחר

רשתות חברתיות: כיכר העיר הווירטואלית

עו"ד אריאל יוספי, מומחה למשפט באינטרנט מטעם הרצוג פוקס נאמן, מתייחס לתופעת השיימינג והשיפוט הרווחת ברשת. מתי ניתן לתבוע ומה לגבי מקרה של עניין ציבורי?

כיום נדמה שהטכנולוגיה מקדימה בהרבה את הרשות המחוקקת, כאשר כל אדם יכול להעלות או לשתפ פוסט ברשתות החברתיות, בו הוא מדווח על אירוע או אדם אחר, ובכך להעמידו לשיפוטם של כל הגולשים. עו"ד אריאל יוספי, מומחה למשפט באינטרנט מטעם הרצוג פוקס נאמן, מתייחס לתופעת השיימינג והשיפוט הרווחת ברשת: "החוק המתייחס לתופעות האלו נכתב בנסיבות שעוד לא היה אינטרנט", מסביר יוספי. "יש ויכוח האם החוק הזה מתאים לנסיבות שמשתנות עם האינטרנט. בתי משפט מנסים לקחת את החוק כפי שהוא ומנסים ליישם את עקרונותיו גם במקרים של ימינו".



יוספי טוען כי בסופו של דבר אדם שמפרסם משהו שנועד להשפיל ולבזות אחר, יכול להיות שיואשם בלשון הרע ופגיעה בפרטיות. מצד שני יש הגנות בחוק – תום לב, ביקורת וכו'.  הכוונה בהבעת ביקורת היא למטרת פרסום שנעשה מתוך עניין ציבורי עם מטרה לגיטימית. הבעיה במקרים האלה היא שפייסבוק הופך לבית המשפט הציבורי וקשה מאוד לשים את האצבע על מהי מטרה "לגיטימית".

היא עד כמה החוק אפקטיבי פה ועד כמה אדם שצולם יוכל לפעול בהתאם? בגלל שהחוק לא עומד בקצב הטכנולוגיה, הרשתות החברתיות הופכות להיות להיות השופט והתליין. במקרה של אי עמידה בצפירה למשל, כמו בקטע המצולם, האדם יכול לתבוע בהנחה שהוא מצא את הצלם. הצלם מצדו, יכול לטעון שצילם לצורך עניין ציבורי ומתוך מטרה לגיטימית.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פעילים טבעוניים תנועת 269 למען זכויות בעלי חיים נעצרו ב פארק ה ירקון ב יום ה עצמאות בית משפט השלום
שיימינג
מומלצים