שתלים בשיניים: לאיזה נזק הם עלולים לגרום?

שתלים דנטליים הינם כיום פרקטיקה נפוצה מאוד. הציבור הרחב נחשף לפרסומים הרבים בתחום, אך אינו חשוף באותה מידה למידע אודות הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הכירורגית של התקנת השתלים.

אחד הסיכונים המרכזיים בהתקנת שתלים בלסת התחתונה הינו, פגיעה בעצב הלסת התחתונה (inferior alveolar nerve). העצב עובר בתעלה לאורך הלסת התחתונה מתחת לשורשי השיניים ומספק עצבוב תחושתי לשיניים, השפה התחתונה והסנטר.

קטע מתוך צילום CT בו מסומן בצבע אדום מסלול עצב הלסת התחתונה (inferior alveolar nerve).

קראו עוד

מדריך: כל השיטות להגיע לחיוך מושלם

9 טיפולי שיניים - 2 אופציות: איך לבחור נכון?

פגיעה עצבית

ישנם מספר סוגי פגיעות עצביות אפשריות:

1. קריעה מוחלטת של העצב.

2. קריעה חלקית.

3. הפעלת לחץ על העצב, לחץ ישיר- כאשר מופעל לחץ על העצב על ידי השתל במגע ישיר, לחץ עקיף- קיים תיעוד בספרות של מקרים בהם קצה השתל אינו במגע ישיר עם העצב, אך מעביר לחצים מכוחות הלעיסה דרך העצם.

פגיעה עצבית תבוא לידי ביטוי במספר סוגי הפרעות תחושתיות. במצב של חיתוך מלא יופיע אובדן תחושה מוחלט באזור הסנטר והשפה התחתונה בצד הפגוע, מצב זה מזכיר תחושה של אזור "רדום" ללא תגובה לגירוי מכל סוג.

במקרה של קריעה חלקית או לחץ על העצב נתקל נוכל להבחין בשני מצבים מנוגדים: 1. ירידה בתחושה, היפואסתזיה (Hypoaesthesia), התגובה לגירוי מגע או כאב תהיה מופחתת. 2. הגברה של התחושה, היפראסתזיה (Hyperaesthesia), התגובה לגירוי מגע או כאב תהיה מוגברת. באה לידי ביטוי בכאב חזק לגירוי מכאיב- היפראלגזיה (Hyperalgesia) ובכאב בתגובה לגירוי שבדרך כלל אינו מכאיב- אלודיניה (Allodynia).

קטע מתוך צילום פנורמי המדגים חפיפה של שתל דנטלי עם תעלת העצב בלסת התחתונה

במקביל לשינויים התחושתיים עלול להופיע גם כאב ספונטני (phantom pain), כאב אשר מופיע ללא גירוי תחושתי כלשהו. מקורו של כאב זה הינו ברקמה דמוית צלקת המכונה נוירומה, המחוללת פעילות חשמלית לקויה בעצב הפגוע.

ברוב המקרים הפגיעה העצבית הינה חולפת או ניתנת לתיקון עם הוצאת השתל ושיקום העצב הפגוע, בליווי טיפול תרופתי הכולל סטרואידים וקומפלקס ויטמין B. תקופת החלמה עלולה להמשך לאורך מספר חדשים ועד שנה, אך קיימים גם מצבים של נזק שארי.

צילום קליני של מתרפא, המדגים מיפוי של מקטע מהשפה התחתונה עם ירידה בתחושה, בעקבות פגיעה בעצב הלסת התחתונה בצד ימין.

פגיעה שעלולה להיות קבועה

על סמך סקירת ספרות, ב- 8% ממקרי הפגיעה העצבית בעצב הלסת התחתונה, נותר נזק קבוע אשר אינו מתרפא. נזק זה מלווה את החולה בשגרת היומיום שלו ופוגע בצורה משמעותית באיכות החיים שלו.

החולים הסובלים מפגיעות נוירופתיות מתארים מגוון תחושות כאב, ככאב דמוי זרם חשמלי, כאב שורף, דוקר, לוחץ או תחושת הרדמה עם נימול ספונטני (Paresthesia). הטיפול בתופעות הנוירופתיות השונות הינו מורכב ומסובך ביותר וכולל סוגי תרופות שונים כתרופות אנטי אפילפטיות, אנטידפרסיביות, אנטיסימפטטיות, מתן סיסטמי של חומרי הרדמה מקומית ונרקוטיקה.

יחד עם זאת תוצאות הטיפול מוגבלות למדי בשל ריבוי תופעות הלוואי של תרופות אלה והתאמתן המוגבלת למנגנון הנוירופתי אשר אינו מהווה את יעודן המקורי.

התקנת שתלים בלסת הינה טיפול אלקטיבי, אשר מטרתו לשפר את איכות חייו של המתרפא ועל כן על הרופא המטפל לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי להימנע מפגיעה בעצב.

בכל מקרה של התקנת שתלים דנטליים בלסת התחתונה מומלץ שימוש בצילום CT לתכנון מוקדם של ממדי השתל ומיקומו על סמך כמות העצם הזמינה תוך שמירה על מרחק בטחון.

על הרופא לתכנן את הפרוצדורה מראש באופן מדוקדק וליידע את המתרפא לגבי פרטי תוכנית הטיפול והסיכונים הכרוכים בפרוצדורה המתוכננת.

על המתרפא לדרוש את הטיפול המיטבי ולזכור כי בנטייה לחפש "קיצורי דרך" אורבת סכנה משמעותית לבריאותו ואיכות חייו. עלינו לזכור כי פרוצדורה שכיחה ולכאורה פשוטה, של התקנת שתלים,קיימים גם סיכונים משמעותיים.