לימודי המהפכה
ריקודים סלוניים לכיתה ,'ה התעמלות אמנותית לבנות שבע וביקור באופרה. בתי ספר בנתניה שידרגו בסיוע מפעל הפיס את תוכנית הלימודים עם מקצועות יוצאי דופן. התוצאה: הביקוש אליהם גדל פלאים
תוכנית ההעשרה הזאת היא חלק מהשינוי שעוברת מערכת החינוך בנתניה, בסיוע מפעל הפיס. "בית הספר רבין שוכן בסביבה מזדקנת," מסביר ד"ר שי פרוכטמן, מנהל האגף לחינוך יסודי בעירייה.
"התלמידים התמעטו, והייתה סכנה שבית הספר ייסגר. היו עוד בתי ספר במצב כזה בעיר, ובמקום לסגור אותם החלטנו על תוכנית ייחודית 40-ב בתי ספר יסודיים, כשלכל בית ספר יהיה דגש אחר. פתאום יש ביקוש גדול להרשמה לבתי ספר שקודם עמדו לפני סגירה, כשהעירייה מממנת הסעות של תלמידים ללימודים."
אופרה אחרת
בית הספר ביאליק, השוכן ליד חוף הים, מדגיש את לימודי הים, כשהילדים מקבלים בו שיעורי גלישת גלים. בית הספר הלל צור, שליד היכל התרבות, שם דגש על צריכת תרבות. הילדים יוצאים לאופרה, רואים הצגות ומבקרים במוזיאונים. בית הספר שמרית מדגיש פיתוח מחשבה מדעית בעזרת היועץ ניר אוריון ממכון ויצמן. בית הספר אלומות פועל לפי העקרונות האנ - תרופוסופיים וביה"ס רימלט לפי תורת פילוסוף החינוך האנגלי פרופ' קן רובינסון. בשכונת דורה הוקם בית ספר בתוך המתנ"ס, שבו הילדים לומדים גם צילום, מחול, תיאטרון ואמנות פלסטית.
איך אתם מממנים את כל זה?
"עד עכשיו סייע מפעל הפיס בתחום החינוך רק בבניית מבנים. באנו לשיחה יו"ר מפעל הפיס, (אלוף במיל') עוזי דיין, והצענו לו שנעסוק בבינוי מסוג אחר: בניית תוכנית פדגוגית. הוא קנה את הרעיון ומימן לנו גם יועצים ארגוניים שצמודים למנהלי מוסדות החינוך לצורך שינוי תפיסות החינוך."
"מפעל הפיס משקיע יותר ממיליארד שקל בשנה בחינוך," אומר דיין. "החינוך הוא התשתית הלאומית וההזדמנות השווה בחיים, ולפיכך יש לו תרומה עליונה לצמצום פערים. לתשתיות חשיבות גדולה, אבל הפיס משתדל להשקיע פחות בבטון ויותר באנשים."
מנהל בית הספר רבין, אסף לוי, מרוצה מאוד מהשינוי. "מכיוון שתלמידי כיתות א' ו-ב' לומדים התעמלות אמנותית או שחייה, אנחנו מקווים לגדל כאן את נציגי ישראל לאולימפיאדות הבאות. הם מקבלים 18 שעות ספורט בשבוע, וכבר הגיעו למקומות הראשונים בארץ לקבוצות הגיל שלהם. "פרט לנבחרות הספורט יש כאן גם נבחרת חליליות, מקהלה ונבחרת הכיתות הרוקדות. אני עצמי רקדתי 20 שנה בלהקת המחול חבצלות נתניה. המחול היה קרוב לליבי, לכן הכנסתי לימודי מחול. כיתות ד' לומדות ריקודי פולקלור ישראלי, ובכיתות ה' ו-ו' לומדים ואלס, טנגו, פולקה, רומבה, פוקס-טרוט ולמבדה."
נגמרה הביישנות
את גל לניאדו ואת בת-שבע הוכמן, תלמידות כיתה ,'ו פגשנו בשיעור סלסה. "בשנה שעברה ערכנו נשף בבית הספר. היינו צריכים לבחור בן זוג. נאלצתי להזמין את אבא שלי לריקוד מקר - נה," אומרת בת-שבע. וגל מוסיפה: "הריקוד יעזור לי להיות פחות ביישנית עם בנים."
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, החליטה להרחיב את התוכנית גם לבתי הספר התיכוניים, אם כי כאן היו הדברים מסובכים יותר: "הרעיון היה שמעבר לכל מה שבתי ספר עושים - הכנה לבחינות הבגרות, הכנה לגיוס לצה"ל ומחויבות אישית, יהיה צביון מיוחד לכל בית ספר," מסבירה מנהלת האגף לחינוך על- יסודי גילת סיימון. "אבל בבתי הספר ממילא יש מגמות לימוד, אז יוצרים ייחודיות לבית ספר שיש בו 1,600 תלמידים"?
מנהלת אורט לבוביץ, ורד דוברת, מצאה את הפתרון: בית ספר למנהיגות ויזמות. מבנה גדול, שהיה מוסך, מחסן וספרייה, שופץ על ידי התלמידים והוריהם והפך למרכז יזמות. "עדי חיים, תלמידה מצטיינת בכיתה ,'ט פנתה אליי ויזמה לימודי צילום", מספרת המנהלת. "היא הקימה בעצמה את החוג, גייסה מורה ותלמידים, והשנה כבר הדריכה צוות חינוכי מאשקלון איך ליצור חוג כזה."
עדי, אילו עבודות מיוחדות עשית בצילום?
"השנה, בכיתה י' צריכים לעשות עבודה בתנ"ך, על פרק י"ב בספר בראשית. לקחתי את אבא שלי כדוגמן ועשיתי עבודת צילום על אברהם אבינו."
וזאת לא היוזמה היחידה. "לילה אחד, בשעה שתיים, הציע לי תלמיד יוזמה חברתית: לתת לילדים שמסתובבים בחצר לבד הרגשה שהם לא לבד," אומרת המנהלת ורד דברת. "מההצעה הזאת התפתחה תוכנית מדהימה - מיזם חברתי, שנועד לחזק את תחושת השייכות, לשפר את הביטחון העצמי של ילדים ולקרב ילדים דחויים חברתית."
היזם הוא אביתר דוידי, תלמיד כיתה י"ב במגמת אומץ, מגמה של "תלמידים שאין להם כוח לשבת על התחת," כהגדרתו. "הכל התחיל בעקבות מקרה של נער מנתניה שנדרס על ידי אוטובוס," הוא מספר. "חבר שלי, יוני שרון, סיפר שהוא היה ילד שקוף, מסוגר חברתית. היו שמועות שהיה לו קשה, והוא השליך את עצמו לפני גלגלי האוטובוס. החלטנו לעשות משהו כדי שלא יהיו עוד ילדים כאלה.
"בשעה שתיים בלילה שלחתי סמס למנהלת, ובבוקר כבר ישבנו ותיכננו את הפרויקט. היה חשוב לנו להביא לשינוי חברתי. אנחנו נכנסים לכיתות ט' ומתחילים בשיחה פשוטה כדי ליצור שיח שלא מאפשר להם לקטול אחד את השני, וממשיכים בהצמדת תלמיד בוגר לכל נער צעיר חסר ביטחון. הפסדנו הרבה שיעורים למען הפרויקט הזה, אבל עזרנו לילדים שהם בקצת דאון".
מה הם היו אומרים: "למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון, ושום דבר ממה שנספג בו אינו נשמר".
לפנייה לכתב/ת 
