פתוח לקהל הרחב: פילוסופיה בלילה
עשרות פילוסופים מובילים מצרפת ומישראל יגיעו לגלריות ובתי קפה ברחבי תל אביב לסדרת מפגשים ליליים פתוחים לקהל, ללא תשלום
גלריות, מרכזי תרבות, בתי קפה ומסעדות ברחבי העיר תל-אביב-יפו יארחו ביום ה', 28 במאי, עשרות פילוסופים מובילים מצרפת ומישראל לסדרת מפגשים ליליים פתוחים לקהל ללא תשלום. המפגשים לצד מופעי מוזיקה והקרנת סרטים בנושא אמנות ופילוסופיה, ייפתחו בשעה 18:00 ויינעלו בבוקר למחרת. קהל הבאים מוזמן לנוע בין תשעה מוקדים שונים על ציר שדרות רוטשילד ובהם המכון הצרפתי, גלריית זומר, גלריית שלוש, המרכז לאמנות עכשווית, מרכז סוזן דלל, תולעת ספרים, מוזיאון בנק דיסקונט והמסעדות רוטשילד 12 והקנטינה.
"השאלות שעומדות במרכז הדיונים נוגעות בנושאים שמעסיקים את החברה הישראלית, התודעה הישראלית והמרחב הציבורי הישראלי", אומר הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי, שאצר את התכנית. "צריך להבין שפילוסופיה תמיד קשורה באיזה שהוא אופן לדמוקרטיה, גם כשהיא ביקורתית ולכן כל כך חשוב לקיים אירוע שכזה שאינו מפחד לשאול גם שאלות קשות, להתבונן פנימה ולגעת בנושאים כמו התבצרות בזהות אל מול האוניברסליות, בקשרים שבין יהדות לדמוקרטיה, בין דת למדינה, בין תיאולוגיה לפוליטיקה. אני לא חושב שהלילה הזה ישנה מציאות, אבל אנשי רוח יכולים להעשיר את הדיונים על כל השאלות האלה שיעזרו לנו בסופו של דבר להבין את המקום שלנו, את הדרך, את העתיד פה".
"ישראל היא מקום מרתק בטח ובטח עבור אנשים שעוסקים בהקשרים היסטוריים, בשפה, במחשבה אוניברסאלית ולוקאלית. האנשים האלה מגיעים לפה מתוך רצון להקשיב, לייצר מפגש, להבין את העשייה הפילוסופית בשפה העברית מתוך ממרחב הישראלי והיהודי", אומר זגורי-אורלי ומדגיש: "אנחנו פותחים את השיח הפילוסופי ופונים לזירה הציבורית ולקהל תוך שימור המורכבות של הפילוסופיה. זה לא שהפילוסופיה 'יורדת לרחוב', היא מודעת לצורך לתקשר את עצמה, לדבר בשפה שכולם מבינים. זהו למעשה פסק זמן משפה שטחית שמאלצת אותנו כל הזמן לנקוט בעמדות ברורות, יציבות ומנוגדות. השיח הציבורי הישראלי דיכוטומי ואלים וללילה אחד אנחנו מבקשים לשאול שאלות פתוחות, לנהל דיון שהולך טיפה יותר רחוק מ'הדיון העיתונאי' שהוא סגור, יומיומי וברובו שטחי ונטול ניואנסים".
אז מה זה הדבר הזה - פילוסופיה?
"זה לא לחשוב רק באופן שימושי. זה להיפתח לשאלת השאלות ומחקר שאינם מבטיחים תוצאה מראש. אנחנו כל כך לא יודעים לעשות את זה פה וחשוב שיהיה מרחב לשאלות שאין להם רק תשובה אחת. כל האובססיה שלנו להיות מעשיים לא באמת הוכיחה את עצמה. זה שהכל צריך 'לתקשר' למשל, לאן מובילה אותנו כל התקשורת הזו? מרוב שאנחנו 'מתקשרים', אנחנו לא מתקשרים בכלל. כדאי אולי לחשוב על זה" .
לפנייה לכתב/ת 
