שר החקלאות: "אי אפשר לסלוח למי שמתעלל בבעלי חיים"
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה סדרת תיקונים לחוק צער בע"ח שהגיש שר החקלאות, אורי אריאל. בתיקונים שאושרו: הגדלת עונש המאסר בפועל למתעללים משלוש שנים לארבע שנים, הטלת אחריות פלילית על מי שמגדל בעלי חיים כעסק או עומד בראש תאגיד שבו אירעה התעללות ואיסור למורשעים בהתעללות להחזיק בבע"ח. "המבחן הוא במבחן התוצאה", אמר השר ל-ynet
ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') סדרת תיקונים לחוק צער בעלי חיים שהגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל. בין התיקונים הבולטים: העלאת עונש מאסר בפועל משלוש שנים לארבע שנים, למי שיימצא אדם בגרימת סבל חמור ומכוון לבעל חיים.
"הענישה באה להרתיע. המבחן הוא במבחן התוצאה"
בנוסף, לבתי המשפט תהיה הסמכות להגביל החזקת של בעל חיים לתקופה שייקבע, על אדם שהורשע בעבירות של צער בעלי חיים. "התיקון בא לומר על תשומת הלב שאנחנו מקדישים לכך ועל חומרת הדבר שאנחנו רואים במעשים כאלה. מקווים שלא נגיע לזה", אמר ל-ynet השר אורי אריאל, במהלך ביקורו היום בבית המחסה של עמותת "תנו לחיות לחיות" בכפר רות, לאחר תום הדיון בוועדת שרים לחקיקה. "הענישה באה להרתיע ולא כדי שנכניס אנשים עכשיו לכלא. מצד שני, ודאי שאי אפשר לסלוח למי שמתעלל בבעלי חיים".
לדברי השר, "אנחנו נשים דגש על הדברים המעשיים. המבחן הוא במבחן התוצאה. יש הצהרות יפות וכוונות טובות, זה חשוב ובלי זה קשה להתקדם. עכשיו בהחלט צריך להעלות את האכיפה ולהביא לתוצאות יותר משמעותיות בתחום הזה".
בסדרת התיקונים, הוצע כי תהיה חובה על כל בעלים של בעל חיים או על מי שמחזיק בו, למנוע התעללות ולדאוג לו לכל צרכייו ובריאותו. על פי התוקן המוצע, המפר הוראה זו, יהיה חשוף לדין פלילי. לדברי משרד החקלאות, ניתן יהיה להעמיד לדין לא רק מתעללים באופן ישיר בבעל חיים, אלא גם מי שגרם למחדל ובעקבותו נגרם לחיה סבל.
אחריות פלילית לתאגידים ואיסור קעקוע או צביעה
במשרד ציינו כי הדבר יאפשר להטיל אחריות פלילית על תאגיד אשר ברשותו בעלי חיים או אחראי על בעלי חיים.
במשרד החקלאות הוסיפו הסתייגות, כי התקנה חלה על בעלי חיים במשקים חקלאיים, כגון תרנגולות מטילות, אפרוחים המיועדים להמתה ובעלי חיים המועברים לשחיטה, רק עד המתתם, אך עדיין מחייבת את האחראים לחיות לדאוג לצרכי ובריאות החיה, תוך ביצוע המתה במניעת סבל מיותר.
בטיוטת החוק, הורחבו מספר סעיפים, ביניהם איסור על ביצוע חיתוך ברמה חיה למטרות נוי, קעקוע או צביעה, באמצעי הפוגע ברקמה החיה או חודר לתוכה. תיקון נוסף מציע לקבוע כי על בעלי החיה או המחזיק תהיה החובה להוכיח כי החיתוך או הצביעה שנעשתה באברי החיה, לא נעשו למטרות נוי. "מטרתה של הוראה זו לקבוע חובות מוגברות על בעלים של בעל חיים או על המחזיק בו, למנוע התעללות בו ולספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו", כך נכתב בטיוטת החוק.
תיקון נוסף הוא כי מעתה "ניתן יהיה לתפוס בעל חיים לפי החוק, לא רק אם יש יסוד סביר לחשוד שנעברה בו עבירה לפי החוק, אלא גם בשל החשד שעומדים לעבור בו עבירה כאמור. תיקון זה בא לתת מענה למצבים בהם יש צורך למנוע את העבירה לפני התרחשותה באמצעות תפיסת בעל החיים".
במידה ובעל חיים הוחרם, כיום החוק מתיר 20 ימים לבעלי החיה לבקש את בעל החיים אליהם בחזרה. התקנה החדשה תאפשר סירוב לאי החזרת החיה באם קיים חשש שבעלי החיה או המחזיק בבעל החיים יעברו עבירה על חוק צער בעלי חיים. בנוסף, במידה וחלפה שנה מאז שבעל החיים הוחרם, לא תהיה אפשרות להורות על השבתו בחזרה לבעליו.
ארגונים למען בע"ח: "התיקונים כתוצאה של לחץ ציבורי"
בעמותות "'אנונימוס' למען בעלי חיים ועמותת "תנו לחיות לחיות" הגיבו לתיקון בחוק צער בעלי חיים ואמרו כי "ההצעה לתיקון החוק כוללת כמה תיקונים חשובים שיסייעו בשיפור אכיפת חוק צער בעלי-חיים. הגשת ההצעה, 21 שנה לאחר שנחקק חוק צער בעלי-חיים, היא תוצאה של לחץ ציבורי נוכח המחדלים ביישום החוק עד כה", כך לשון התגובה.
"התיקון כולל שורה של הוראות חשובות שדרשנו בעבר, ואשר באו לידי ביטוי בהצעות חוק פרטיות. עם זאת, יש בהצעה מספר הוראות מטרידות, כגון הפחתת הענישה על החזקת בעלי-חיים בתנאי התעללות משלוש שנים לשנה. אנו מקווים שהוראה זו והוראות בעייתיות אחרות יתוקנו במהלך עבודת החקיקה.
לצד זאת, המבחן המרכזי הוא באכיפת החוק בשטח. פעם אחר פעם ארגונים למען בעלי-חיים חושפים את ההתעללות שמתרחשת ממש מתחת לאפו של משרד החקלאות. בפרשת זוגלובק לא הוגשו כתבי-אישום; בפרשת אדום-אדום הואשמו רק עובדים זוטרים; ופרשת מדגרת נורדיה נסגרה בעסקת טיעון שערורייתית. שינוי החוק הוא חיובי, אבל אנו מצפים גם לשינוי בהתנהלות בשטח".
לפנייה לכתב/ת 
