בלי מלחמות ישראל: הבגרות בהיסטוריה

בלי אף שאלה על מלחמות ישראל: יותר מ-200 אלף תלמידי כיתות י'-י"ב ניגשו היום (ב') לבחינת הבגרות בהיסטוריה, מקצוע חובה שבו נבחנים התלמידים בשתי יחידות לימוד. באופן חריג, לא נשאלו התיכוניסטים על מלחמות ישראל שנמצאות בחומרי הלימוד. 

לשאלון א' בבחינה לחצו כאן . לפתרון לחצו כאן .

לשאלון ב' בבחינה לחצו כאן . לפתרונו - לחצו כאן .

בחינת הבגרות בהיסטוריה א' כללה ארבעה חלקים,  כאשר בחלק הראשון נשאלו התלמידים על צמיחת התנועה הלאומית באירופה וצמיחת התנועה הציונית. בחלק השני נשאלו הנבחנים על השינויים שיצרו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ ישראל, ובשאלה אחרת התבקשו להציג את עיקרי הצהרת בלפור, ולענות במה הקדימה הצהרת בלפור את מטרת הציונות. "ממדינת מקדש לעם הספר", היה שם החלק השלישי, והפרק האחרון עסק בערים וקהילות בימי הביניים. הנבחנים התבקשו לענות על שאלות באשר לפראג או בגדד.

בחינת הבגרות בהיסטוריה ב' כללה גם היא ארבעה חלקים. השאלות בבחינה עסקו בין היתר במלחמת העולם השניה - אידיאלוגיית הנאצים, המדיניות כלפי היהודים, הגטאות והמרד והדילמות של ראשי היודנראט. בהמשך נשאלו התלמידים בין היתר על מאבק היישוב בבריטים, שאלת ארץ ישראל באו"ם, העלייה בעשור הראשון למדינה ועוד.

יוסי שפרבר, מנהל קמפוס "אנקורי" פתח תקוה ומורה להיסטוריה, אמר בתום הבחינה: "שני השאלונים בבחינת הבגרות בהיסטוריה היו הוגנים, וכל תלמיד שלמד והתכונן כראוי יכול היה לפתור את השאלות ללא קושי. מעניין היה לראות שלראשונה מזה שנים הנבחנים לא נשאלו על מלחמות ישראל".

שלי אומר, תלמידת י"א בתיכון אמית בנות במעלה אדומים, ענתה על שאלון ב' ויצאה בתחושה טובה: "למדתי שלושה ימים למבחן והלך לי ממש טוב. הבחינה לא הייתה קשה מדי וגם לא קלה, השאלות היו ברורות ולא מסובכות. אני מאמינה שמי שלמד טוב את החומר הצליח. אני ממש מקווה לקבל 90".