איך התקלקלו לימודי הכלכלה?
האם יש סיבה אחת טובה ללמוד כלכלה היום?
*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים
האם גם לך הייתה תחושה כי בחלק מהתחומים (ככלכלה, למשל), הלימודים האקדמיים אינם מכינים את הסטודנט, המקדיש ממיטב שנותיו וכספו ללימודים במוסדות האקדמיים, לחיים ה"אמיתיים"? שכן, בסוף לימודיו, משתחרר הסטודנט המסיים לשוק העבודה (ולמציאות הקרה והכואבת בחוץ) עם תואר ביד וידע רב, שרובו, רלוונטי לצורך תיאורטי בלבד.
אם מחשבה זו חלפה במוחך, לא דמיינת. הפער הזה (בין הידע התיאורטי האקדמי לבין המציאות) בולט במיוחד בתחומים בהם נדרשת גמישות בתוכנית הלימודית והתאמה לתנאים ולצרכים המציאותיים.
כלכלה שנתפסה בקלקלתה
פרופסור ירון זליכה, כלכלן ורואה חשבון (לשעבר החשב הכללי של מדינת ישראל, וכיום, דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו), טוען כי כל קשר בין הנלמד במסגרת לימודי התואר בכלכלה לבין המציאות הוא נסיבתי בלבד: "המודלים העסקיים הנלמדים אינם עומדים במבחן המציאות. בעוד, שבמציאות פרמטרים וערכים הם דינמיים ומשתנים בצורה שוטפת, לימודי הכלכלה מתייחסים אליהם כאל קבועים וסטטיים, ולכן, תלמידי הכלכלה אינם יוצאים מצויידים לחיים שבחוץ, מחוץ למוסד האקדמי."
עוד מוסיף פרופ' זליכה ומציין, כי, לרוב, אלמנטים חיוניים להבנת הצרכים הכלכליים האמיתיים (כניהול משאבי אנוש, שיווק ומכירות) אינם נכללים בלימודי הכלכלה, ולכן סטודנט הלומד כלכלה בלבד, לא יוכל לאמוד את תמונת המצב הנכונה של השוק ויאלץ להשאר בתחום התיאורטי בלבד.
פרופסור לכלכלה עולה על בריקדות נגד לימודי הכלכלה?
כבר בשנת 2004 הכריז חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה ופרס א.מ.ת, פרופ' אריאל רובינשטיין, כי "לימודי כלכלה הם בזבוז זמן". עוד הוסיף ואמר כי "ישנם לחצים פנימיים ללמד את המקצוע כמדע מדויק. הלימוד כרגע הינו מתמטי וקר, ולא רק שלא מועיל למי שרוצה להיות כלכלן אלא שהוא רק מזיק לו".
במהלך השנים, הפך פרופ' רובינשטיין לנחרץ יותר בקביעתו: "אני ממליץ שלא ללמוד כלכלה לתואר ראשון". הפרופ' המוערך רואה בתיאוריה כלכלית אוסף סיפורים שכל קשר בינם לבין המציאות דומה לקשר שבין רומן טוב, יצירת אמנות או סרט לבין החיים. במאמר אחר, חדש יותר, אף צוטט הפרופ' באומרו: "מי שלא רוצה לשנות את העולם שילמד תואר בכלכלה".
לימודי הכלכלה מיושנים
אין זה סוד, כי בשנים האחרונות סר חינם של לימודי הכלכלה, בדיוק מסיבה זו, מחמת חוסר הרלוונטיות שלהם. רבים מבוגרי לימודי הכלכלה מתרשמים שלימודי הכלכלה מופשטים, לא שימושיים וכי חלק גדול מהחומר הנלמד איננו רלוונטי לחייהם המקצועיים ולהבנת העולם שסביבם.
כבר בשנת 2010, הזהיר ד"ר גד אריוביץ' (אסטרטג השקעות ומרצה) בראיון לכלכליסט, כי מרבית ספרי הלימוד בכלכלה הכתובים בשפה העברית, עדיין תקועים בגישה המופשטת "המדעית", אותה חבריו והוא למדו, לפני כ-40 שנה באוניברסיטה העברית. עוד מוסיף ד"ר אריוביץ' ומציין, כי עוד בהיותו סטודנט טרי (כאמור, לפני כ-40 שנה), תהה על הקשר הלא ברור בין החומר הנלמד לבין העולם הכלכלי והעסקי האמיתי.
מה קורה בעולם?
תחושה זו איננה מקומית ומיוחדת לישראל בלבד. בבריטניה למשל, בשנת 2013, הועלו טענות קשות על ידי כלכלנים וסטודנטים לכלכלה. הטענות התמקדו בכך, שלא זו בלבד שהחומר הנלמד כיום איננו רלוונטי למציאות, אלא, לאחר המשבר של 2008 (אותו כשלו כלכלנים רבים לזהות בתחזיתם), המודלים והתיאוריות שנלמדים הוכחו בפועל בשטח כשגויים.
ד"ר Michael Joffe, פרופסור לכלכלה ב- Imperial College London, ציין, כי הוא מוטרד מאד מכך, שבגלל שיקולים שאינם ענייניים, ספרי הכלכלה ממשיכים לדון בנושאים ובמודלים שהופרכו לפני מספר עשורים. Joe Earle, דובר האגודה Post-Crash Economics Society (האגודה הכלכלית פוסט-המשבר) וסטודנט-בוגר בשנת לימודיו האחרונה, הוסיף ואמר, כי החוגים באקדמיה מתעלמים מהמשבר בהוראת המקצוע, בעצם השמטתן מתוכנית הלימודים של התמורות שחלו והתעלמות מביקורות של מבקרי השוק החופשי כ- Keynes ו-Marx, ולכן לימודי הכלכלה "נמצאים בסכנת איבוד הרלוונטיות".
תחושה חובקת עולם
אבל הסטודנטים לכלכלה אינם משלימים עם רוע הגזירה. תחת האמירה "לא רק כלכלת העולם במשבר, גם לימודי הכלכלה במשבר", הפך "פורום הסטודנטים הישראלים לכלכלה" לחלק מ"יוזמת הסטודנטים הבינלאומית לפלורליזם בכלכלה". היוזמה, החובקת חמש היבשות וכוללת סטודנטים מכל רחבי העולם, מגבשת כיום סטודנטים וכלכלנים צעירים ובכירים, אשר הגורם המאחד המשותף להם הוא הדאגה לעתיד העולם, אותו "יכלכלו" סטודנטים לכלכלה, אשר לא קיבלו את הכלים הנכונים לכך, במהלך לימודיהם.
ומה ילמד מי שבכל זאת רוצה לעסוק בפיננסים?
לאלה שהפיננסים בוערים בדמם, והם אינם רואים את עתידם בשום תחום אחר, חוץ מבתחום הפיננסי, חשבונאות יכולה לספק את הפתרון העדכני והרלוונטי ביותר שיש. החשבונאות, בניגוד לכלכלה, עוסקת בכאן ועכשיו, ביישום מעשי של חוקים ותקנים, במספרים אמיתיים ולא במודלים ארכאיים ערטילאיים. בנוסף לעניין העדכני שהיא מספקת ללומד אותה, החשבונאות פותחת בפני הבוגר המסיים את לימודיו דלתות מקצועיות רבות, מאחר ואנשי חשבונות (כמנהל חשבונות, תקציבאי, מבקר ורואה חשבון) מכהנים כיום בעמדות מפתח ברוב הגופים הגדולים, הארגונים ואף החברות הממשלתיות).
מי שרוצה להיות סמנכ"ל כספים, חשב, מבקר פנימי, מנהל פיננסי ואפילו כלכלן, כנראה, עדיף לו ללמוד ראיית חשבון, גם אם הוא לא רוצה להיות רואה חשבון "קלאסי", העוסק בביקורת של חברות ועסקים, מיסוי וכיו"ב. לימודי החשבונאות, הנחשבים למאתגרים ומעמיקים, מעניקים פרקטיקה מלאה לכל תחומי הכספים והפיננסים ואף מכשירים את האדם להיות כלכלן המבצע ניתוחי כדאיות וניתוח השקעות.
לפנייה לכתב/ת 
