1.5 מיליון שקל שולמו לתורמי כליה וכבד
במסגרת חוק פיצוי תורמים, קיבלו בחודשים האחרונים ישראלים שתרמו כליה או אונת כבד סכום של מיליון וחצי שקלים, הכוללים החזרי נסיעות, אובדן השתכרות וחופשת החלמה
המרכז הלאומי להשתלות החזיר 1.5 מיליון שקלים לישראלים שתרמו כליה ואונת כבד, בעקבות הוצאות שנגרמו להם בעקבות התרומה, וכדי להגן עליהם בשנים הסמוכות לתרומה.
בתקופה זו תרמו כליות 84 איש, מתוכם 60 שתרמו לקרוביהם: הורים לילדים, ילדים להורים, בין אחים ובין בני זוג. 21 הנותרים היו תורמים אלטרואיסטיים שתרמו איבר לחברים, קרובים ואף לזרים שכלל לא הכירו.
בקבוצת תורמים אלה התבצעו שלושה אירועים של ניתוחי הצלבה בהם התאפשרו השתלות בין בני משפחות שלא נמצאה ביניהם התאמה והוצלבו עם בני משפחות אחרות שגם בניהן לא נמצאה התאמה.
התורמים החיים זכאים להחזר נסיעות ואובדן השתכרות למשך 40 יום לאחר התרומה המתבססים על ממוצע השתכרות בחודשים האחרונים לפני התרומה, או על השכר הממוצע במשק עבור עקרות בית וגמלאים. התורמים זכאים גם לחופשת החלמה בבית מלון לשבוע, ולפגישות עם פסיכולוג.
המרכז להשתלות מעניק גם "חגורת בטחון" לתורמים, שנועדה למנוע מצב בו יורע מצבו של התורם עקב תוצאות תרומתו. בהקשר זה, נקבעה בחוק, זכותו של התורם לקבל מימון מן המדינה לרכישת ביטוח רפואי (פרטי או מושלם), ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. באמצעות תוספת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שיזם פרופ אריה אלדד, מוענק לתורמים פטור מתשלום מס בריאות למשך שלוש שנים.
המרכז להשתלות קבע עוד במדיניות הקצאת האיברים להשתלה, כי תורם כליה או אונת כבד שיזדקק חלילה לתרומת איבר (אותו תרם), יזכה בקדימות גבוהה ברשימה הארצית להשתלה מתורמים נפטרים.
התוכנית לפיצוי תורמים חיים אושרה במסגרת חוק השתלות איברים, בשנת 2008. החוק חורת על דגלו את עקרון איסור הסחר באברים. איסור זה בא לידי ביטוי בכך שנאסרה כל קבלה או נתינת תרומה בגין תרומת אברים. למרות שהחוק מונע מתן או קבלה של תמורה בין תורם ונתרם מן החי, הוא מבקש במקביל למנוע מצב בו תורם ייצא נפסד מתרומתו.
התוכנית הישראלית לפיצוי תורמים חיים מרחיבה לעומת המקובל בעולם, אולם שומרת על העיקרון שהנחה לפיו שיפוי התורם צריך להיעשות רק ביחס להיבטים התוצאתיים הנובעים מתרומתו, ולכן אין לכלול בו רכיבי תמורה שאינם נוגעים לתרומה או נובעים מהשלכות התרומה. בנוסף קובע החוק, שאין לקבוע שיפוי העלול ליצור תמריץ להשתלת אברים עקב ציפייה לטובת הנאה החורגת מן האינטרס הלגיטימי של השבת מצב התורם לקדמותו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
