נראה שזאת העבודה המושלמת: ללהק, לשבת בבתי קפה עם אנשים מעניינים ולרקום מופעים. כך זה באמת?

״אני מאוד אוהבת את העבודה, אבל היא לא פשוטה ולא בטן-גב כמו שהיא נשמעת. היא יכולה להיות לפעמים סיזיפית, אל תוך הלילה, ומול הרבה גורמים. התמונות בפייסבוק אמנם נהדרות, אבל אני עובדת באופן מאוד רצוף ואינטנסיבי, עם מתח, ויש לזה מחיר. בכל אופן, זה בדם וזה חזק ממני. אני עושה את העבודה הזאת מתוך דחף פנימי. צמחתי מתוך הקהילה הישראלית עם אהבה וחיבור מאוד חזקים לארץ. וכשאני לא בישראל, אני מביאה את הארץ לכאן״.

השיחה בינינו מתקיימת אחרי עוד יום של פגישות בקפה השכונתי התל אביבי שמוזס אימצה למשרד, שם היא מנסה ליצור שיתופי פעולה פוריים. כבעלת חברת ההפקות O.N.E Productions כבר 15 שנים שהיא בעסקי ההפקה בארה״ב, שצמחו מתוך צורך שהעלו החבר׳ה לבילוי תרבותי ולא עוד ארוחה במסעדה. רוב הזמן היא לבד, אך משתפת פעולה עם שני לאובר מהחוף המערבי. המשרד של מוזס פועל כיום בשני תחומים: להביא אמני במה ישראליים לאו-דווקא מיינסטרימיים לבמות ניו יורק והסביבה, ולהביא את מיטב המרצים לחוגי בית אינטימיים, טרנד אותו היא התחילה בעיר.

לינור אברג'יל בחוג בית | צילומים: אילנית סולומונוביץ' חבוט

מי היה האמן הראשון שהבאת לניו יורק?

״התחלתי עם גיא בבלי, קורא המחשבות, ועם איריס בר-און הסקסולוגית. הקהל הישראלי-אמריקאי השתנה מאז אותם ימים. היום הוא פתוח ומעודכן יותר, ויש רצון, צמא וביקוש אדירים. הקהל שלנו אנרגטי, אני תמיד אומרת למרצים שיצפו להם מאזינים מחבקים ומתעניינים. הגעגועים לישראל יוצרים שילוב מדהים״.

יש לך אג׳נדה לגבי האמנים שמגיעים? הם צריכים להיות במיקום מסוים במפה הפוליטית, למשל?

״מעבר לאהבת ישראל, אין לי אג׳נדה. באופן כללי אני משתדלת לא להביא אנשים פוליטיים. הרצון שלי הוא שהערב יהדהד לאנשים ובאמת ישמח, יחבר וייגע״.

לאנשים, מסתבר, יש צורך פיזי ממש לחבק את הדמויות מהטלוויזיה.

״הרעיון של חוגי בית הוא להביא את האנשים הבולטים והאיכותיים מהמרקע אל תוך הסלון הביתי. חשוב לי לתת בשעה וחצי האלה תחושת שייכות לקהל, לעורר בהם נוסטלגיה ורגש.

אנשים נאספים, כל אחד מביא מאכל ונוצר מין ערב שונה. מפגש בלתי אמצעי של לגעת, להצטלם, לשאול שאלות אישיות, לשתות עם האמן כוס משקה. את ליאור רז מ״פאודה״ לא הפסיקו לשאול שאלות, לינור אברג׳יל סיפרה על האונס שעברה וריגשה את הקהל, אלון בן דוד חלק סיפורים על ״צוק איתן״ וכשאברי גלעד, למשל, דיבר על הפרעות הקשב שיש לו, קמה מישהי מהקהל שהבינה דרך הסיפורים שלו שגם לבן שלה יש הפרעת קשב. ישנם רגעים מאוד מרגשים״.

מה התהליך שאת עוברת עם אמן כזה?

״חלק מהם פונים אלי, על חלקם ממליצים לי ומחברים אותי. אני מקיימת איתם פגישות ואחר כך יושבת ומסננת, מחליטה מה מתאים ומה יביא ערך אחר ושונה. חלק מההרצאות אני רואה לפני, ולפעמים אני פשוט חשה ביכולות של הבן אדם לפי הראיון איתו. חוץ מזה, אני מתעדכנת כל הזמן ומקשיבה לחדשות ויודעת לאן נושבות הרוחות. אחר כך אני מעלה תמונות לפייסבוק בשביל האינדיקציה, כדי לבדוק את דעת הקהל שיושב באמריקה. במקרה של ליאור רז, העליתי תמונה ביום חמישי בצהריים. התגובות, הביקוש וההזמנות היו רבות אז סגרנו כמעט מיד. מאז הוא חזר פעמיים, ועדיין יש ביקוש. כל אמן הוא אדם מורכב בפני עצמו, ולכל אחד יש את הדרישות והדרך שבה הוא מרגיש יותר בנוח. יש כאלה שרצו רק גלאט כשר והזמנתי מראש מקומות, יש כאלה שהיה להם חשוב לעבור מסע קולינרי, אז עשיתי תחקיר של מסעדות מיוחדות, יש כאלה שרוצים להיות במרכז העיר, אחרים רוצים להיות בווילג׳ וכאלה שרוצים לפני הופעה לשתות מיץ פירות ואחריה משהו אחר. בסך הכל כולם נחמדים ונהדרים״.

איזה הופעות, למשל, לא תביאי לכאן?

״ראיתי לסטנדאפיסטים שלא מתאימים לקהל האמריקאי, ובעיניי לא עוברים מסך. אני מאוד משתדלת להסתכל מתוך העיניים של הקהל המקומי שלנו, ממנו צמחתי, ולבחור בפינצטה משהו שייגע ברוב. רשף לוי, למשל, לא ממש מוכר בארה״ב אבל הוא היה מדהים, שנון ואיכותי שהייתי חייבת להביא אותו. אני לא מתפשרת, גם אם יש מחיר. בקרוב אביא לניו יורק את ההצגה ״מייקל״, שאין לי איך להגדיר אותה, זה פשוט משהו גאוני של חבורה מוכשרת. אני משקיעה בדבר לא מוכר, ובלוגיסטיקה של להביא תשעה אנשים, כי אני חושבת שהקהל בארצות הברית חייב לחזות בזה ולהנות כמו שאני נהניתי. אני הולכת עם האמונה ותחושת הבטן״.

יש רוב גברי מוחץ באורחים שאת מביאה, למה?

״נכון, אבל מתוכננות הרבה נשים לזמן הקרוב: לוסי אהריש שהיא עוצמתית וטובה, מיכל צפיר שאמורה להגיע ולדבר על אורח חיים בריא ותזונה נכונה, מיכל שם טוב שהיא בדרנית וסטנדאפיסטית שתדבר על לאהוב את הגוף שלך כמו שהוא. היום ישבתי עם מפיק שיוזם פאנל נשי מאוד חזק ליום האישה הבינלאומי, זה רעיון שרק הוציא שורשים ונראה אם יצמח.

אני מאמינה בנשים, בעוצמה ובאנרגיה נשית, אבל בוחרת בקפידה ולא תמיד כל אחד או אחת נבחרים״.

את מי ממש היתה רוצה להביא אבל זה לא יוצא?

״יש כמה חלומות... יהודה פוליקר למשל. אבל כל אחד מהאמנים הוא הגשמת חלום״.