תמיד אנו מנסים לחפש ולמצוא את הטוב והחיובי שבכל דבר. אבל, לפעמים נראה שזה בלתי אפשרי. אחת הדוגמאות הכי מתאימות למצב כזה, היא הדוגמא מהימים שבהם אנו נמצאים כעת. שלושת השבועות שבהם הצליחו אויבינו ונכנסו לירושלים והחלו להגלות את כל היהודים מארצם, ממשיך בתשעת הימים, בהם הצליחו הרשעים ונכנסו לבית המקדש, ועד לתשעה באב, בו החריבו שונאינו את בית המקדש.

באופן מתבקש, כולנו נוהגים בימים אלו מנהגי אבלות. מלבד החורבן הנורא שארע אז וגבה קורבנות רבים מעמנו, הרי שלמאורעות אלו ישנה השפעה עד עצם היום הזה: עם ישראל סבל רדיפות וגזירות במשך השנים שמאז החורבן, וכל עוד לא זכינו לגאולה השלימה ולבניין בית המקדש, עם ישראל עדיין נרדף על ידי שונאיו. ועד מתי?!

אז יש סיכוי למצוא משהו חיובי בתקופה הזו, במאורעות הללו?

הרעיון של מציאת הטוב בכל מצב נתון, אינו רק רעיון פסיכולוגי לשיפור מצב רוחו של האדם. אלא זו האמת. שהרי כל מה שקורה בעולם, הן במישור הכללי והן במישור האישי של כל אחד ואחת מאיתנו, הוא מאת ה', ללא יוצא מן הכלל. הקדוש-ברוך-הוא מהוה את העולם מחדש בכל רגע ממש וכל הנעשה באותו רגע הוא ברצון ה'. והרי ה' הוא טוב בתכלית, ואם כן, מוכרחים אנו לומר שכל מה שקורה, הוא פשוט טוב.

והאמת היא, שכולנו מכירים את האמירה המפורסמת של נחום איש גמזו, "גם זו לטובה". או את אמירתו של רבי עקיבא "כל מה שעושה ה' – לטובה הוא עושה".

מכך מובן, שכל מאורע בחיים, הוא טוב גמור. אלא, שישנם מצבים שבהם הטוב ניכר בגלוי, ואנו מסוגלים להבין ולחוש שזה טוב, ואילו ישנם מצבים אחרים, שבהם הטוב מסתתר מהשגתו והבנתו של האדם, והמצב נראה לו כרע גמור.

והדבר תלוי באדם עצמו: במידה והאדם מאמין וחי את העובדה שהכול טוב, הרי שכך הוא פועל אצל הקדוש ברוך הוא, שהאמת הזו תתגלה והטוב שבכל דבר יהיה גלוי ומורגש.

אז איך באמת נוכל למצוא את הטוב במאורעות הקשים שנראה שאין בהם טוב כלל? מה כבר יכול להיות טוב בתשעה באב?

בכדי לענות על כך, נפנה את תשומת ליבנו לדבר מעניין: אם נתבונן מעט בתפילות תשעה באב, נמצא שישנה תפילת מיוחדת שאנו אומרים בתפילת 'שמונה-עשרה' במנחה של תשעה באב. תפילה זו נקראת 'תפילת נחם'. אחד מגדולי ישראל הסביר את הסיבה לאמירת התפילה המיוחדת דווקא בתשעה באב, וכך הוא אומר: "כי במנחה של תשעה באב נולד המשיח, הנקרא מנחם". מעניין: ביום הנורא והגרוע מכל, יום חורבן בית המקדש, נולד מלך המשיח - גואלן של ישראל?!

אלא שבכך רומז ה' לבני ישראל, שבעצם כל הכוונה והתכלית שבחורבן בית המקדש הראשון והשני היא בכדי להגיע למצב נעלה יותר: להגיע לגאולה האמיתית והשלימה, לבית המקדש השלישי, הנצחי. לולא החורבן והירידה לגלות, לא היינו יכולים לזכות לזה. אך לאחר גלות ארוכה וקשה כל כך, שבהם בני ישראל עמדו בניסיונות ונשארו איתנים באמונה בה', כעת אנו זכאים לגאולה אמיתית ונצחית.

ובמילים אחרות, חורבן בית המקדש, תשעה באב, גלות וכל שאר המושגים שרק לשמוע אותם עושה לנו לא-טוב על הלב.. - כל אלו מהווים בפנימיותם שלבים ומהלכים לקראת הטוב האמיתי, הטוב הנצחי.

קחו לדוגמא מורה ותלמיד. המצב הרגיל הוא שהמורה מתייחס אל התלמיד ומגלה לו רעיונות שכליים. אך ישנם רגעים שבהם המורה 'עולה' על רעיון חדש, עמוק יותר. בשלב זה, המורה צריך להפסיק ללמד, ורק להתעמק במחשבתו בכדי להשיג לגמרי את הרעיון ובהמשך ללמדו לתלמיד. ברגעים אלו, המורה אינו מתייחס לתלמיד, ובמובן מסוים, מסתיר ממנו את עצמו. לתלמיד נראה שיש כאן חורבן, ניתוק בקשר בינו לבין המורה. אך ודאי שרגעי הסתר אלו הינם לטובתו של התלמיד, בכדי שיוכל לקבל את הרעיון החדש, ובעצם זוהי בניה של קשר עמוק ופנימי יותר.

כך הוא בענייננו: ה' אמנם מסתתר מאיתנו בזמן הגלות, וההשלכות שישנם כתוצאה מכך, אינן פשוטות. אך עלינו תמיד לזכור: התוכן הפנימי של הגלות, היא הגאולה.

כאשר יבוא המשיח, יום תשעה באב יהיה החג הגדול ביותר. חג?! האומנם?! נשמע מוזר, אבל כך כתוב בתנ"ך. והאמת היא, שאחרי מה שהסברנו זה כבר לא כל-כך מוזר: בגאולה ה' יפקח לנו את העיניים, ואנו נוכל להבין ממש איך כל מה שעברנו היה לטובה, איך הכל היה תהליכי גאולה. אפילו החורבן בעצמו... אנו נאמר "אודך ה' כי אנפת בי". ואז תשעה באב יהיה היום השמח ביותר.

השנה, תשעה באב חל בשבת, ואנו לא צמים. (אם חס-ושלום משיח לא יבוא עד אז, הצום יהיה ביום ראשון). במילים אחרות, ה' נותן לנו הזדמנות לחוות תשעה באב כמו שיהיה בגאולה. שהרי שבת היא 'גאולה בקטן', מעין ימות המשיח. אז אסור לנו לפספס הזדמנות כזו... בשבת הזו, נתמקד כולנו בהיבט הפנימי והטוב כל-כך של תשעה באב, ונחגוג מתוך שמחה גדולה, שמחה שתתבטא באכילת בשר ושתיית יין משובח, ונבקש מה' שיביא לנו כבר את הגאולה, ולא רק ליום אחד.. אלא לתמיד.

שבת שלום

מוקדש לעילוי נשמת החסיד הרב יקותיאל מנחם בן הרב שרגא ראפ ע"ה

אסור לאכול ולשתות, אסור ללבוש נעלי עור, אסור להתרחץ, אסור לסוך את הגוף בשמן וכדומה, ואסור לקיים יחסי אישות.

והעיקר שנזכה עוד קודם לכן לביאת המשיח, ואז לא נצום אלא נחגוג את שמחת הגאולה, אמן.

יציאת השבת: 9:06