זו לא אגרת רישוי, זה מס רכוש

השבוע נחתה בתיבת המכתבים שלי ההודעה השנתית מרשות הרישוי במשרד התחבורה, לפיה הגיעה העת, כמו בכל שנה, ל"טסט" השנתי. כדי לקיים את הפולחן השנתי הזה, כלומר: לגשת למוסך מורשה, לשלם לו עבור בדיקת הרכב, לעמוד בתור, להדליק "וינקר", להזיז את ההגה ימינה ושמאלה בחוזקה (ועוד כמה טקסים שאיני זוכר כרגע), אני נדרש לשם אגרה. ומה סכומה? גם זה נכתב בהודעה: 1,450 שקלים. אלף ארבע מאות וחמישים שקלים חדשים טבין ותקילין כדי להירשם, שוב, במרשם המנוהל על-ידי רשות הרישוי.

מכוניות, והרבה. המדינה לא תוותר בקלות על 4 מיליארד שקלים(צילום: מוטי קמחי)

משום מה (אולי בגלל גל החום הנורא), הפעם התעצבנתי. עבור מה, לעזאזל, אני נדרש לשם סכום זה? מהי האגרה הזו? למיטב זכרוני, כשלמדתי את לימודי המשפטים במילניום הקודם, הסביר לנו המרצה כי יש הבדל בין "מס" לבין "אגרה". הראשון הוא תשלום חובה בלא שום קשר לשירות כלשהוא. מנגד, אגרה היא תשלום חובה הניתן בגין שירות שהמדינה, או גוף שלטוני אחר, מעניק לאזרח או לתושב. והאגרות במדינתנו - כחול אשר על שפת הים מספרן. כל אחת והשירות הניתן בצידה. כאן אגרה לרשות השידור עבור הזכות לצפות בשידורי הטלויזיה ולהאזין לרדיו. כאן אגרה עבור שימוש ברציף הנמל, ועוד ועוד.

ביקשתי לברר איזה שירות מוענק לי על-ידי רשות הרישוי, בגינו אני נדרש לשם לה סכומים אלה. לא התעצלתי, ושמתי פעמי אל אתר משרד התחבורה. חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי שום שירות שהוא. הנה כתובת האתר לפניכם, אולי אתם תוכלו לעזור לי לדעת מהו השירות הזה בגינו משולמת האגרה?

אחד מסממני האגרה הוא שסכומה בדרך כלל אחיד. קחו לדוגמה את אגרת רשות השידור. היא בסכום קבוע, בלא קשר לגודל מקלט הטלויזיה שברשותכם, שנת ייצורו או הדגם שלו. ישנן אגרות שנקבעות לפי מידת נפח (כגון החסנה במ"ק), או מידה אחרת. מכל מקום, מה שמייחד אגרה הוא קביעתה לפי פרמטר אחד, בלא להתחשב בנתונים נוספים.

אלא שכאן הסיפור קצת שונה. ישנם לא פחות מ-28 אגרות רישוי שונות ומשונות, שסכומן נקבע הן לפי שנת הייצור של הרכב והן לפי נפח המנוע שלו. האגרה הגבוהה ביותר היא לרכב מקבוצה 7 שיוצר בין השנים 2013-2015 וסכומה 4580 שקלים. הנמוכה ביותר היא בסך 725 שקלים לרכב ישן מקבוצה 1.

רק רגע אחד. נניח שהשירות שניתן לנו על-ידי רשות הרישוי הוא שירות המרשם, כלומר: רישום הרכב שלנו במירשם המתנהל במשרד התחבורה. האם יש הבדל בין רישום של רכב ישן לרכב חדש? האם נדרש מבצע הרישום לפעולה נוספת בגין רישום רכב בעל נפח מנוע גדול יותר ממשנהו? ברור שלא. אז למה ההבדל באגרות? איזו מן "אגרה" היא זו?

האמת היא, כמובן, שלא באגרה מדובר, אלא במס רכוש. מס רכוש על רכב שסכומו עולה ככל ששווי הרכב עולה. אלא, שכנראה מטעמי סמנטיקה החליטו לקרוא לזה "אגרה". כמובן שאין בין התשלום הזה לבין אגרה ולא כלום. שום שירות לא ניתן בגין ה"אגרה" הזו, וגם אם ניתן שירות כלשהוא של מרשם הרכב, אין האגרה בגינו צריכה להשתנות לפי שווי הרכב, נשוא הרישום.

שימו לב: אגרות רישום המקרקעין, הנגבות בגין רישום בספרי המקרקעין (הטאבו) אינן נגבות כלל בשיעור כלשהוא משווי המקרקעין נשוא הרישום. אחת היא אם נרשמת העברת בעלות לדירת פאר או לדירת חדר. כך נוהגים באגרה. כדאי לציין נתון נוסף. בספרי המקרקעין אין גובים אגרה שנתית. האגרה נגבית רק כשמדובר בשינוי הבעלות בקרקע או בפעולה אחרת. כאן, באגרת הרישוי, האגרה נגבית מדי שנה עבור "הזכות" להמשיך ולהיות רשום במירשם כלי הרכב. כי הרי שעה שנבקש להעביר את הבעלות ברכב - נשלם אגרה נוספת.

אז למה זה נעשה? כאן באה דווקא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסייע לנו. לפי דין וחשבון אחרון שפרסמה לא מכבר, ב-30 במרס 2015, יש בישראל כ-2.5 מיליון כלי רכב פרטיים. כל שנותר לעשות הוא להכפיל את סכום האגרה הממוצע במספר כלי הרכב. הסכום הוא כמעט 4 מיליארד שקלים, ארבע מאות אלף מיליון שקלים חדשים. נראה לכם שמישהו באוצר יוותר על הפרה החולבת הזו? נראה לכם שמישהו בגזברות המדינה יעודד שימוש בתחבורה הציבורית והפחתת מספר כלי הרכב הנעים בכבישים? אולי. הרי עוד לא אבדה תקוותנו.

הכותב הוא שר התשתיות הלאומיות וחבר כנסת לשעבר. כיום תלמיד לדוקטורט ומרצה.