קו 1 חוגג שנה: אוטובוס צפוף, בלי אכיפה בנת"צ

יום הולדת עצוב. באוגוסט אשתקד הושק קו 1, הנוסע על המסלול בו אמור לפעול - בעוד שש שנים לפחות - הקו האדום של הרכבת הקלה. בשנה האחרונה, כמעט מדי יום חול, נסענו בקו המוביל מפתח-תקווה לבת-ים, דרך תל-אביב, וגילינו אוטובוסים חדישים, מזגנים מקררים ועלייה מהירה. לצערנו, אלה גם הדברים הטובים היחידים שיש לנו לומר על הקו החדש.

מבחנים לקו:

קו המטרונית בגוש דן - אין שום בשורה, להיפך

תחנות וזמן נסיעה

מי שעולה על האוטובוס בשעות הבוקר המאד מוקדמות (בין 5:00 ל-6:30 בבוקר) לכיוון תל-אביב יזכה בדרך כלל לתענוג שבנתיבים חופשיים, כפי שאמור להיות בכל שעות היום תודות לנציבי תחבורה ציבורית בהם נאכף החוק. משך הנסיעה מפתח תקווה עד מגדלי עזריאלי בתל-אביב נמשך במקרה זה פחות מחצי שעה. כפליים בערך מרכב פרטי, אבל לא נורא. מי שנוסע בשעת בוקר מאוחרת יותר, ושכיחה יותר עבור המגיעים לעבודה, יעמוד בפקקים יחד עם כולם. זמן הנסיעה יתארך בהתאם.

כך הוא נראה בפנים - לפני בדיוק שנה

קחו למשל את פתח תקווה, שם נסגר לאחר 21 קורבנות מיותרים "ציר המוות" שתוכנן באופן שערורייתי. נסגר, ולכן אין נתיב מיוחד לתחבורה הציבורית. התוצאה: האוטובוסים נוסעים לאיטם כשלצידם כלי רכב פרטיים בהם יושב בדרך כלל נהג בלבד. כך נוצר מצב אבסורדי בו אוטובוס בקו 1, המסיע כ-80 נוסעים, עומד בפקק ביחד עם המכוניות הפרטיות. המצב דומה בפתח תקווה גם בחזור - האוטובוסים פשוט עומדים בפקק לצד כלי הרכב הפרטיים.

זה המקום גם להזכיר כי חלק מהתחנות בפתח תקווה על ציר ז'בוטינסקי לא ממוקמות ברציף, כך שהאוטובוס שמעלה נוסעים פשוט חוסם את נתיב הנסיעה. חלם ב-2015.

אחרי שיצאנו סוף סוף מפתח-תקווה, מגיע בשעה טובה נתיב התחבורה הציבורית בבני ברק. אלא שגם הוא, בעיקר בתחילתו, עמוס במכוניות פרטיות. אכיפה נגד נהגים הנוסעים בנתיב תחבורה ציבורית בניגוד לחוק? נדירה במקרה הטוב.

הסביבה התרגלה לאוטובוס הארוך(עמית קוטלר)

וזה כמובן לא הסוף. בהמשך הדרך לתל-אביב חוסמים לעתים את נתיב התחבורה הציבורית כלי רכב מסחריים מכל הגדלים והסוגים שפורקים סחורה לחנויות. נהג האוטובוס נאלץ להידחק לנתיב הרגיל, אבל לא כל נהג רכב פרטי שממהר לעבודה, מאפשר לאוטובוס - מלא את אפס מקום - להשתלב בבטחה בתנועה.

אותו דבר, כמובן, תקף גם בנסיעה חזרה בשעות אחר-הצהריים והערב. נתיב התחבורה הציבורית קיים ברמת גן ובבני ברק לכיוון מזרח, אבל אכיפה כמעט שאין. מכוניות פרטיות שנוסעות על נתיב התחבורה הציבורית? יש ויש.

נוחות

נוסעי קו 1 מנוסים מכירים כבר את הכלל הבא: בשעות אחר-הצהריים, לאחר העבודה, כדאי להמתין בין דקה לשלוש דקות אם התחנה עמוסת נוסעים והאוטובוס עוצר כשהוא כבר עמוס. האוטובוס הבא יהיה כמעט-ריק.

לוח הזמנים מצוין, ובשעות השיא התדירות עומדת על חמש-שש דקות. אבל מכיוון שאוטובוס המגיע לתחנה מלאה מתעכב בה זמן רב יותר מאוטובוס שמגיע מיד אחריו, מצטמצמים הפערים באופן משמעותי. לא נדיר לראות שניים או שלושה אוטובוסים של קו 1 צמודים זה לזה.

כשעולים לאוטובוס מעבירים את הרב-קו במכשירים ללא צורך בהתערבות הנהג, אבל מי שלא מחזיק ברב-קו נאלץ להשתמש בשני מכשירי תשלום. מי שלא מחזיק בסכום מדויק, לא יקבל עודף בכלי הרכב. רוצים עודף בכל זאת? הגיעו לעמדות השירות עם הקבלה, ושם תקבלו את הסכום המגיע. ומה יעשה נוסע מזדמן שהגיע מחיפה ושילם במכונה? קשה להאמין שיטרח עבור 3 שקלים ו-10 אגורות להגיע במיוחד לעמדת שירות בתחנה מרכזית. זה הזמן לתהות מה עושה דן בכספים העודפים.

בפנים האוטובוס, אם יש מקום, אפשר לשבת וליהנות מהמזגן. אם אין מקום, וזה מה שקורה בדרך כלל, יש לעמוד במעברים ולקוות שלא ידרכו לך על הרגליים, להחזיק חזק חזק בעמוד ולהשתדל שלא לעוף לעבר מי שעומד לידך. ומניסיון של שנה, צעירים, חיילים ונערים פשוט לא מתייחסים לקשישים או נשים בהריון. עניין של תרבות וחינוך.

וסיכום

הרעיון מאחורי קו 1 מעולה, ואפילו מעניק רוח גבית למתנגדי פרויקט הרכבת הקלה כפי שהוא מבוצע כיום, בעלות הנדרשת ובזמן העבודות הצפוי. אבל, הביצוע פשוט לוקה בחסר. נתיב תחבורה ציבורית בפתח תקווה הכרחי, ועל העירייה והעומד בראשה להתעורר. אכיפה בנתיב מעולם לא הייתה חשובה יותר, בטח כיום ולאור ההבטחות שמפוזרות ביד נדיבה על-ידי משרד התחבורה ומשטרת ישראל. ובמילים פשוטות - נתיב תחבורה ציבורית פנוי היה הופך את הנסיעה בכל שעות היממה לנוחה ובעיקר יעילה פי כמה.