שנת שירות בסכנה: בני 18 לא יתנדבו לפני הצבא?
2,100 צעירים לפני גיוס אמורים להתנדב בשנה הבאה בפנימיות, בבתי ספר ובפריפריה, אך מחלוקת על תוספת תקציב מציבה סימן שאלה לגבי פתיחת השנה. "קשה לחשוב איך נתמודד בלעדיהם", אומרים בעמותת "מגדל אור", וברחובות משוועים לסיוע המתנדבים עם ילדים "שאם לא יהיו פה, יהיו ברחוב"
פעילות קהילתית בעיר ובבתי הספר תיעצר, לקויי ראייה לא יזכו לסיוע, תלמידים מוחלשים לא יוכלו לקבל עזרה אחרי שעות הלימודים - אלה חלק מהתרחישים שמפניהם מזהירים לנוכח מחסור בתקציב שיאפשר לבני ובנות שירות לפעול בשנה הבאה.
בעמותת מגדל אור בקריית חיים שבחיפה, המסייעת בהכשרת לקויי למידה ועיוורים לחיים עצמאיים, חוששים ש-11 הש"ש - "שינשינים", הכינוי לבני ובנות שנת השירות - לא יגיעו לסייע למטופלי העמותה בתחילת השנה. גם פעילותם של שבעת הש"ש בחוגי הסיירות בבאר שבע מוטלת כרגע בספק, ולא רק שם. בשבוע האחרון גובר מאבקם של ארגוני ותנועות הנוער על עתידו של מפעל שנת השירות. במכתב ששלחו בשבוע שעבר לראש הממשלה, שר החינוך, שר הביטחון ושר האוצר הם הבהירו כי ללא הגדלת התקציב שנת השירות לא תוכל להיפתח, ועשרות אלפי צעירים וצעירות, שאמורים להתנדב בארגונים קהילתיים ברחבי הארץ בשנה הקרובה, לא יעשו זאת.
"נפסיד אם הם לא יהיו פה"
בני שנת השירות שמתנדבים בעמותת מגדל אור הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד ממנה, ומסייעים למשתקמים שחלקם גרים בתנאי פנימייה. "הש"ש שלנו משולבים בחלק גדול מהשירותים שאנחנו נותנים", מסביר עודד בשן, מנכ"ל העמותה. "יש להם חלק מרכזי מאוד בהכשרות טכנולוגיות, כלי שמסייע לאנשים עם לקויות ראייה להנגיש את סביבות העבודה. הם נמצאים פה מדי יום, פותחים את הפעילות בבוקר וממשיכים לפעילות חברתית ופנאי עבור אנשים שמגיעים לכאן לתקופות הכשרה ממושכות כולל לינה". לדבריו, אם אכן שנת השירות לא תיפתח "תהיה פגיעה משמעותית מאוד ביכולת שלנו לתת שירות".
יעקב אלאמו, אחד מלקויי הראייה שלומדים במקום, תיאר כיצד סייעו לו המתנדבים בהכרת הטלפון הסלולרי והמחשב. "לפני זה אף פעם לא נגעתי במחשב בידיים, לא השתלטתי עליו", הוא מודה. "הם לימדו אותי לכתוב כל מיני דברים במחשב, להגיע לגוגל. אנחנו אוהבים אותם ובאמת נפסיד אם הם לא יהיו פה".
ענת דמארי, עובדת סוציאלית במפעל מוגן שנמצא במקום שבו עובדים משתקמים אחרים, וחגית בטש, רכזת השלמת ההשכלה בעמותה, מסבירות עד כמה הש"ש חיוניים: "השירות שיכולים לספק עובדי המקום מוגבל, הן בגלל השעות והן בגלל היכולת, והמתנדבים מעבים אותו. הם מספקים מענה משמעותי מאוד בעמותה, ואני מתקשה לחשוב איך נצליח להתמודד בלעדיהם".
בחוגי הסיירות של קק"ל בבאר שבע המצב דומה. בני השירות, שבעה במספר, פועלים בשני מוקדים: בצפון העיר ובדרומה. בשכונת נחל עשן פועל מקלט שאליו מגיעים ילדי השכונה לאחר שעות הלימודים. "אנחנו הגורם היחיד שפועל בשכונה הזו, ולכן אם לא תיפתח שנת שירות, לילדי השכונה לא יהיה מקום להגיע אליו לאחר שעות הלימודים", מתריע מתן קולקה, רכז אזור דרום של חוגי סיירות קק"ל. "מעבר לזה, ברגע ששנת השירות לא נפתחת הדבר עוצר את כל הפעילות הקהילתית שאנחנו עושים בעיר, אם זה בשעות אחר הצהריים ואם זה בתוך בתי הספר. המתנדבים שלי העבירו בשנים האחרונות שיעורי חברה חווייתיים בבתי הספר בעיר, והדבר הזה ייעצר לחלוטין ותיפסק פעילות חינוכית שמחברת את בני הנוער לטיולים ולשטח".
מי יסייע ל-90 תלמידים ברחובות?
לבית הנוער "חץ קדימה" ברחובות מגיעים מדי יום 90 ילדים בכיתות ד'-י"ב לאחר שעות הלימודים. הם מקבלים ארוחת צהריים חמה, ולאחר מכן המתנדבים מסייעים להם בהכנת שיעורי הבית ועורכים פעילויות משותפות. בשנת הלימודים הקרובה צפויים להגיע למקום רק ילדים יוצאי הקהילה האתיופית. "כל הילדים שנמצאים פה הם ילדים נורמטיביים לגמרי שמגיעים מבתים עם קושי כלכלי ואנחנו פשוט ממנפים אותם. אם הם לא יהיו פה, סביר להניח שהם יהיו ברחוב - וזה מסוכן מאוד", אומר זאנה אדנן, מנהל בית הנוער.
שבעה בני שירות אמורים לסייע לו בשנה הבאה, ולדבריו התפקיד שלהם מכריע. "זה המקום שלהם, הם הליבה", הוא מדגיש. "עכשיו הקירות ריקים, אבל כשהם יגיעו הם יצבעו, הם מכירים את הילדים, הם הופכים להיות סוג של הורים שלהם, הם מבקרים איתם בבית הספר, הולכים לוועדות החלטה שקשורות בהם, זו עבודה סיזיפית ואינטנסיבית מאוד. אני לא יכול לתאר את המקום הזה ללא בני שנת השירות". בניגוד למקומות האחרים, שפתיחת השנה בהם מוטלת בספק, אדנן מדגיש כי אם לא יימצא פתרון לסוגיית התקצוב, הם ישיגו מימון אחר לפתיחת השנה.
31 מיליון שקל חסרים
לשנת שירות מתנדבים צעירים לפני גיוסם לצבא, בדרך כלל במסגרות כמו פנימיות, כפרי נוער, בתי ספר שדה, תנועות נוער או יישובים בפריפריה. בשנה שעברה לקחו חלק במפעל 1,870 מתנדבים והשנה צפוי מספרם לעלות ל-2,100. משרד החינוך הוא היחיד שמתקצב את המפעל, ומשרד הביטחון מקצה אלפי מכסות לדחיית גיוס של בני נוער לטובת היציאה לשנת השירות. התקציב הנוכחי עומד על 24 מיליון שקלים בשנה, והמשמעות היא שכל מתנדב מקבל 30 שקלים ביום.
ועדה בין-משרדית לבדיקת הנושא שהוקמה ב-2014 וכללה נציגים ממשרדי החינוך, הביטחון והאוצר, הגישה בפברואר את מסקנותיה למנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן, והמליצה להגדיל את תקציב שנת השירות ל-55 מיליון שקל בשנה במימון משותף של משרדי החינוך והביטחון. אלא שמשרד הביטחון מסתייג מכך ודורש להמשיך את קיומו של המפעל תוך שמירה על חלוקת הסמכויות בין המשרדים, כפי שנעשתה עד היום. משרד החינוך כמובן לא יכול לשאת בגידול התקציב לבד, ואילו תנועות הנוער הבהירו שעם התקציב הנוכחי לא תהיה שום אפשרות לפתוח את השנה.
שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער, אמר: "כרגע יש חוסר ודאות גדול מכיוון שאנחנו לא יכולים לשאת בעול הכלכלי שתפח לאורך השנים, ובמקביל התקצוב של המפעל הולך ונשחק. לא מדובר פה באיום - זה עניין של חוסר יכולת, כי לא נוכל לפתוח את שנת הפעילות מבלי לתת למתנדבים את התנאים הראויים לכך, זה פשוט חוסר אחריות".
קסטרו הוסיף: "המדינה דרבנה אותנו, אמרה לנו שמדובר במשימה לאומית ושנגדיל את מפעל שנת השירות, אבל ברגע שעשינו זאת נשחק התקצוב. אנחנו לא דורשים תוספת, אלא התאמת תקצוב בשלושה הבטים: יוקר המחיה, הצטרפות של עוד מתנדבים והכשרה משמעותית ורצינית יותר. אם זה לא יקרה מאות אלפי שעות התנדבות ותרומה לקהילה פשוט ייעלמו".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מוסד שנת השירות חשוב מאין כמותו. כל משרדי הממשלה המעורבים עובדים בימים אלה על פתרון שיאפשר את המשך פעילות מוסד שנת השירות".
ממשרד החינוך נמסר כי דו"ח הוועדה
לא אושר בשל הסתייגות משרד הביטחון מההמלצה להיכנס כמשרד מתקצב נוסף. "משרד החינוך מוכן לאמץ את מסקנות הדו"ח ויוסיף את חלקו התקציבי, ככל שיאושר המתווה".
ממשרד הביטחון נמסר כי מעולם לא השתתף בכיסוי העלויות התקציביות של שנת השירות, אך אנשיו תומכים בהמשך קיומה ואף בהרחבתה. "משרד הביטחון וצה"ל ימשיכו לקבוע את היקפי מכסת דחויי הגיוס, ומשרד החינוך יתקצב את פעילות שנת השירות".
לפנייה לכתב/ת 
