שתף קטע נבחר

שכנים לא בוחרים, יחסים כן. הצ'אנס הישראלי

איראן, אל-קאעידה, דאעש, הח'ותים וארגוני טרור ערביים מהווים איום קיומי עבור חלק ממדינות ערב שישראל מעולם לא הציבה בפניהן. ישראל, שהתרגלה לכך שיש לה רק אויבים במזה"ת, מגלה לפתע שהיא יכולה ליצור גם מערכות יחסים ידידותיות באזור. אבל יש רק מכשול "קטן" בדרך לשם

עוינות כלפי ישראל הייתה מבחינה היסטורית הגורם המאחד של העולם הערבי והמוסלמי. ואולם מציאות זו מתחילה להשתנות לאור השפעת "האביב הערבי" וההשלכות האזוריות של תוכנית הגרעין האיראני.

 

עוד כתבות מרתקות בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

מהפכות "האביב הערבי" הביאו לעליית דור חדש, שמתאפיין בקולות חדשים, דרישות ורצונות חדשים, וצורות חדשות להתמודדות עם סוגיות פוליטיות. הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, יצרו הזדמנויות חדשות לשיח בין ההמונים ולקיומם של מרחבים חברתיים חדשים שעליהם קשה למשטרים לשלוט.

 

המשטרים הערביים התקשו לשלוט במרחבים החברתיים החדשים. מובארק (צילום: AFP) (צילום: AFP)
המשטרים הערביים התקשו לשלוט במרחבים החברתיים החדשים. מובארק(צילום: AFP)
התפתחויות אלה אפשרו לצעירים במדינות ערב השונות להשוות רשמים זה עם זה ולהכיר בעובדה שמשטריהם בזבזו משאבים כלכליים וזמן יקר על מנת לבנות ולהעצים את כוחם, בעודם מתעלמים מצרכי בני עמם. מציאות זו פקחה את עיני הדור הצעיר. לפיכך, כשיצאו הצעירים לרחובות במצרים, תוניסיה, תימן, סוריה ולוב, הם דרשו כבוד, צדק חברתי, חינוך, תעסוקה, ואת סופה של השחיתות. הם לא דרשו את השמדת ישראל. לדור שלנו יש דאגות אחרות מלבד הרצון לריב עם ישראל.

 

גם אחרי 7 מלחמות, ישראל נותרה דמוקרטית

אכן, אזרחים ערבים רבים הושפעו עמוקות מכישלונם של המשטרים הערביים לבנות מודל שלטוני המשלב פיתוח כלכלי ודמוקרטיה עבור האזרח הערבי. ישראל מהווה ניגוד לכך. אף שהיא הייתה מעורבת בשבע מלחמות לאורך שנות קיומה, ישראל שמרה על אופיה הדמוקרטי. ראוי לה לישראל לתמוך בהתפשטות הדמוקרטיה ברחבי המזרח התיכון, הואיל ושיפור באיכות חייהם של השכנים שלה יוכל להביא שיפור גם לה עצמה.

 

ישראל ומדינות ערב הפרגמטיות מוצאות כעת שיש להן אינטרסים משותפים בהתנגדותן לאיראן. מדינות ערב הללו חוששות שהסכם הגרעין עם איראן יגרום לחימום יחסים בין איראן לבין ארצות הברית במידה שתבוא על חשבון יחסיהן שלהן עם וושינגטון, וזאת בייחוד לאור הירידה בתלות האמריקנית בנפט שמקורו במפרץ הפרסי. מדינות ערב חוששות שאיראן תנצל את הסכם הגרעין כדי להעצים את השפעתה באזור ולזכות במעמד הגמוני במזרח התיכון. הרי איראן תתחזק כתוצאה מהסרתן של הסנקציות עליה. היא תחדל מלהיות מבודדת ותזכה ללגיטימציה מחודשת בעיני הקהילה הבינלאומית.


מהפכות "האביב הערבי" הביאו לעליית דור חדש, שמתאפיין בקולות חדשים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מהפכות "האביב הערבי" הביאו לעליית דור חדש, שמתאפיין בקולות חדשים(צילום: AFP)

דאעש מצטייר כאיום גדול על מדינות ערביות באזור ()
דאעש מצטייר כאיום גדול על מדינות ערביות באזור
מצב גאו-אסטרטגי זה יוצר צורך והזדמנות לשינוי. בעיני מדינות ערב הפרגמטיות, ישראל מתחילה להצטייר יותר כבעלת ברית מאשר כאויב. יש להן אויבים משמעותיים יותר מישראל: איראן, אל-קאעידה, "המדינה האסלאמית" (דאעש), הח'ותים ומגוון ארגוני טרור ערביים. איומים אלה מצטיירים כאיום קיומי עבור חלק ממדינות ערב. זהו איום שישראל מעולם לא הציבה בפניהן. במציאות שכזאת, ניתן להגביר את שיתוף פעולה בין ישראל לחלק ממדינות ערב. ישראל, שהתרגלה לכך שיש לה רק אויבים במזרח התיכון, מגלה לפתע שהיא יכול ליצור גם מערכות יחסים ידידותיות באזור.

 

על ישראל לקדם יוזמה דיפלומטית

ואף על פי כן, מדינות ערב לא יקדמו יחסים קרובים יותר באופן משמעותי עם ישראל בהיעדר התקדמות לקראת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מעמדה האזורי של ישראל קשור באופן הדוק למדיניותה כלפי הפלסטינים, עתה יותר מתמיד. בכדי להתגבר על מכשול זה, ישראל צריכה לחדול מלהיות פסיבית, ולנקוט צעדים אמיצים.

 

על ישראל לקדם יוזמה דיפלומטית, שתכלול את אימוץ יוזמת השלום הערבית כבסיס למשא ומתן עתידי. על ישראל לפעול בצורה רצינית לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים, לתת את דעתה ברצינות לעניין ההתנחלויות, לשקול מחדש את סירובה לשאת ולתת עם חמאס, ולבסוף, לא לעמוד בדרכו של הליך הפיוס הפנים-פלסטיני בין פתח לבין חמאס.


לישראל אין כיום אסטרטגיה דיפלומטית אקטיבית באזור. מימין: מלך ירדן עבדאללה, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, נשיא ארה"ב אובמה, ראש הממשלה הישראלי נתניהו ונשיא מצרים חוסני מובארק בבית הלבן ב-2010 (צילום: AP) (צילום: AP)
לישראל אין כיום אסטרטגיה דיפלומטית אקטיבית באזור. מימין: מלך ירדן עבדאללה, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, נשיא ארה"ב אובמה, ראש הממשלה הישראלי נתניהו ונשיא מצרים חוסני מובארק בבית הלבן ב-2010(צילום: AP)

לישראל אין כיום אסטרטגיה דיפלומטית אקטיבית באזור, וזאת הואיל ואין לה מדיניות-חוץ, אלא רק מדיניות פנים. נכון לעכשיו, חסרה לישראל השפעה פוליטית ודיפלומטית - או "עוצמה רכה" - בשכונה שלה עצמה. ללא יוזמת שלום ישראלית חדשה, מעמדה הבינלאומי של ישראל ייחלש בהדרגה. קרוב לוודאי שתהליך זה יכלול את התגברות האלימות והלחץ לכינונה של מדינה דו-לאומית, וכן החרפה של הבידוד הבינלאומי של ישראל ושל המתחים בינה ובין ארה"ב ואירופה סביב נושא ההתנחלויות.

 

עד כה, ממשלת ישראל התמקדה בניהול הסכסוך עם הפלסטינים ולא בניסיון לפתור אותו. ישראל רואה את הסכסוך כ"משחק סכום-אפס" אך גישה זו מוטעית מיסודה. מדינות ערב נוטות לפעול בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלהן, ואלה תואמים במקרים מסוימים את האינטרסים של ישראל. פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יסייע לדור הצעיר במדינות ערב להגשים את שאיפותיו ויאפשר לעולם המוסלמי להכיר בישראל ולכונן עמה יחסים נורמליים.

 

אין למדינה את היכולת לבחור את שכנותיה, אך יש לעמים את היכולת לבחור באילו יחסים הם חפצים עם העמים השכנים להם. 

 

ד"ר עבדאללה סואלחה הוא מנהל המרכז ללימודי ישראל בירדן. מאמר זה מבוסס על דברים שנשא בכינוס של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: GettyImages
ישראל התמקדה בניהול הסכסוך ולא בפתרונו. נתניהו ואבו מאזן (ארכיון)
צילום: GettyImages
המציאות באזור משתנה לאור השפעות "האביב הערבי". ד"ר עבדאללה סואלחה
מומלצים