ברוקר או בנקים? כך תבחרו מנהלי השקעות
ככל שהשקעה בשוק ההון הפכה לפופולארית והביקוש למוצרים פיננסיים גבר, כך עלתה גם התחרות בין מנהלי התיקים והיום הבנקים, הברוקרים ובתי ההשקעות מנהלים ביניהם מלחמה על הצרכנים (המשקיעים). מה חשוב לבדוק לפני שתבחרו גוף שינהל את תיק ההשקעות שלכם, איפה תשלמו יותר עמלות ולמה הציבור עדיין נצמד בעיקר לבנקים?
שוק ההון מציב עצמו בשנים האחרונות כאלטרנטיבה תעסוקתית עבור חלק מהאוכלוסייה. יותר ויותר ישראלים נהנים מהאפשרויות שנפתחו עבורם בעידן החדש. אם בעבר המסחר בשוק ההון היה שייך לחונטה סגורה של ברוקרים, הרי שהיום העולם נפתח. הכל זמין במרחק הקלקת עכבר. יש מי שבחר להפוך את המסחר בשוק ההון למטה לחמו העיקרי ויש מי שפעיל בשווקים הפיננסים, אך רואה בהם מקור הכנסה משני.
לכתבות נוספות בנושא:
- הכירו: האלף בית של שוק ההון
הזמינות, הפשטות והחדירה למיינסטרים הולידו ביקושים למוצרים חדשים בשוק ההון וביקושים מייצרים תחרות. מלחמת כל בכל נפתחה בין הבנקים, בתי ההשקעות וברוקרים מקצועיים על כיסו של הצרכן. במלחמה הזו המנצח היחיד הוא הצרכן, אבל המספרים מלמדים אותנו שהצרכנים, כלומר אתם, מסרבים ליהנות מפירות הניצחון.
יש מה להסתיר?
המדד הנוח ביותר להשוואה הוא העמלות שאנחנו משלמים לגופים השונים כאשר אנו פעילים בשוק ההון. אם תיכנסו לאתרים של הבנקים, תצטרכו להתאמץ מאוד כדי להבין כמה עולה לכם התענוג של מסחר בשווקים הפיננסים. אם תצלחו את המשימה הלא פשוטה הזו והחפירות שלכם יאפשרו לכם להגיע לשורה התחתונה, תבינו שזה עולה לכם הרבה מאוד.
זה לא סוד שהבנקים לא בדיוק ממהרים לפרסם בראש חוצות את מחירי העמלות שלהם. יש להם מה להסתיר. במרבית הבנקים הונהג תעריף כמעט אחיד של מינימום 25 דולרים לעסקה. בנוסף גובים רוב הבנקים 0.3% משווי העסקה וכמה מהם אף יותר.
כמה זה יקר? בחינה של הקוטב השני - ברוקרים, תחשוף פערים של למעלה מ-1600% בהשוואה לבנקים. בחברות הברוקראז' יגבו מכם 1.5 דולר בלבד כעמלת מינימום ו-0.5 סנט עד 1 סנט למניה. תלוי בכושר המיקוח שלכם ובגודל התיק.
למרות שהתוצאות הן חד משמעיות והבנקים יקרים משמעותית ממתחריהם, הציבור עדיין מתעקש לתרום להם את כספו. בשנה החולפת שלשלו הבנקים לכיסם 3 מיליארד דולר מעמלות שנגבו עקב פעילות בשוק ההון, כ- 25% מההכנסות של הבנקים. כל עוד הציבור בוחר לשלם, הם לא יסטו מדרכם למרות האלטרנטיבות הקיימות.
הציבור מעדיף בנקים
המשמעות של העמלות הגבוהות בבנקים היא למעשה יצירת חסמים. סוחרים תוך יומיים, לדוגמה, הנוהגים לבצע ארבע - חמש עסקאות ביום, ימצאו עצמם משלמים מדי יום עמלת מינימום של 125 דולר (487 שקלים). כשזה המחיר היומי לכניסה לפעילות בשווקים הפיננסים, המשמעות היא שלסוחרי היום פשוט אין מה לחפש בבנק. האלטרנטיבה היא תשלום של 7.5 דולר ליום עבור חמש עסקאות שנעשות דרך הברוקר.
סוחרי היום המקצועיים כבר מזמן הבינו זאת והם בורחים מהבנקים, אבל זה לא מונע מהבנקים להמשיך להתפרנס בזכות הציבור שממשיך לממן אותם ביד נדיבה מדי. על דמי ניהול של תיקים בשווי של עד 50 אלף שקלים תשלמו עמלה של בין 0.39% ל-0.45% למרות שהברוקרים יציעו לכם את אותו השירות בחינם. ואם לא די בכך, חלק מהבנקים גם יגבו מכם דמי משמורת, למרות שבפועל הם לא שומרים על כלום. כל הנתונים כיום ממוחשבים.
רוב הציבור ממשיך להשקיע ולבצע פעולות דרך הבנקים ונראה כי הסיבה העיקרית לכך היא הצורך הטבעי בביטחון. הדעה הרווחת היא שהבנקים הם חוף מבטחים ושהכסף שלנו שמור ומוגן שם, אולם תפישה זו רחוקה מהמציאות של ימנו.
בעוד שהבנקים נדרשים להלימות הון של 12.5% בלבד לכספינו, החקיקה החדשה מטילה על הברוקרים חובה להלימות הון של 100%. בנוסף, הכסף מופקד לא ישירות אצל הברוקר, אלא בחשבון נאמנות מפוקח המעניק לסוחרים הגנה מלאה לכספם. ואם זה לא מספיק, הרגולציה הטילה על הברוקרים חובה להציג הון עצמי מינימלי כתנאי לקבלת רישיון.
התוצאה הישירה של הרגולציה הקשוחה שהוטלה בישראל, הביאה להיעלמות של הברוקרים הקטנים ולמעשה מי ששרד את החקיקה הקשוחה הם רק החבר'ה הגדולים. וכשחוקי המשחק השתנו ומטרת החקיקה נועדה להגן על הצרכן, הבנקים ובתי ההשקעות כבר לא נהנים מיתרון יחסי בגזרה הביטחונית.
כדאי לבחור ברוקר?
ההבדל בין הצלחה לכישלון בשוק ההון לעיתים תכופות תלוי באיכות מערכת המסחר ובמגוון הפקודות שהיא מציעה לסוחר הפרטי. בעוד שבמסחר דרך הבנקים עדיין תתקשו מאוד לבצע פקודות מסחר בסיסיות כמו שורט (הפקת רווחים כאשר מחיר המניה יורד), הרי שבתי ההשקעות והברוקרים יציעו לכם מגוון רחב של פקודות לרבות פקודת השורט.
המשמעות לפעילים בשוק ההון היא מרחיקת לכת. סוחר שאינו יכול להרוויח כאשר מחיר המניה יורד, הוא סוחר שידיו קשורות. ניסיון העבר מלמד אותנו שבעתות משבר, המדדים נוטים להתרסק במהירות ובעוצמה. עבור הסוחרים מדובר בהזדמנות פז להפיק רווחים נהדרים, רק שבמסחר דרך הבנקים האופציה הזו, על פי רוב, חסומה.
במסגרת הקרב על ליבו של הצרכן הברוקרים ובתי ההשקעות עושים מאמצים רבים להציע את מערכות המסחר המתקדמות ביותר טכנולוגית. כך יוצא שסוחרים יכולים לשבת בניחותא בסלון ביתם, כשמערכת המסחר שלהם מציעה להם מגוון רחב של פקודות מתקדמות וסורקי מניות המדווחים להם בזמן אמת על חדשות במניה, כניסת קונים או מוכרים ועוד שלל חידושים שתכליתם להקל על הסוחר לקבל החלטות נכונות. למרבה הצער, מערכות המסחר שהבנקים מציעים, נכון לעכשיו, משתרכות מאחורי הסטנדרטים של השוק.
אל תשכחו להתמקח
אם אתם כבר פעילים בשוק ההון, או שוקלים להיכנס לשווקים הפיננסים, יש לכם לא מעט שיעורי בית להכין. בניסיון לכמת את העלויות של פעילות בשווקים, חשוב להבין מה היקף הפעילות שלכם. כמו כן, עליכם להבין את הזירות השונות שניתן לפעול בהן, מה ההוצאות הצפויות בכל זירה, לחשב מסלול מחדש ולבחור את זה שעונה על הצרכים האישיים.
אם היקף הפעילות שלכם בשוק מצומצם ותיק המניות שלכם פאסיבי, עליכם לכתת רגלים בין הגופים השונים, לערוך מחקר השוואתי ולהתמקח על גובה העמלות. ככל שתיק המסחר שלכם יהיה גדול יותר, כוח המיקוח שלכם יתעצם. יחד עם זאת לאור התחרות הגואה, גם בעלי תיקים קטנים יכולים לעמוד על זכויותיהם.
אם אתם סוחרי יום, שמוציאים את פרנסתם מהשוק, המחקר שלכם צריך להיות מקיף אף יותר. סוחרי יום שיבדקו את מחיר העמלות בלבד יקבלו תמונה מעוותת. עליהם גם לבחון את איכות מערכת המסחר המוצעת ולבדוק אם היא נמצאת בחזית הטכנולוגיה. הפערים בין מערכות המסחר הזמינות בשוק גדולים ולעיתים תכופות הם יכולים להבדיל בין סוחר מופסד לסוחר רווחי.
דודו רוז הוא אנליסט ומומחה למסחר בשוק ההון, מייסד בית הספר למסחר בשוק ההון- "סימפל טרייד"
לפנייה לכתב/ת 
