שתף קטע נבחר

ניו ג'רזי

אירועי השבוע בקהילת ניו ג'רזי

עברית מקצועית

ארגונים רבים עוסקים בשנים האחרונות בילדי "הדור השני" וה"דור השלישי" לישראלים בארה"ב. מחפשים דרכים להגיע לליבם ולהנחיל להם זהות, כל אחד בשיטותיו. מן העבר השני עומדת הקהילה היהודית-אמריקאית, שאותו בני דור ישתייכו אליה ברבות השנים, ולה השיטות שלה לשימור הזהות. הקהילות המסורתיות יותר מקפידות על חינוך יהודי יומי בבתי הספר, והשתייכות לבתי הכנסת. הקהילות החילוניות יותר נופלות לגמרי מהמסלול היהודי, וילדיהם מאבדים את הזהות היהודית בקלות יתרה וההתבוללות בקירבם בהתאמה. כל הנמענים כאן מעונינים בשימור רמה של זהות יהודית, ואלה עם השורשים שניטעו בשנת 1948 במזרח התיכון, לא רואים את עצמם נפרדים מהזהות הישראלית. אם כך, מה מאחד אותם בדרכם להשיג את מטרתם?

 

ילד נולד. אמצעי התקשורת הראשון אליו הוא נחשף הוא השפה המדוברת. הוא מביט בעיניי הוריו מקרוב, והם מדברים אליו. השפה המדוברת הינה כלי התקשורת הראשון אותו הוא לומד בדקות הראשונות לבקיעתו לעולם, ויש שהוכיחו שעוד בבטן אימו. "בבתי הספר היהודיים היומיים מתמקדים כיום בלימודי יהדות. השפה העיברית שוב נלמדת כשפה תנ"כית. לא תמיד מלמדים את העיברית כשפה מדוברת שעברה תהליך של תחיה. שפה היא קודם כל מדוברת ואח"כ השפה הכתובה" טוען ועושה הרב דוד גדזלמן העומד בראש 'קרן סטיינדהארט לחיים יהודיים' שהוקמה בשנת 1994. גדזלמן מקפיד לשוחח בעיברית מודרנית ישראלית, וסיור באתר האינטרנט של הארגון מלמד עד כמה החזון של הקרן מוטמע, וכך לא נמצא בתת כותרת "ארץ ישרואל" אלא "ארץ ישראל" לדוגמא. הקרן מושקעת בגופים גדולים ומשמעותיים שמטמיעים את השפה המדוברת בקרב הקהילות בארה"ב. בין הפעילויות המשמעותיות שהתפרסמו בשנים האחרונות, ואולי הפתיעו רבים היו הקמת בתי ספר ברשת "צ'רטר" שמלמדים עיברית כשפה שנייה. "ישנם תשעה בני ספר כאלה ברחבי ארה"ב והילדים בני כל העמים לומדים בהם עיברית מודרנית. אנחנו חוקרים מה המשמעות של לימוד השפה העיברית בבתי הספר הציבוריים ואיך לעשות את זאת באופן שיטתי. אם לומדים ספרדית, סינית, גרמנית, למה לא ללמד גם עיברית. הפרוייקט הגדול כבר קיים בשיקגו". לקרן פרוייקטים גדולים נוספים ובהם One Table לארוחות שבת קהילתיות, יחד עם קרן 'ערבים' הם מטמיעים מחדש את השימוש בשפה העיברית במחנות הקיץ בארה"ב "בקיץ הקודם היו חמישה מחנות בתוך 5 שנים יהיו שלושים ובתוך עשר שנים יהיו שבעים מחנות דוברי עיברית בצפון אמריקה. תוקף משמעותי ניתן בתמיכה במחלקה לעיברית לתואר שני בבית הספר Middlebury College ולעומדת בראשו ורדית גרינולד". גדזלמן פורש תוכנית ברורה. "מטרת הקרן להעסיק את קהילה היהודית בצפון אמריקה בחיים יהודיים כמו שהם. לתת הזדמנויות ואופציות יהודיות. אנחנו נותנים אופציות שונות כדי שכל אחד יתחבר לפי מה שמתאים לו ולאו דוקא באמצעי הסטנדרטי כמו בית כנסת". ומה יותר חשוב מלתת בסיס יציב ומשמעותי לשפה העיברית. הקרן לקחה על עצמה, יחד עם גופים נוספים את התמיכה בהקמת 'ארגון המורים לשפה העיברית בארה"ב' שהיוזמה להקמתו החלה לפני כשנתיים, ובתמיכת האקדמיה ללשון העיברית בירושלים וההסתדרות הציונית העולמית היא מקבלת כאן תוקף.

 

ילדי מקהלת בי"ס מרשת צ'רטר HLA בברוקלין ()
ילדי מקהלת בי"ס מרשת צ'רטר HLA בברוקלין

 

"ישנם אירגונים מסודרים בארה"ב לכל השפות הגדולות והקטנות הרישמיות בעולם, רק לעיברית לא היה עד היום גוף שמאגד תחתיו את המורים לשפה העיברית בצורה מקצועית" מספרת רוית בר אב, מי שעומדת בראש היוזמה, מנהלת אותה ביד הרמה, וכולם מסכימים שהיא הרוח החיה מאחוריה. "בארה"ב מלמדים עיברית בכל הצורות. מורים פרטיים, בתי ספר של אחה"צ, בתי ספר יומיים ועוד. אפילו תנועות הנוער עוסקות בזה, ותנועת 'הצופים' נחשבת למובילה בתחום החינוך הא-פורמלי לעיברית. לכל אחד השיטה שלו, וכל גוף מאמץ לו תוכנית שמתאימה לו, או ממציא תוכנית חדשה" מפרטת בר אב. "אין אחידות ואין גוף שמפקח באובייקטביות על התכנים ושיטות הלימוד. מעבר לכך, אין עד היום גוף שמעשיר ומעניק למורים הללו בסיס של ידע נוסף, השתלמויות ומקורות נוספים לחומרים".

 

אם כך, מה השתנה? בר אב: "בשנתיים האחרונות הוקמה ועדה מארגנת של מורים ואנשי חינוך שלקחו על עצמם בהתנדבות לגייס מורים לארגון המורים. הם חשבו יחד איך יראה הארגון וכתבו את החזון שלו. הם נפגשו עם ראשי קרנות שונים ועבדו בצמוד אלי. יש להם חלק פעיל בדיונים על הקמת הארגון והכנס הקרוב שיערך בניו ארק. בסופו של דבר הכוונה היא שארגון המורים ירשם כארגון עצמאי כמו ארגונים של שפות אחרות. המורים יודעים שיש צורך בארגון. היה צריך לאגד בפלטפורמה אחת את כל הארגונים ללא אינטרס לקדם שיטה מסויימת על פני אחרת".

 

מה האתגרים שעומדים בפניך כיום? בר אב: "חשוב שאנשים יבינו שזהו שלב חשוב והיסטורי בהוראת והנחלת השפה העיברית בארה"ב. האתגר הכי גדול הוא להעלות את המודעות, לשכנע את בתי הספר שזו המחוייבות שלהם לשלוח את המורים להכשרה מקצועית. יש הרבה מאוד תוכניות שעובדות בשטח. כל ארגון מאמץ לעצמו שיטת הוראה. החברות שכתבו את השיטות מלמדות ומקדמות את המורים בשיטה שלהן. צריך היה לעלות עוד מדרגה ולהביט על הדברים מלמעלה. להעצים את מה שיש ולתת עוד כלים ותכנים. אני שומעת הרבה ממורים שאין להם הזדמנויות להכשרה מקצועית מחוץ לכותלי בית הספר שבהם הם מלמדים. אנחנו מבקשים לחשוב על המורה כמישהו שיש לו צרכים מקצועיים שגוף מוסדר צריך לייצג אותם, המורה כאיש מקצוע. כל ארגון חדש מתחיל עם קהל מסור שמבין את הצרכים. עם הזמן ככל שמספר האנשים גדל, אנשים מרגישים שהם חייבים להיות חלק מזה ועכשיו אנחנו בשלב הזה".

 

למי מיועד הכנס? בר אב: "לכל מי שמלמד עיברית, לכל מי שנוגע בשפה מכל היבט שהוא. הכנס פתוח לכולם, לא בודקים תעודות.

 

מה יקבלו המשתתפים? בר אב: "יהיו שני מושבים מרכזיים שיובילו ד"ר שמחה ליבוביץ' ופרופ' רינולד. רינולד תעסוק בנושא האקוטי של בניית אוצר מילים כשמלמדים שפה זרה, וליבוביץ' בדמותו של המחנך לעיברית במאה ה-21. במשך הימים יתנהלו פאנלים, הרצאות וסדנאות שידונו בין השאר בטכנולוגיה בהוראת השפה העיברית, הקשר בין ישראל להוראת השפה העיברית שיעביר רפי קישון. אנחנו נותנים להם לבחור את הנושאים שמתאימים להם. כמו כן המורים יוכלו להצביע ולקחת החלטות שקשורות בהקמת הארגון החל מאנשי מפתח וכלה בתקנון והמטרות. מי שישתתף יקח חלק בהקמה של הארגון".

 

סגל המועצה ללשון ולתרבות העברית בצפון אמריקה ואורחים בטקס הייסוד 2013 | צילומים שחר עזרן ()
סגל המועצה ללשון ולתרבות העברית בצפון אמריקה ואורחים בטקס הייסוד 2013 | צילומים שחר עזרן

 

מי שעומד כעמוד שדרה מאחורי הקמת המועצה ללשון העיברית והקמת ארגון המורים הוא הד"ר שמחה ליבוביץ', נציג הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית בארה"ב בראשו עומד אברהם דובדבני, ממשחררי ירושלים ב-67 ובן למשפחה ציונית. "המפעל הכי חשוב של ההסתדרות הציונית מאז קום המדינה הוא תחיית השפה העיברית המדוברת" הוא מציין "דובדני ביקש ממני לשם דגש על השפה העיברית בארה"ב. לאמריקאים קשה ללמוד עיברית, בשונה מספרדית ושפות אחרות שקרובות לאנגלית. הם לומדים מהר מאוד שאפשר להסתדר בישראל עם אנגלית, ומוותרים בקלות על העיברית". ההסתדרות הציונית פעילה בכיוונים שונים לחיזוק השפה. הם מוציאים משלחות לישראל בינהן לפרוייקט "לשון בראשון" שנערך בראשון לציון, חגיגה עיברית שנערכה בשישה מוקדים בארה"ב וצפוייה שוב במרץ 2016 ועוד. הארגונים הגדולים מוצאים את החשיבות ומצטרפים בזה אחר זה. "אנחנו מקימים גוף שמגייס משאבים למטרה זו, אתר מסודר, ורוצים להעביר מסר חשוב: לימוד עיברית כשפה זרה, או שפה שנייה שונה מאוד מלימוד עיברית בישראל. צריך לתת למורים את הכלים הנכונים כדי שיוכלו להעביר את החומרים בצורה משתפת, חוויתית והתלמידים יוכלו להתחבר אליה בצורה נכונה. העיברית היא הבסיס לחיים יהודיים. צריך לזכור שלשפה הזו קרה נס. היסטורית חשבו שמדינת היהודים תדבר גרמנית, ואפילו הטכניון לימד בגרמנית בשנות השלושים. אחרי 2500 שנה צריך לתת משנה תוקף ללימוד השפה המדוברת.

 

מיותר לציין שהכנס יתקיים כולו על טהרת השפה העיברית. שלוש ארוחת יוגשו למשתתפים והפסקות קפה מפעם לפעם. עשרות ארגונים התאגדו ותכנים רבים ינתנו לכל מי שרק יבין את החשיבות, ויגיע להשתתף בעלות סימלית של 100$ למשתתף. להרשמה ולקבלת פרטים: http://www.hebrewlanguagecouncil.org

 

1,300 נשים אפו חלות לכבוד יום השישי במסגרת פרוייקט השבת שהתקיים בכל רחבי ארה"ב ובעולם בארגון וניהול הסניף החדש של ויצ"ו בניו ג'רזי בניצוחן של גלינה שיינפלד, מרי נתן ויעל שמאי. היה שמח! ()
1,300 נשים אפו חלות לכבוד יום השישי במסגרת פרוייקט השבת שהתקיים בכל רחבי ארה"ב ובעולם בארגון וניהול הסניף החדש של ויצ"ו בניו ג'רזי בניצוחן של גלינה שיינפלד, מרי נתן ויעל שמאי. היה שמח!

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים