שתף קטע נבחר

Assassin's Creed Syndicate: בחזרה לדרך הנכונה

אחת הסדרות המצליחות בעולם שבה לתלם לאחר שנה בינונית ומרימה הפקה מושלמת ויזואלית של המאה ה-19 בלונדון. הסיפור והמשחקיות עצמה לא העיפו לנו את הכתר, אבל החובבים צפויים לקבל מנה גדושה של כיף. תה, מישהו?

קודם כל אפשר להרגיע את המעריצים ואולי לעצבן את השונאים: Assassin's Creed Syndicate, הכותר השנתי של יוביסופט שמתרחש הפעם בלונדון הויקטוריאנית, עשוי טוב טכנית ומשלב באופן מעודכן את כל הרכיבים שעשו את הסדרה הזו מצליחה. זה אומר שיש לנו משחק עולם פתוח היסטורי, עם גרפיקה מהממת ורוחב יריעה. בעולם הגיימינג הוא בדיוק בקוטב השני ממשחקים כמו מטאל גיר שדורשים מהשחקן להתאמץ ובעצמם משתדלים מאוד לחדש. זה לא בהכרח רע - שוב, למי שאוהב.

 

 

המשחק שיצא ל-XBOX One ו-PS4 לפני שישה ימים הוא כותר מספר 9 בסדרה שהתחילה ב-2007. הוא קיבל ציון ממוצע של 78 על פי 63 אתרים, כשהציונים הנמוכים ביותר הם פעמיים 40 מהגרדיאן והטלגרף הבריטיים. אולי כי יש להם את לונדון תמיד.

 

הרבה מהמבקרים מציינים, ובצדק, כי הסדרה חזרה למסלול תקין. חשוב לציין: זה בסופו של דבר מוצר בידורי שמיועד לגילאים מגוונים. למרות התמה של הרצח, הוא לא מזעזע או כבד. בכל מקרה, הוא קל למדי למי ששיחק במשחקים הקודמים ויכול לספק, לטעמי, כחודש עניין לשחקנים יסודיים. בגזרה הטכנית: בניגוד לקודמו "יוניטי", אין לי בעיות ביצועים קרדינליים. בשבוע שיש לי אותו בגרסת PS4 ראיתי רק איש אחד שעף באוויר ואחד שנתקע בהתקף רעידות. אין אנשים שטובעים בקירות, אין תקיעות וכדומה.

 

הסיפור: ככה ככה

כאמור, לונדון במאה ה-19, 1868 ליתר דיוק. המהפכה התעשייתית מביאה המונים לעיר ומציגה שלל פיתוחים טכנולוגיים ודמויות היסטוריות. בעולם המשחק העיר הגדולה בשליטת הטמפלרים.

אנחנו מנגד, מגלמים אח ואחות, האססינים איווי וג'קוס פריי שכמובן נעזרים בשלל דמויות היסטוריות אמיתיות.

 

הסיפור, שאמור להיות נדבך מאוד חשוב במשחק הזה, לא מתעלה על המצופה. הסיבה החשובה ביותר לטעמי היא דמויות ראשיות ללא עומק ומוטיבציה. בבואי לשחק אני לא מכיר את האחים פריי. אני - השחקן, לא יודע למה הם ככה או אחרת. כל רוחב היריעה של המשחק וההשקעה במפגשים עם אישיות מהעבר לא יעזור אם אין לי מושג למה ג'קוב שחצן וכל כך עצי. נאמר זאת כך: אם צ'רלס דיקנס לא היה מכיר לנו את אוליבר טוויסט לפני שסיפר על מה שקרה לו אז הוא לא היה הופך לכזה אייקון. והיום בכלל לא היה לנו מושג מי זה הסופר הזה באססינס קריד סינדיקייט. בנוסף פוגשים גם את מרקס, דרווין והמלכה ויקטוריה.

 

הנימה הפוליטית של העלילה מעלה סוגיות מעניינות, לא בטוח שבאומץ כפי שהייתה יכולה. יש פה נושאים מאוד מעניינים: עבודת ילדים, נשים, ממשל וקפיטליזם. 

 

 

כתבתי על זה פעם משהו   ()
כתבתי על זה פעם משהו

 

עיצוב

יש דבר שאססינס קריד עושה באופן מושלם במשחק הזה. אני לא נזהר כשאני אומר שמעולם לא חש אדם כל כך בלונדון של המהפכה התעשייתית מאז שהיא ממש התרחשה.

 

 

עיצוב החוויה האותנטית נעשה באמצעות שלל אמצעים. הגרפיקה הנהדרת, הסאונד ומוזיקת הרקע כמו גם הירידה לפרטים. מרמת השלולית בה רגלינו מהלכות לירוקת על הפסלים של כיכר טרפלגר וקירות הטחב. השמש נוגה על התמזה - ובכן הבנתם. ההקפדה היתרה והעיצוב זה לא מובנים מאליהם בגודל כזה של משחק וזה כולל את האנשים שמסתובבים בעיר. שיושבים בגנים. מוזיקת הרקע פשוט מצוינת.

 

 

משחקים

המשימות במשחק הן כרגיל: רצח גנבה אבטחה וכן הלאה. לרוב יש חופש יחסי כמו להתגנב או פשוט להרוג את כולם. חסר לי גיוון, חסר לי משימות שונות מספיק.

 

הקרבות במשחק בסדר - לא מלהיבים במיוחד. זה רוויה מסגנון הקרב הזה, של חזרה רפטיטיבית על הגנה, מתקפה, פתיחת הגנות, שימוש בחפיצים וזה גם כי זה לא מאוד יפה ויזואלית ודינאמי כמו למשל באטמן של ארקהאם שמזנק מאויב לאויב במקום לעמוד כמו האחים פריי במרכז המעגל להגן ולחכות להזדמנות או שיימאס להם להכות אותו.

 

אסור להם לזוז אפילו אם משספים את הגרון שלהם.  ()
אסור להם לזוז אפילו אם משספים את הגרון שלהם.

 

עשויה להיות עוד סיבה לשעמום היחסי בקרבות - בעולם התוכן של המשחק אין חרבות. כלומר, אססינס קריד סינדיקט מתרחש אחרי שהמציאו את אקדח התופי כך שבאופן הגיוני אף אחד מהאויבים שגודשים את המשחק לא יטרח להסתובב עם חרב או חנית. מצד שני, זה עשוי היה להיות מאוד משעמם פשוט לירות בכולם, אז יש לנו אקדחים שפשוט לא עושים הרבה נזק ואי אפשר לגמור איתם קרב.

 

הנשק הקר שלנו: מקל הליכה עם להב נשלף, אגרופן או סכין קוקארי נפאלי. לא יעזור כלום: סיף מעניין ואפי יותר מקרב אגרופים. מכניקת הקרב באססינס קריד 4 או ROUGH למשל, עם צלצול החרבות והזינוקים על הסיפון הייתה מרגשת.

 

 

רובה החבלים הוא תוספת חביבה שבנה לנו אלכסנדר גרהם בל. בלחיצה על כפתור נוכל לירות חבל ולטפס באמצעותו לבניינים גבוהים. לא מדובר ב-"משנה משחק" כי אי אפשר להשתמש בו בכל מקום כמו בבאטמן. גם לא משתמשים בו מהנפילה או מהאוויר או בתנועה.

 

מרכבה סימן 1.  ()
מרכבה סימן 1.

 

וגם

  • יש עוד תוספות נחמדות - ואולי אגלה יותר בהמשך: התנועה בלונדון יכולה להיות ברכבת היקפית ויש גם עגלות שאפשר לחטוף מהנג ואז לעלות על הגג ולקפוץ לעגלה אחרת. יש גם מירוץ אם נרצה. אקשן נחמד.

אהבתי את החציה של נהר התמזה כמו במשחק פרוגר - בקפיצה מסירה לסירה. 

  • יש משימות התנקשות עם תחכום יחסי בהן למשל נעשה את תרגיל הווקי - חבר ילווה אותנו למעצר כביכול או נצטרף לחבורת אנשים. זו תוספת מרעננת אבל לא מנגנון משחקי. החופש המאוד גדול בלונדון נעצר בדרך כלל בתכנון המשימה. מצד שני, אזור גדול למשימות, דרכי התקרבות שונות.

 

קופץ לתה.  ()
קופץ לתה.

 

לסיום כמה עדכוני משחקים

  • באטמן Arkham knight חוזר ל-PC לאחר השקה לא מוצלחת. מי שקנה יקבל עותק דיגיטלי חדש ויקבל גם תוכן בונוס. אם הם אכן תיקנו את הכל, זה אכן משחק מעולה. הסיפור הזה מזכיר לנו שלמרות הכסף הגדול והמאמצים - אין שום וודאות לגבי הדברים האלו.
  • אנשי Square Enix הציגו אתמול את ספינזה - עיר דרום איטלקית שתשמש במשחק היטמן שיוצא במרס הקרוב לקונסולות חדשות ופיסי. במשחק יוצגו גם מרקש ופריז.

 

 

  • שישי הבא בסימן Call of duty black ops 3. אם אתם מחסידי הסדרה ועל פי הפופלריות שלה רוב הסיכויים שכן, אז אתם וודאי עושים כבר חימום לידיים. פלטפורמות חדשות בלבד.

 

 

אוכלים את הראש אלו:

 

 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים