שלא יעבדו עליכם
רונן שוורצמן מתעסק בהשקעות של מיליוני דולרים, אבל גם שם וגם כשמדובר רק בקניות בבלאק פריידי, יש לו אותה המלצה: תפעילו את הראש
האם גם אתם תדפקו על דלתות החנויות עוד טרם זלילת הקינוח של ת’נקס גיבינג? האם תרכשו מוצרים שאין לכם בהם צורך או תרוקנו את הארנק אחרי העמסה לילית מפרכת?
הנתונים השנה, יותר מתמיד, מגלים, שההשכלה הצרכנית שלנו היא שתוביל את דרכנו ביום השחור-צבעוני הזה. ״בלאק פריידי מייצג את שגעון הצרכנות האמריקאי״, טוען רונן שוורצמן, בעל חברת ההשקעות ten-capital״על אף האווירה, כדאי לנסות להיות צרכנים אחראיים, לבדוק מה באמת צריך, עם תקציב שייקבע מראש ולבדוק שההנחה היא באמת הנחה״.
שוורצמן הוא הפוסטר של השכלה כלכלית. כל צעד בדרכו לניו יורק, ודרכו בניו יורק, הובילו אותו למומחיות עשירה מאין כמוהה בתחום. אחרי שירות כקצין מודיעין ביחידה מיוחדת בחיל האוויר, שוורצמן, ילד טוב רמת השרון, הרגיש שהוא מצויד בכלים לחיים. ״שירות צבאי בגיל 18, שבו אתה מקבל המון אחריות, אמון וחשוף למידע ועבודה בעלת משמעות מכרעת, מעניק לך כלים שאני תמיד ממליץ לחברי האמריקאים לרכוש. בצבא״, הוא שמח לספר, ״זכיתי ללמוד משמעת לעבודה, למשימה, ללמוד לעשות הצלבת מידע ולעבוד תחת לחץ״.
במהלך לימודי התואר הראשון, עבד רונן במשרדו של אביו בראיית חשבון. מספרים תמיד דיברו אליו, אבל כשמצא את עצמו מתעורר בבוקר בלי חשק לעבוד, הבין שכנראה הוא צריך לחפש את המספרים במקום אחר. ״הבנתי שאם ככה אני מרגיש, זה כנראה לא הייעוד. חשבתי שאולי שוק ההון יכול להיות מעניין יותר. בעוד שבראיית חשבון אתה כל הזמן מסתכל אחורה, בשוק ההון אתה צופה קדימה״.
שוורצמן התקבל בקלילות לחברת הברוקרים אופנהיימר כאנליסט, ממש רגע לפני הנפילה הגדולה של שנת 2000. ״למדתי הרבה מהתקופה הזו. אתה מבין את הנזילות, אתה לומד את רזי ההשקעה בכל מניה. מניות סמול קאפס למשל, כאלו שקל להשקיע בהן, אבל בנפילה הם הראשונות להימכר ואחר כך, קשה לצאת מזה״.
במסגרת עבודתו כאנליסט, נחשף לניסיונות של חברות לקדם את הערכתן בשוק, ולאלמנטים שבעצם מכריעים את שוויו. אחרי הכל, הוא זכה להיות גורם מכריע. ״כאנליסט אתה נפגש עם הנהלה של חברות, היא מציגה לך נתונים בתקווה שתעשה בהן שימוש בניתוח שלך. במסגרת התפקיד, אתה בונה מודל פיננסי עם הערכה על שווי החברה. אתה מקבל מהם דוח רווח הפסד עם הוצאות תפעוליות, ומקיים במקביל בדיקה יסודית, עם היתרונות והחסרונות ומוציא לחברה הערכת שווי״.
אחרי כמה שנים, כשהוא מצויד בכל כלי אנליזה הכלכלית שסיגל, החליט שהגיע הזמן לקפוץ למים העמוקים. ״רציתי לשחק בעולם המניות האולטימטיבי. ״ידעתי שאם אני אוצה להשתלב בוול סטריט, אני צריך ללכת בשביל האמריקאי, ולכן נרשמתי ללימודי MBA בוורטון.
עוד בתקופת הלימודים בבוסטון, ותקופות ארוכות בניו יורק, בחן שוורצמן את תרבות הצריכה האמריקאית, ומסקנותיו מתנקזות כולן למהות של אותו בלאק פריידי שנחגג היום. ״גיליתי כלכלה ש-70% ממנה הם צריכה. פתאום אתה שם לב שבכל סוף שבוע יש איזו סיבה למסיבה, איזה אירוע שמסמל משהו למישהו. סביבו יש צורך לרכוש דברים, סביבו יש הנחות ומבצעים. זה כל כך מושרש כאן וגם כשאין סיבה לצרוך, מייצרים סיבות. גם שימי לב שרוב החגים״, הוא מוסיף, ״נחגגים ביום שני כי ככה הופכים את הכל לגדול יותר, סוף שבוע ארוך, ואז אנשים מוציאים, נוסעים, קונים, כל מיני מבצעים, דוגמא מצוינת היא החג עכשיו״.
שוורצמן חזק מרובינו שטרם או לאחר קריאת שורות אלו מתפרעים ביום ההנחות, ולא התמסר למסרים הצרכנים. כשסיים את לימודיו עבר לניו יורק והתקבל לעבודה ב׳בר שטרן׳, כחבר בחטיבה לניהול לקוחות פרטיים, שם נשאר לא פחות מ-4 שנים. בהן הספיק להכיר את אשתו המקומית, להינשא ולהקים משפחה.
״הרעיון היה לעבוד בוול סטריט אז לא חששתי לבנות את חיי כאן. אני ישראלי, יש לי משפחה בישראל ואני מקפיד לבקר. את הדרך שלי להיות חלק ולתרום לה, מצאתי כאן״.
לפני 5 שנים, במסגרת מסיבה שנתית של UJA לעובדי וול סטריט היהודים נחשף שוורצמן לארגון ולכוח שלו. ״לא הייתי מודע לקהילה שאני בעצם חלק ממנה וזה עורר בי חשק להיות מעורב ולעזור. יש לארגון״, הוא מסביר בהתלהבות, ״ארגון קטן יותר, JCRC שמטרתו לתמוך בקהילה היהודית בערים שונות ובניו יורק אף לחזק קשר עם הקהילות הלא יהודיות. לנהל דיאלוג פנימי איתם, תשתית לקשר שבמידת הצורך תוכל לסייע. בנוסף אנחנו מנסים לסייע לישראל גם במוסדות אקדמיים אך לא בעבודה מול התלמידים, דווקא המרצים. פרויקט ייחודי שמוציא משלחת של מרצים לישראל, לדעת ולהבין אותה קצת יותר״.
בעקבות תרומתו לארגון, נתבקש להצטרף לבורד של ארגון IAC עם הקמתו, ובעבודה בשני הארגונים, הוא עוסק במסירות.
לצד עבודתו הקהילתית, המשיכה הקריירה להתעצב ולנסוק, כשהספיק מאז שסיים את עבודתו בבנק להפוך גם למנהל תיקים בחברה פרטית של קרן משפחתית. ״זה מה שיפה בוול סטריט, יש הרבה סוגים של קריירות לטפח״.
משם, ההמשך הכמעט בלתי נמנע היה להפוך לעצמאי ולפתוח חברה משלו.
״פתחתי משרד שמנהל למשפחות את ההשקעות. מנסיוני, ראיתי את ההבדל באיכות ופיקוח על השקעות בין אם זה בבנק ובין אם משרד פרטי. כמומחה בשוק ההון עם התמחות בקרנות גידור״.
רונן זכה להצלחות עם השקעות לקחותיו, ומי שהשתעשע ברעיון, כדאי שיזכור שהשקעות אצל רונן מתחילות ב-10 מיליון דולר. בתור מי שאמון על השקעות של מיליונים, רונן יכול לייעץ גם לנו כיצד להשקיע את הכסף שלנו. הוא ממליץ על מניות במקום נדל״ן וכדאי לכם גם לשמוע ממנו מדוע. אבל כרגע אנחנו זקוקים להכוונה בעיקר ביום פזרני שכזה שהפך לסופש, והתרחב גם לשבוע שלם.
״השיטה כאן בארה״ב של חיים אשראי היא מסוכנת ומבלבלת. כדי לא להסתבך עם ריביות גדולות, כדאי להחליט מראש על תקציב ולא לחרוג ממנו״. הוא ממליץ. ״בנוסף, כדאי להשוות בין חנויות והבדלי המחירים. רבים מהצרכנים לא מבינים עד הסוף את גודל ההנחה״.
הבדיקות מגלות שצרכנים בבלאק פריידי נוטים לטעות ולחשוב שהנחה שמוצגת עם מחיר נקוב היא טובה יותר מזו שמוגדרת רק עם ציון האחוזים שהיא מגלמת. לפי בדיקה שנערכה, זו הייתה בחירה גם במקרה שהאחוזים הבטיחו הנחה גדולה יותר.
בסתיו האחרון, נרשמה ירידה של 21% של צריכה בחברה האמריקאית והמוצרים שנותרו על המדפים עברו פסטיבל שלם של קידום, מבצעים, ושינויי מחירים תכופים. המחירים שכביכול אמורים היו להיות אטרקטיבים, אינם בהכרח כאלו. כל אותם שינויים מסורבלים, שכרוכים לפתע בכל מיני תנאים, ומשתנים בתכיפות למעשה, בסופו של דבר, מסתכמים בהפרשים לא ממש משמעותיים.
אמזון, למשל, רשמו 666 שינויי מחירים על 180 מוצרים פופולאריים רק בין התאריכים 1-19 בנובמבר. תנודתיות המחירים בוול מארט נעשתה על פי בדיקות כ-631 פעמים ובסט ביי שינו מחירים כ-263 פעמים ממש במקביל, מה שמעפיל על האפשרות להשוות מחירים ולאתר עסקאות משתלמות בבלאק פריידי שהפך לשם דבר.
רונן בכלל היה כנראה ממליץ על איזו קרן מניות סגורה כזו או אחרת, אבל אם בכל זאת העדפתם לפני המניות להתחיל עם מגפיים ושמלות, הוא ממליץ בחום להיערך, להשוות, ולא משנה כמה גדול נראה הפיתוי, לא לחרוג.
החג של כו-לם
לפני כמה שנים דיווחו העיתונים שאנגלינה ג'ולי מחרימה את תנקס גיבינג, מאחר ולטענתה אין אף סיבה לציין את רצח העם שהמתיישבים האמריקאים ביצעו באינדיאנים לפני מאה ומשהו שנה. אז היא אולי תאכל עוד ארוחה סטנדרטית, אבל בשביל מיליונים יהיה זה יום חגיגי ביותר.
בכל יום חמישי האחרון של חודש נובמבר, בהתכנסות משפחתית רוויית אוכל מסורתי, רגע לפני "בלאק פריידי" המקודש, חוגגים האמריקאים את תנקסגיבינג. ברוב המקרים גם אנחנו הישראלים, חוגגים ונהנים מהערך המוסף שהחג מעניק לתחושת השייכות שלנו.
הרעיון מאחורי החג, אשר ידוע בשפתינו כ-חג "מתן תודה", לא ממש מזכיר את פיסת ההיסטוריה שג’ולי התעקשה להנציח, אלא בעיקר להודות על מה שיש לנו, ולכל מי שאיתנו. מה שהתחיל בצליינים של מייפלאוור והעזרה שזכו לה מהאינדיאנים, הפך להיות אחד הקווים המובהקים בתרבות האמריקאית, כאשר כבר אז הצהירו המתיישבים החדשים שהם ב"מסע מתמיד לעבר עתיד טוב יותר". עם זה, סביר להניח, רובנו כאן יכולים להסכים ולהזדהות.
הרב יחיאל אקשטיין, מייסד ונשיא הקרן לידידות, הוא דוגמא לכל מה שהחג מסמל. ״ת’נקסגיבינג בשבילי הוא החג היחיד באמריקה שבו היהודים מרגישים חלק הרמוני מהקהילה כולה. אין כאן שום קשר דתי. שום זיקה לאמונות של דת אחרת, או אמונה אחרת. החג מושתת על ערכים מקודשים ביהדות של הודיה ונתינה, והעובדה שבפעם היחידה אנחנו שותפים לחופש, לערכים ולתפריט עם כל האומה האמריקאית זו הזדמנות נהדרת״.
הרב אקשטיין מיישם את מצוות התנקס והגיבינג כבר זמן רב, כמי שמגייס כספים רבים לאורך כל השנה על מנת לסייע לחברה הישראלית בשלל אפיקים. את הכספים תורמת בעיקר הקהילה הנוצרית אוונגליסטית. ״אנחנו הפילנטרופיה הכי גדולה בארץ״, הוא מספר על נתינה שלא בהכרח סובבת סביב תרנגול הודו. ״אנחנו מתמקדים בעליה, ביטחון ועוני. את הקשר עם הנוצרים האוונגליסטים קשרנו לפני שנים והוא עדות לחג הזה שאפשר לחבור יחד ולסייע זה לזו על בסיס ערכים משותפים״.
האב אקשטיין מספר שתחושת הנתינה באוויר סוחפת ומביאה את כולם ביחד.
״זה רעיון מאוד דומה לסוכות בו הביאו ביכורים לבית המקדש. אנחנו צריכים להעריך היום הזה, את הערכים הנהדרים, ולהודות לאלוהים על מה שיש ואנחנו לפעמים שוכחים״.
מה שיהיה קשה לשכוח, זה בעיקר את המספרים! 51,150,000 תרנגולות הודו צפויים להיאכל השנה בארוחת החג. כל ארוחת חג לאדם צפויה להיות גבוהה יותר השנה והיא עומדת על 50 דולר לארוחה. זה אגב, בגלל שמחירי ההודו עלו בתקופה האחרונה.
אם אגב, אתם מעוניינים לדעת כמה כסף יצא על ארוחות החג בארה״ב בסוף השבוע הקרוב, אתם מוזמנים כבר עכשיו לפעור את הפה כי מדובר בסכום של 2.8 ביליון דולר.
אבל למה להתרכז במספרים ולא בערכים?
הרב אקשטיין השווה את החג לסוכות, הפסיכותרפיסטית המקומית מניו ג'רזי נחמה ברוך, דווקא נזכרת בשבועות. ״בחג השבועות שמביאים מפרי האדמה, מתאספים יחד, יש הרבה נקודות להשוואה שאנחנו יכולים להזדהות איתן מהיהדות, ובכלל, עלינו לאמץ את העוצמה ששזורה בהוקרת תודה, לברך על מה שיש, שזה גם להסתפק במה שיש ולהיזכר במה שיש, לא במה שאין. וכל אחת ואחד יכולים למצוא בחיים שלהם את מה שכן טוב וכן ראוי להודיה. הישראלים שחיים כאן, יכולים להוקיר את העובדה הזו. כולנו הרווחנו את השהות שלנו כאן, במאמץ בהסתגלות, התמודדות עם קושי ומאבקים קטנים או גדולים. בדורות האחרונים הפוקוס הוא על האינדיבידואל. צריך להתמודד עם לימודים, עם קריירה, דינמיקה של אנשים וההתמודדות היא יומיומית. בחג הזה תכירו בהצלחות שלכם, בצעדים, בהישרדות. וגם בעובדה שהמקום הזה, המדינה שחוגגת את החג הזה הודיעה לכם יד, זו הזדמנות להוקיר הבעת תודה על החופש שאנחנו נהנים ממנו על האפשרויות והפוטנציאל שיש לנו כאן במדינה הזו. יש הרבה שאין להם כאן משפחה אבל יש מעגל, יש בונדינג כזה.
“כישראלים כדאי להזכיר לעצמנו כמה המדינה הזו מחבקת ומקבלת את הזרים שמגיעים אליה ונותנת לנו אפשרויות להיות מה שאנחנו רוצים, וחשוב לספר לילדים על הגדולה של מדינה שפותחת את שעריה לכל אלו שמבקשים להגשים חלומות״.
ברוך מזכירה גם את המשפחתיות. ״זו עדות לרצון להיות ביחד. כל הערכים החיובים יוצאים החוצה. אנשים כאן טסים מקצה לקצה כדי לפגוש את כולם, כי זה מאוד משמעותי ועמוק ושולח מסר לחברה בכללותה להיות ביחד להתאחד״.
למעלה מ-46 מיליון אנשים צפויים לטייל ממדינה למדינה בסוף השבוע העמוס. מתוכם כמעט 8% יטוסו והשאר יעמדו בפקקים.
