נשיאת העליון נאור: "כניעה לאיומים היא הטיית משפט"

"לשופטים, בישראל ובכל מקום בעולם, אין אופציה לפסוק לפי איומים שהם מקבלים. כניעה לאיומים היא הטיית משפט, ואין לנו אופציה כזאת". בפעם הראשונה מאז התגברות האיומים על שופטים התייחסה הערב (יום ה') נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לנושא. במהלך טקס הסרת הלוט מפינת הנצחה לשופט המנוח עדי אזר ברחבת היכל המשפט בתל אביב, ציינה השופטת נאור כי מאז הירצחו לפני 11 שנים השיח הציבורי הפך לעתים אלים.

לדברי השופטת נאור, כיום אנו חווים "שיח שיש בו לעתים קריאה ברורה או משתמעת 'לנהל חשבונות' ולא בדרכים ראויות עם איש ציבור, שהתבטאויותיו או מעשיו אינם נושאים חן בעיני מותחי הביקורת. אכן, אין איש או מוסד שהוא חסין מביקורת. ביקורת היא חשובה, אך עליה להיעשות בהתאם לכללי השיח הדמוקרטי. מותר לחלוק, אך בין הבעת ביקורת לבין איום או הסתה – רב המרחק. בשיח הציבורי היום מדובר, לא אחת, על איום והסתה – ולא על ביקורת עניינית".

"על הביקורת להיעשות בהתאם לכללי השיח הדמוקרטי". השופטת נאור בטקס(צילום: מוטי קמחי)

משפחת הנרצח ליד פינת ההנצחה(צילום: מוטי קמחי)

לצדה של נאור עמדו שני מאבטחים. היא הביעה זעזוע מכך שאפילו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ספג באחרונה איומים והסתה ברשתות החברתיות. "זה נשיא המדינה של כולנו שהוא סמל לאחדות אזרחי המדינה ותושביה. היו גם מקרים של הסתה ואיומים נגד שרים וחברי כנסת וגם נגד שופטים על רקע פסיקותיהם. הדיבור האלים מתבצע לא רק ברשתות החברתיות, אלא גם בשיח הציבורי הפתוח, הגלוי, בשמם ובקולם של מי שמייצגים חלקים מהאוכלוסייה".

השופטת נאור הדגישה כי היא נמנעת מניהול "חשבונות עבר" ביחס לדברים שנשמעו באחרונה בשיח הציבורי על בית המשפט העליון והכרעותיו. "אני מודעת היטב לכך שחלק מאנשי הציבור גינו באופן מיידי דברים שנאמרו. אחרים התעשתו והסתייגו, מי במוקדם ומי במאוחר, מדיבורים מסיתים. דבריי נאמרים במבט צופה פני עתיד. אני קוראת לכל אנשי הציבור, לעורכי הדין, לעיתונות החופשית ולאזרחים שאכפת להם לא להשלים עם הדיבור האלים ולא לשתוק למשמע דברי הסתה. הסתייגו מדברים בלתי-ראויים מיד".

הסרת הלוט מעל פינת ההנצחה(צילום: מוטי קמחי)

השרה שקד בטקס(צילום: מוטי קמחי)

ברקע גל הטרור הנוכחי אמרה נשיאת העליון כי דווקא כשהמדינה עוברת ימים קשים של טרור וקורבנות, אסור להוסיף על כך הסתה מבית. "נאמר בקול ברור – לא עוד". היא הבהירה כי רבים מהשופטים מאוימים גם על ידי צדדים שאינם מרוצים מהחלטותיהם. השופטת אמרה עוד כי במערכת המשפט עושים הכול כדי שלא לקחת סיכונים ושאנשי משמר בתי המשפט מוצבים לאבטחת שופטים מאוימים. לדבריה, "לא תמיד הציבור יודע על כך".

השופטת נאור הזכירה גם התמודדויות קשות של שופטים עם תופעות של הכפשות בדרכים שונות ובהן באינטרנט, הפגנות ליד הבית, תביעות מחו"ל, איומים ועוד. היא גילתה שבאחרונה הושלמה עבודת מטה מקיפה בהנהלת בתי המשפט, בשיתוף מומחים למשפט ואינטרנט, שבמסגרתה נבחנו דרכי התמודדות שונים עם תופעת ההתבטאויות הפוגעניות והמכפישות באינטרנט. בימים אלה אישרה את תוכנית העבודה שהוכנה במסגרת עבודת המטה.

בנימה אישית הוסיפה נאור כי ההבנה שלא ניתן להיכנע לאיומים חדרה לתודעתה לפני עשרות שנים, שעה שילדיה היו בגן. "ילדים שלא ידעו שהם מאוימים, ושוב מאוחר יותר, כשהם היו בבית ספר יסודי וענו לטלפונים מאיימים. זאת הרבה לפני שנכנס לחיינו משמר בתי המשפט, כשלמערכת בתי המשפט טרם חלחלה ההכרה בעניין הצורך להגן על שופטים מאוימים".

השופטת נאור הזכירה בדבריה כי רצח השופט אזר היכה את מערכת המשפט בהלם, זעזוע ותדהמה: "המחשבה שניתן בארץ לרצוח שופט הייתה בלתי-נתפשת. זו הייתה בפירוש חציית קווים אדומים".

השרה שקד: "עלייה בניסיון להלך אימה" 

שרת המשפטים איילת שקד אמרה באירוע כי "לרצח רבין היו השפעות נרחבות על החברה הישראלית ואז הגיע הרצח הראשון של בכיר במערכת המשפט בישראל עדי אזר. למעשי רצח של נבחרי ציבור ועובדי ציבור יש השלכות חברתיות ושלטוניות נרחבות די בשימוש בכוח אלימות ואיומים לערער את הבסיס עליו אנחנו חיים, לעתים הכוח אינו פיזי אלא כוחה של המילה כמו במקרה של תת ניצב אפרים ברכה".

שקד אמרה עוד כי תופעת ה'שיימינג' המכה גלים וכן איומים הולכים וגוברים על נציגי ציבור גרמה להקמת ועדה ברשותי. ניצול בשימוש ורעה לכוח מול נבחרי ציבור נעשים שכיחים כפטריות אחרי הגשם.

יש עלייה בניסיון להלך אימה על שופטים ופרקליטים. די בגרפיטי אדום על כותלי בית המשפט העליון להבין שהמטרה סומנה הכתובת על הקיר. שופטים, על מנת שתוכלו לשפוט ללא מורא המשרד הקים ועדה להתמודד עם הפגיעה בנושאי משרה ציבורית. דמיו של השופט זועקים עלינו מן האדמה וקראים לנו לא להיות שאננים. אסור שיתרחש שנית המקרה של עדי אזר".

בלהה אזר, אלמנת השופט שנרצח, אמרה בטקס כי "לפני 11 שנים ספגה הציבוריות הישראלית ומערכת המשפט בפרט מכה אנושה, אנו המשפחה איבדנו בעל ואב. עדי נרצח משום שהיה שופט. נגדעו חיים סתם כך כתוצאה ממזימה שטנית ונקבע תקדים מסוכן והיסטורי של רצח שופט בישראל רק בגלל תפקידו על ידי עבריינים. רצח נתעב שכזה צריך להוות נר תמיד של תזכורת יוקדת שעלינו להישמר על נפשותינו. בעשור האחרון אנחנו עדים לתופעות אלימות קיצוניות שהולכות ופושטות בחברה. נסיבות הרצח מחייבות שיהיה נחלת הציבור כולו רק כך נוכל להביט בעיני הטרור העברייני ולהמשיך להיאבק בו. נרו לא יכבה ומורשתו לעד".