מחלות הלוקמיה: פריצות הדרך הטיפוליות

ברפואה ההמטואונקולוגית, המטפלת במחלות דם ממאירות, קיים השילוב המרתק בין טיפול אנושי ואינטגרטיבי בחולים עם מחלות קשות לבין עיסוק מתמיד בחידושים מדעיים. בתחום הלויקמיות, חידושים בטיפול הולכים צעד בצעד עם הבנות מעמיקות יותר ויותר על אופיין הגנטי של המחלות ופיתוח טכנולוגיות טיפול המבוססות על תובנות אלו.

גם כאן הרפואה והמדע משולבים זה בזה, כשהיכולת לפענח רצפים של גנים ותהליכים תוך תאיים מניבים תמונה מדויקת יותר על הגורמים ההופכים תא תקין לממאיר ומסייעים לפיתוח תרופות ותהליכים הממוקדים במרכיב הגורם לממאירות.

באופן כזה ניתן להימנע יותר ויותר מתרופות כימותרפיות הפוגעות גם בתאים שאינם ממאירים והגורמים לתופעות לוואי רבות, וכן להביא להפוגות ואף לריפוי במחלות שנחשבו עד לאחרונה קטלניות וחשוכות מרפא.

קיראו עוד במדור מחלות יתומות

מהפכה בטיפול במחלות הלוקמיה

בשנים האחרונות חלו מספר פריצות דרך בטיפול בלוקמיות השונות, כתוצאה מהבנת מנגנוני מחלות אלו. מדובר בתחילתה של מהפכה בכל הנוגע לטיפול בלוקמיות, שעתידה בתורה לשנות את מהלך הטיפול בחולים, לאפשר להן לחיות לצידן עוד שנים ארוכות, ואולי אף להביא לריפוין.

התרופות מהדור החדש נחלקות לתרופות מכוונות מטרה (Targeted therapy) התוקפות באופן ייחודי מסלוליים ביוכימיים בתאי הגידול ולתרופות המגייסות את מערכת החיסון של החולה לפעולה כנגד תאי המחלה (אימונותרפיה).

לויקמיה מיאלואידית כרונית  הינה הראשונה בה נפרצה הדרך לטיפול מסוג של תרופות מכוונות מטרה. במחלה זו נמצא כרומוזום לקוי (פילדלפיה כרומוזום) הגורם למחלה. שני חוקרים צעירים באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה (ופיטר נואל ודיוויד הנגרפורד) הבחינו כי בתאים הלבנים החולים של חולה CML קיים כרומוזום מספר 22 חריג וקטן מהרגיל.

המשך מחקר בגילוי אקראי זה משנות ה-60 הביא לתובנה כי חל שיחלוף של חומר גנטי בין כרומוזום 9 לכרומוזום 22. בעקבות השחלוף נוצר גן חדש המייצר חלבון חדש הגורם לשגשוג תאים לא מבוקר הגורם ללויקמיה זו. חסימת האתר הפעיל של החלבון משתקת את פעילותו.

תרופת האימטיניב שיצאה לשוק ב- 1999, הייתה התרופה הראשונה הממוקדת מטרה והפכה לציון דרך במסע שלקח כ- 30 שנה. עם מתן טיפול דור ראשון לחולים הסתבר שתאי הגידול יכולים לפתח עמידות לטיפול במגוון מנגנונים, בדרך כלל על ידי רכישת מוטציה (שינוי גנטי) באתר אליו התרופה נקשרת כך שהטיפול הופך ללא יעיל. לכן פותחו תרופות מדור שני ושלישי.

אחת התרופות החדשות שפותחו היא הפונטיניב, העמידה כנגד כל מוטציה במבנה החלבון גורם הסרטן, ומביאה כיום לפתרון מציל חיים בחולים שגילו עמידות לתרופות הקיימות.

שילוב בין טיפול אישי לבין פיתוחים טכנולוגי. פריצות דרך(צילום: shutterstock)

אתגרים טיפוליים לעתיד

בלויקמיות אחרות כמו בלויקמיה זו עדיין קיימים אתגרים טיפוליים רבים, שכן התאים הממאירים יודעים לחמוק לעיתים גם מטיפולים ממוקדי מטרה ולשנות את הסמנים שלהם ואת התהליכים הקורים בם ובכך להיות עמידים לטיפולים השונים.

דוגמה לכך היא מחלת הלויקמיה המיאלואידית החריפה, השונה מהלויקמיה המיאלואידית הכרונית, שאכן הפכה למחלה שניתן לחיות עמה ואף להביא לריפויה. החולים בלוקמיה המיאלואידית החריפה עדיין ממתינים לפריצת דרך שכן האתגר למציאת טיפול ממוקד קשה יותר בשל המוטציות המרובות המאפיינות את תאי המחלה.

לגבי תרופות המפעילות את מערכת החיסון של החולה, החידושים המרגשים האחרונים הינם בטיפול במחלה קשה מסוג לויקמיה לימפואידית חריפה, שהינה מחלה סוערת המחייבת כיום טיפולים כימותרפיים אגרסיביים. בלינטומומאב שהינו נוגדן דו ראשי, מבוססת על טכנולוגיה בה מצד אחד ישנו נוגדן הנקשר באופן ספציפי לסמן שעל פני תאי הגידול ומצד שני מתחבר ללימפוציטים (חלק ממערכת החיסון).

הקרבה של תאי החיסון לתאי הגידול מפעילה אותם באופן שמביא להרס תאי הגידול מבלי לפגוע בתאי הגוף. בלינטומומאב הינה התרופה היחידה בעשרים השנה האחרונות שהביאה לתקווה בחולים בלויקמיה לימפואידית חריפה והמצליחה לדכא את המחלה בשעורים גבוהים ואף לאפשר המשך להשתלת מח עצם מצילת חיים.

מלבד בלינטומומאב המיועד לטיפול בלויקמיה לימפואידית חריפה, נוגדן דו ראשי זה נמצא בפתוח כנגד מחלות נוספות בהן קיים זיהוי מולקולארי ספציפי על פני התא הממאיר המאפשר הפעלה ממוקדת של התאים הלבנים כנגד תאי הגידול.

טכנולוגיה נוספת חדשנית ומרתקת במיוחד נקראת CAR-T . המצאת ה CAR- T שגם היא ממשפחת הטיפולים האימונותרפיים המפעילים את מערכת החיסון למלחמה בתאים סרטניים, מנצלת תהליכים של הנדסה גנטית ומשתילה בתאים הלבנים של החולה סמנים המפעילים אותם כנגד הגידול.

המצאה זו בה יש צורך להוציא את התאים הלבנים מהגוף, להשרות בם את השינוי המבוקש ולהחזירם לחולה, מפותחת ונחקרת במספר מרכזים בעולם ועדיין לא הבשילה לכדי טיפול מאושר ונפוץ.

גם כאן יהיה צורך בשימוש זהיר ומבוקר שכן הפעלה מוגברת של מערכת החיסון נושאת עמה תופעות לוואי רבות ותנאי שימוש הכוללים מתן תוך ורידי ותרופות נוספות. הלויקמיה הלימפואידית הכרונית מתקרבת גם היא למצב בה ניתן לשלוט במחלה, ותרופת האימברוביקה החוסמת פעילות של אנזים הגורם לשגשוג תאים גם היא עשתה את המסע מגילוי הכרומוזום הלא תקין (מספר 17) שבבסיס המחלה לטיפול ממוקד בליקוי זה.

פיתוחים אלו הינם בגדר בשורה לרופאים מטפלים ולחולים כאחד, הצפויים לשנות את מהלך הטיפול בחולים במחלות הלוקמיה השונות. הבנת מנגנוני המחלה ופיתוח מענה תרופתי בהתאם הינו צעד חשוב בטיפול בסרטן בכלל, ובפרט במחלות לוקמיה, שחלקן סוערות ונחשבות לבעלות פרוגנוזה רעה עד היום. לפיכך, ישנה חשיבות רבה להפיכתן של תרופות אלו לזמינות עבור החולים, באופן שיאפשר לרופא את בחירת הטיפול היעיל ביותר לחולה, מתוך ארגז הכלים הטיפולי שעומד לרשותו.

גם בעידן זה של פיתוחים מסעירים וטכנולוגיות עתידיות, אין לשכוח את הצורך בהקשבה לרצון החולה ומשפחתו, לשמירה על הבריאות הכוללת, לחיזוק הנפש ולשיתוף פעולה בין דיסציפלינות טיפוליות שונות.

הכותבת היא מנהלת היחידה להשתלות מח עצם, מרכז רפואי רמב"ם