שתף קטע נבחר

המלצות ועדת גורן: מי מוכר כנכה צה"ל?

ועדת גורן, שמסקנותיה אושרו לאחרונה, הוקמה על מנת לבחון את הקריטריונים לזכאות לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון. מי ירוויח מהמסקנות?

לאחרונה אישרה מליאת הכנסת את המלצות ועדת גורן במסגרת הצעת תקציב המדינה. ועדת גורן הוקמה על מנת לבחון את הקריטריונים לזכאות לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון והגישה את המלצותיה כעבור שנה.

 

מטרת הקמת הועדה היתה בין היתר לגבש אמות מידה להכרה בנכי צה"ל לצורך תגמולים תוך עשית הבחנה בין חיילים שנפגעו כתוצאה ישירה מפעילות צבאית לבין מי שנפגעו שלא כתוצאה מפעילות בזמן שירותם הצבאי, לבחון אפשרות לתשלומים חד פעמיים במקום תגמולים קבועים.

 

המלצות ועדת גורן משנות באופן ניכר את תנאי הזכאות של נכי צה"ל בכל הנוגע לטיפול של אגף השיקום במשרד הביטחון.

 

להלן השינויים העיקריים הנוגעים לזכאותם של התובעים את משרד הבטחון.

 

המרוויחים הגדולים הם דווקא חיילים בסדיר שנפגעו בחופשה במהלך בילוי במועדון לילה או בתאונת דרכים במהלך הסופ"ש או בכל חבלה שקרתה להם בחופשה אפילו אם הם החליקו באמבטיה בבית.

 

במקרים אלו החיילים יוכלו להגיש תביעה ולהיות מוכרים כנכי צה"ל לכל דבר ועניין למרות שברור שאין קשר בין החבלה לשירות הצבאי שכן למעשה וועדת גורן לא פגעה בזכויותיהם של חיילים שנפגעו בחופשה.

 

יתרון למשרתי הסדיר

כך יוצא לדוגמא, ששני חיילים כאשר חייל הראשון בשירות סדיר יוצא לבלות במוצאי שבת ונפגע יכול להגיש תביעה ולהיות מוכר כנכה צה"ל וחייל אחר שמשרת בקבע ונסע לבסיס ונפגע בתאונה לא יוכל להגיש תביעה למשרד הביטחון. ואפילו מג"ד שנסע לבקר את חייליו במוצאי שבת ונהרג בדרך לבסיס מאחר ואין המדובר בפעילות מבצעית הרי שלא יוכר כחלל צה"ל ומשפחתו לא תוכר כמשפחה שכולה.

 

בנוסף, חייל קרבי בשירות סדיר שחלה ומחלתו הינה ייחודית לשירות הצבאי יוכר כנכה צה"ל ואולם חייל ג'ובניק שחלה במחלה ותנאי השירות שלו אינם מיוחדים לשירות הצבאי ( כגון טבח שנפגע בגבו לאחר שהעמיס ציוד כבד למטבח לא יוכר כנכה צה"ל). לעומת זאת חייל בסדיר שחלה במחלות כגון פסוריאזיס, סכרת, יתר לחץ דם וכו' יוכל להגיש תביעה ובלבד שמחלתו הינה ייחודית לשירות הצבאית ואין לה מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים.

 

עם זאת, הנפגעים העיקריים הם אנשי הקבע, אשר לגביהם נעשתה אבחנה בין חבלה למחלה בשירות. לגביהם, על מנת שיהיו מוכרים כנכי צה"ל, יהיה להוכיח שהחבלה ייחודית לשירות הצבאי או הביטחוני ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים. במידה ואיש הקבע חלה במחלה כל שהיא במהלך השירות הוא לא יוכל כלל להגיש תביעה למשהב"ט אלא יאלץ לפנות לביטוח לאומי.

 

אנשי קבע עם מחלות כגון המצוינות לעיל או אחרות יאלצו לפנות לביטוח הלאומי ואף יוכלו להגיש תביעה נזיקית כספית נגד משרד הבטחון במידה ויוכיחו כי מחלתם נגרמה בשל השירות הצבאי. כך גם לגבי איש קבע שנפגע בתאונת דרכים בדרך לשירות הצבאי הוא לא יוכל להגיש כלל תביעה לקצין תגמולים ויאלץ לפנות לביטוח הלאומי וגם יהיה רשאי להגיש תביעה אזרחית כספית בגין הנזק שנגרם לו כמו כל אזרח שנפגע במקום עבודתו.

 

הפיצוי שיוכל לקבל יכול להיות יותר גבוה מאשר אילו פנה למשרד הביטחון שכן הפיצוי במשרד הביטחון הינו קבוע ואילו תביעה נזיקית אינה מוגבלת בסכומים כספיים ושונה ממקרה למקרה.

בתביעות אילו ניתן יהיה לדרוש פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות, אובדן כושר השתכרות לעתיד כאשר המרכיב החשוב הינו הפגיעה התפקודית של הנכה ולא רק הנכות הרפואי.

 

לגבי אחוזי נכות בפציעה- מבחינת התגמול, נכים חדשים בדרגת נכות של 20%-29% יוכלו לבחור בין תגמול חד פעמי לבין תשלום חודשי. מי שיבחר לקבל מענק חד פעמי או תגמול לא יכול לחזור בו ובחירתו היא סופית.

 

מבחינת גובה התגמול- לא השתנה דבר. יצוין כי מי שכבר הוכר כנכה צה"ל זכויותיו, ככל הנראה, לא יפגעו.

 

לסיכום, חשוב לדעת כי אין הוראות מעבר כיום לעניין תחילת יישום מסקנות וועדת גורן ולכן מומלץ למהר ולהגיש תביעות משהב"ט במיוחד לאנשי קבע שחלו במהלך השירות במחלות שונות.

 

עו"ד אלי סבן, מומחה למימוש זכויות של חיילים ובתביעות מול משרד הבטחון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
עו"ד עורך דין אלי סבן
מומלצים