"מקומות סודיים" לטיול משפחתי
טיול לילי למעיין קסום, ביקור בטירה מכושפת, פיקניק במקום מיוחד ליד הים ומערת האדם הקדמון. מכירים את המקום הסודי שהייתם בטוחים שרק המשפחה שלכם מגיעה אליו? ביקשנו מחמישה אנשים לגלות לנו איפה הם בילו בילדותם. מתברר שבזכרונות ילדות רב הנסתר על הגלוי
בשיתוף אסם
לכל אחד מאיתנו יש זכרונות ילדות. הכיפיים שבהם בדרך כלל קשורים לבילוי משפחתי, עם הורים ואחים, בבית ובחוץ. ביקשנו מחמישה אנשים לספר לנו על המקומות הסודיים שהם זוכרים מילדותם - בילויים מיוחדים עם בני המשפחה שחרוטים להם בזיכרון עד היום.
עין סודה
אסתי בראז-כנרי: "כשהייתי ילדה קטנה אחותי הגדולה ממני בהרבה התחתנה עם בן קיבוץ נווה איתן שבעמק בית שאן ונהגנו לנסוע לבקר כל סוף שבוע שני. בימי הקיץ החמים היינו נוסעים להתרענן במעיין שנקרא עין סודה, מקום קטן באמצע שום מקום, כמה דקלים, כמה סלעים ומים קרירים. הרבה מאוד פעמים היינו שם רק אנחנו. לימים המקום פותח, וכיום הוא קרוי גני חוגה".
אולי יעניין אתכם גם:
- מהו הזמן הרצוי המינימלי לבילוי משפחתי?
- השאלה שתגרום לילדים לדבר ולספר
- 4 טעויות שהורים עושים כשהם עם ילדים
פיקניק על שפת הים
נעם כהן: "בכל יום עצמאות היינו נוסעים לבת ים ל'על האש' הידוע (בתמימותינו כולנו קראנו לזה פשוט פיקניק) בנקודה מאוד ספציפית בחוף שרק אנחנו היינו באים אליה. כילד הייתי בטוח שאיזה מקום מגניב וסודי, עד שלאבא שלי לא היה אוטו והיינו באים באוטובוס ואז פתאום הבנתי שזה פשוט היה ממש באמצע השביל של הטיילת, רק זזנו מטר וחצי הצידה כדי להיות על החול (ודי רחוקים מהים, היה צריך ללכת כמה דקות עד למים)".
בעקבות האדם הקדמון
מייקל אמיר: "לא יודע אם מקום סודי, אבל בילדותי אבא שלי היה לוקח אותנו לשתי מערות קטנטנות שלטענתו היו שייכות לתקופת האדם הקדמון. הן בפיתחו של וואדי קטן בכרמל, יש שם נחל חמוד שאפשר לעשות בו מסלול, ומבחינתי, לא היה מאושר ממני כשנסענו לשם בכל פעם. וזאת למרות שאלו שתי מערות ממש פיציות שהן יותר 'תאים' מאשר מערות. אני זוכר שמה שעשיתי שם זה בעיקר לחפש 'ראשי חץ' על האדמה, כי אבא שלי מצא בילדותו וסיפר לי איך האדם הקדמון היה צד עם ראש חוץ מאבן צור, קשור למקל עץ".
מעיין סודי בגולן
יסמין רמון, מחברת ספר "דברים שבדרך": "נסענו לטייל עם ההורים וחברים של המשפחה בגולן, ובערב קיבלנו מחברה של המשפחה שגרה באחד מהקיבוצים בגולן הסבר איך להגיע למעיין שבו תכננו להעביר את הלילה. זה היה מעיין שכמה תיכוניסטים מהקיבוץ שיפצו ושמו סביבו גדר כדי שהפרות לא ייכנסו. הם שמרו עליו בסוד כי הם רצו שהוא לא יהיה מוצף כמו כל הבריכות בגולן. הייתה שם ממש בריכה כזו שנראתה מאוד עמוקה, ומסביב לגדר היה הרבה קקי של פרות. והמים היו קפואים. ישנו שם וביקשו מאיתנו לא לגלות על המיקום המדוייק כדי שהוא יישאר יפה כמו שהוא עכשיו".
טירה קסומה על הגבול
דבי מן: "אבא שלי, יחד עם עוד מילואימניקים, שרתו על גבול לבנון במשך כמה שנים והם ארגנו טיול משפחות של כמה אוטובוסים עם חיילים מלווים שנכנסו לדרום לבנון לבופור. זה היה בתחילת שנות השמונים, כנראה 1983, כשהגבול היה שקט. נוף מהמם של מבצר הרוס שבתור ילדה הזכיר טירה עתיקה, והתצפית המדהימה משם.
"זוכרת שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי פחית קוקה קולה עם כיתוב בערבית. זה נחרט לי בזיכרון - היא סתם היתה זרוקה שם עם עוד כל מיני פיסות זבל פה ושם. אמנם היו שם חיילים אבל גם משפחות עם ילדים ואווירה שמחה של נופש. לא הייתי מסוגלת לראות את הסרט 'בופור' כי ידעתי שזה יעלה לי דברים שאבא שלי חווה שם ומעדיף לא לספר, וזה עלול לקלקל את הזכרונות היפים שלנו משם".
לפנייה לכתב/ת 
