התגובה הנכונה לסרבני אוכל
לערב אותם בכל שלבי הכנת המנות, להכיר להם מרקמים חדשים וגם להיות יצירתיים - כל הדרכים לגרום לילדים סרבני אוכל לקחת חלק בארוחה משפחתית ולאכול מגוון, מבלי להיכנס למאבקי כוח
בשיתוף אסם
כהורים אנחנו כל הזמן עסוקים בלדאוג לילדים שלנו; לספק עבורם את כל הצרכים, הפיזיים והנפשיים ולוודא שיגדלו ויתפתחו בהתאם. ולכן אין הורה שיכול להישאר אדיש כשהילד שלו לא אוכל מספיק או שמוכן לאכול רק מאכלים מסוימים. הדאגה הזו גורמת לנו לנסות לעשות ה-כ-ל כדי לשנות זאת, אך לעיתים דווקא ההתעסקות בעניין, היא זו שמקבעת את עמדתו של הילד ומכאן התסכול של ההורה רק גדל, כאשר מחלחלת ההבנה שאין לו שליטה במצב, אין לו דרך להכריח את הילד לאכול מאכל מסויים או בכמות גדולה יותר, כי יש לו כאן שליטה מלאה על מה נכנס לו לפה. אז יש מה לעשות? בוודאי שכן.
מה לעשות כשהילד מסרב לאכול?
יש לשלול בעיה רפואית וכן קושי תחושתי (כגון רתיעה ממרקמים מסויימים) ולוודא שהמשקל של הילד תקין. כדאי כמובן להתייעץ עם דיאטנית כדי להשלים חוסרים במידה ויש צורך. בנוסף כדאי לברר כיצד אוכל בגן או במסגרת אחרת – האם אוכל כמויות סבירות, אוכל שם מאכלים שבבית לא מוכן והאם אכילה חברתית עם ילדים נוספים מסייעת לו.
ולאחר כל אלו, הנה כמה טיפים שיעזרו אולי לשנות את המצב:
הכי חשוב - פשוט להפסיק לעשות
נכון, זה ממש עלול להדאיג שהילד לא אוכל בכמות מספיקה או במגוון, אך ילדים מרגישים את הלחץ שההורה משדר ולפעמים זו בדיוק הסיבה שהם ממשיכים בשלהם. הכוונה בלהפסיק לעשות היא למעשה להפסיק ליצור עניין סביב זה, משמע : מפסיקים לשאול, לנסות לשכנע, להציע פרסים או לשחד בממתקים, לעשות מו"מ סביב כמות האוכל וכן לא לשוחח על כך עם הצוות במסגרת הגן או הצהרון. מנגד גם לא לאפשר לו להשתמש בזה כדרך להשיג משהו כמו לדחות את שעת השינה בטענה שהוא רעב. בנוסף, גם אם הילד לא אכל לדעתכם מספיק טוב, זכרו שזו עדיין דעתכם. תאפשרו לו להתחבר ולהסתמך יותר על תחושת הרעב והשובע שלו.
תנו לילד לקחת חלק בהכנת הסעודה המשפחתית
תהפכו אותו לסו-שף ותאפשרו לו להשתתף בהכנת הארוחה: לערבב, לחתוך, לתבל או להתייעץ איתו על מתכונים. לחילופין תמנו אותו למלצר ותנו לו לסדר את השולחן לקראת הארוחה. ייתכן וההתעסקות בהכנות תמשיך גם לארוחה עצמה.
תשתמשו ביצירתיות
"לאכול עם העיניים" זה עניין ידוע, לכן מומלץ להשתמש בשיטות הגשה משתנות כמו אבוקדו או ביצה קשה להגיש בחתיכות או כסלט וכן שימוש בשיטות יצירתיות כגון חיתוך ירקות בחותכני צורות, מחבתות או רינג בצורות להכנת חביתה, לביבות או פנקייק, יצירת צורות שונות מהמצרכים השונים, כגון: פרצוף, חיות וכדומה. לשימושכם ניתן למצוא ברשת האינטרנט תמונות להשראה. כמו כן אם הילד לא מתקרב למרכיבים מסויימים ניתן לשלב אותם במאכלים אחרים כגון: להוסיף גבינה לבנה לתערובת החביתה, לגרד ירקות לתוך קציצות וכדומה.
הגישו את האוכל בסגנון בופה
בדרך כלל אנחנו מעמיסים את הצלחת לילד ומכניסים לתוכה רק מה שהוא אוהב והכמות שהיינו רוצים אך לעיתים העומס מרתיע אותו ובחירת המצרכים שהוא אוהב רק מקבעת את הבררנות. נסו במקום להגיש לו צלחת ריקה ואת כל המרכיבים תניחו על השולחן בצלוחיות. תנו לו לשים בצלחת את מה שרוצה ובמידה והוא צעיר מידי תעברו כל מרכיב ותשאלו אם רוצה. העיקרון הוא כל הזמן לאפשר ולהמשיך להציע.
דוגמה אישית וארוחות משפחתיות
לארוחה משפחתית יש המון יתרונות ידועים, אך עם ילדים שיש איתם עניין עם אוכל זו הזדמנות פז לשינוי הרגלים ! לעיתים אנו כל כך עסוקים לדאוג שיאכלו שאנו לא מאפשרים להם לראות אותנו אוכלים. אך כמו בהרבה דברים אחרים שקשורים להורות, לדוגמא אישית יש משקל עצום. יש לנו הזדמנות לשבת איתם לארוחה, למזוג ולבחור בעצמנו מגוון מצרכים, לעשות קולות של טעים ואפילו לשוחח בינינו ההורים על כמה מוצלחת וטעימה המנה הזו, מבלי להציע לילד.
תנו לזה זמן
זכרו שטעם הוא נרכש ומשתנה עם הזמן ושהתנהגות שהתקבעה זקוקה לזמן ועקביות מצד הסובבים כדי להשתנות. אז תגייסו מעט סבלנות ואורך רוח, תשחררו, אבל באמת ותהיו עקביים. ויום אחד, זה פשוט יתחיל להשתנות, זה יקרה באופן מיידי או בצעדים קטנים.
עדיין לא מאמינים? נסו לשאול סביבכם אנשים בוגרים שאין להם כמובן עניינים עם אוכל ותגלו שאולי גם הם, כשהיו קטנים, יצאו איתם לסיבוב בגינה רק כדי שיסכימו להכניס משהו לפה.
הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים
פעילות "שולחן משפחתי" מקדמת את ה"ביחד המשפחתי", בין אם בארוחות ערב משותפות או בפעילויות משפחתיות, במטרה לתת כלים ליצירת חוויות מהנות ובעלות ערכים.
בשיתוף אסם
לפנייה לכתב/ת 
