שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אגדת חורף: מסע אל הזוהר הצפוני
    חלום הילדות שלו היה לראות את מופע האורות של הטבע - הזוהר הצפוני. אז הוא יצא ללפלנד, רכב על איילים, נהג באופנועי שלג ונתקע עם ג'יפים בקרח, רק כדי לראות את אלוהים מצייר בשמיים. צור גולן מדווח מאייס צ'אלנג' - מסע הרפתקאות בלפלנד

    בשיתוף אייס צ'אלנג'

     

    לכל אחד יש ג'וק, עקצוץ טורדני. חלום ילדות, מאווים כמוסים. איזו משימת חיים שהוא מרגיש שעד שלא ימלא בה את לבו חייו אינם חיים. אני מאז ומעולם, גם כילד, אהבתי טיולים. טבע, חרדונים, מדורות. בורח מבית ספר ומגלה עולם. קורא, חוקר ונובר בספריות שמות של מקומות אליהם לא יכולתי להגיע.

     

    תמיד דגדגו בי מקומות רחוקים עם שמות קסומים, שאפילו המגע שלהם בפה, בשפתיים, זורק למחוזות רחוקים ופלאיים. כילד חלמתי: אפריקה.... סין... אבל הכי הכי הקסים אותי - הזוהר הצפוני. זה זוהר, וזה בצפון. של מה? אז לא הבנתי.

    אמצעי תחבורה מקובל בלפלנד /  הזכרים סוחבים והנקבות מנווטות - כמו בחיים?  (צילום: סמדר יגר)
    אמצעי תחבורה מקובל בלפלנד / הזכרים סוחבים והנקבות מנווטות - כמו בחיים? (צילום: סמדר יגר)

    בחיי הבוגרים אני מנהל תפעול בחברת ייצור וייצוא מובילה. יש לי משפחה נהדרת: אישה מופלאה שהתברכתי בה ושלושה ילדים בריאים, יפים וחכמים. אבל אני רוצה עוד. מרגיש שמשהו בי התעמעם ונרדם. ככה הגעתי ל"אייס צ'אלנג'": מסע הרפתקאות בלפלנד מבית מאגמה וככה מצאתי את עצמי נוהג בג'יפ על קרח, נושם עמוק אויר קר וצלול ומרגיש משהו שכבר הרבה זמן לא הרגשתי: חי, נושם ונפעם.

     

    נתקעים בשלג

    אין לתאר את ההרגשה של הנחיתה ברובניימי, בירת לפלנד. הכל לבן. פתיתי שלג מכים בפנים. אנחנו מקבלים חליפות הגנה מיוחדות מפני הקור ומתרגלים מהר מאוד להליכת הדוב, לסרבול ולשניות המעטות שלוקח להוריד את החליפה כדי לקפוץ לתוך הסאונה... אבל לשם עוד נגיע.

     

    איפה היינו? בגי'פים. מה לג'יפים וללפלנד? הרי הכל קרח ושלג שם, אבל אבל הנה זה בא: קצת ניטים בגלגלים כדי למנוע החלקה, הסבר מהצוות על נהיגה בשלג - ואנחנו בדרכים. פניה אחת מהכביש הראשי, ואנחנו בווילד. בלבן אינסופי. פתיתי שלג רכים על יערות מחטניים. פירות יער קפואים, חיות יער קטנות מקפצות על ענפים. השמש האינסופית ממוסכת בעננים ובשלג. חווית נהיגה מופלאה. 

    פניה אחת מהכביש הראשי ואנחנו בטבע  (צילום: סמדר יגר)
    פניה אחת מהכביש הראשי ואנחנו בטבע (צילום: סמדר יגר)

    וגם נתקעים, ברור. זה לא דיונות, לא דרכי עפר, אלא ערמות שלג בלתי אפשריות. איזו חגיגה! מוציאים תרמוס תה חם ועוגיות ומשנסים מתניים. ההפסקה מהנה לא פחות מהנהיגה.

     

    ההרשמה למסע אייס צ'אלנג' בעיצומה. הקליקו כאן

     

    האיילים, הם הנכס הגדול ביותר של הסאמים (הלאפים) והם משמשים לכל דבר. ליריעות הקוטה (האוהל המסורתי בו אנחנו מתארחים למאכל (מרק שטעמו... אמביוולנטי....), לכלים מקרני האייל המתחלפות בכל שנה וכמובן - לנסיעה. מזחלת השלג של סנטה קלאוס? אז כזה. מי שחשב שג'יפים בשלג זה מהיר... לא ראה איילים על קרח. ודרך אגב, גם כאן, הג'יפים הם יתרון אדיר, כי בזכותם הגענו לעומק השטח, לחווה אותנטית של לאפים.

     

    התקרבתי לאייל צעיר, שאכל לי עשבי טונדרה מהיד. הבל פיו על כף ידי המם אותי. הדבר היחיד שאולי ידמה לזה זה מזחלות הכלבים ההסקי - סיביריים: שישה כלבים לכל מזחלת. הצעירים מאחורה דוחפים. הזכרים באמצע - סוחבים. והנקבות מקדימה - מנווטות ומושכות. כמו בחיים, לא?

    להרגיש את הבל הפה על כף היד.  (צילום: סמדר יגר)
    להרגיש את הבל הפה על כף היד. (צילום: סמדר יגר)

     

    כשהאנדרנלין זורם בגוף.  (צילום: סמדר יגר)
    כשהאנדרנלין זורם בגוף. (צילום: סמדר יגר)

    אנחנו מגיעים לבקתות בהן נישן בלילה. הן רחוקות מכל נקודת ישוב ומקסימות במיוחד. בכל בקתה יש סאונה פרטית ואחרי רבע שעה של אדים וחום כולנו פשוט רצים החוצה ומתגלגלים בשלג.

     

    איך הולך? שואלת אשתי בווטסאפ בלילה.

    ראית כבר את הזוהר? מזכירה לי למה נסעתי.

    הכל מעולה. הזוהר טרם נגלה.

    אבל אל דאגה אהובתי, זוהר לי ונפלא.

     

    כשהאדרנלין זורם בגוף

    ומה לא היה לנו שם? אופנועי שלג לקחו אותנו אל תוך יערות הפרא, האדרנלין זורם בגוף והלב מתרגש מעוצמת החוויה. קארטינג על הקרח (מי אמר מטורף?) דייג דרך חור בשכבת הקרח העמוקה, ואפילו מפגש עם סנטה קלאוס - כי פה, במקום הרחוק הצפוני הזה הוא הרי חי.

    אולי הלילה? חברים. הלילה יש סיכוי לזוהר הצפוני.  (צילום: shutterstock)
    אולי הלילה? חברים. הלילה יש סיכוי לזוהר הצפוני. (צילום: shutterstock)

    ויש גם שייט בשוברת קרח אדירה. המפלסת את דרכה בים הקרח העצום. קור ודמעות הציפו את עיני כשעמדתי על הסיפון, נפעם. מרגיש כמו מגלה עולם וגולת הכותרת - ירידה למשטחי הקרח האדירים, בהם חצובה בריכה קטנה. חליפת ציפה, קופצים למים ו.. מושלם!

     

    לילה. הזוהר מדגדג בי. אולי הלילה? חברים, מודיע הצוות של מאגמה, הלילה יש סיכוי. בעשר בלילה כולנו שם. יש תה ומדורה, הצוות הנפלא דואג לכל פרט ואולי אולי נפגוש את הזוהר. לא צריך לעשות כלום. לא צריך להיות נהג מיומן או לדעת לדבר עם איילים. רק להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

     

    והנה הוא כאן. מולי. הזוהר הנפלא הזה משתולל כמו שד שיצא מבקבוק. כאילו אלוהים צייר עם פנדה ירוקה זוהרת בשמיים, והציור שלו מקבל חיים ויוצא במחול נפלא. כשירצה, ירקוד, כשירצה יסחוף כמו יקרא לי לבוא אחריו. שובב ורציני. אולי פיטר פן בגרסה שמיימית עתיקה. ואני עדיין ילד, מתברר. סקרן וצמא לבראשית העולם רוקד עם הזוהר מסביב למדורה.

     

    רוצים גם לראות את הזוהר הצפוני? ההרשמה למסע אייס צ'אלנג' בעיצומה. הקליקו כאן

     

    בשיתוף אייס צ'אלנג'

     


    פרסום ראשון: 24.12.15, 11:16
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אגדת חורף: מסע אל הזוהר הצפוני "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים