מהפכת המזעור בקרדיולוגיה שמצילה חיים

מאחורי טרנד המזעור בתחום הקרדיולוגיה עומד הקונספט של יצירת מיכשור יעיל יותר, נוח יותר לחולה ופחות בעייתי להשתלה. כך מסביר פרופ מיכאל גליקסון, מנהל המרכז להפרעות קצב בבית החולים שיבא.

אחד התוצרים הכי מוצלחים של הטרנד הזה הוא קוצב לב מיניאטורי המוחדר לגוף באמצעות צנתור, ללא ניתוח, ללא פתיחת בית החזה, וללא כל אלקטרודות. הקוצב החדש נקרא Micra ומדובר בקפסולה זעירה בגודל 2.5 ס"מ, הקטנה ב-90 אחוז מקוצב רגיל, ומושתלת באמצעות צנתור ורידי פשוט דרך וריד המפשעה.

הקפסולה מתפקדת כיחידת קיצוב עצמאית, ללא התקנים נוספים בגוף, כגון אלקטרודות, לעומת קוצבי הלב הנמצאים בשימוש כיום, הדורשים שימוש באלקטרודות המקשרים בין הלב לקוצב.

קוצב הלב הכי קטן בעולם(צילום: מדטרוניק)

קיראו עוד

חדש בישראל: קוצב הלב הקטן בעולם שמוחדר בצנתור

נא להכיר: מכשירי הדור הבא שיצילו את הלב שלכם

פרופ' גליקסון מסביר כי הקוצב המסוים הזה, אמנם מחליף רק אחד מסוגי הקוצבים הקיימים ומתאים למעשה ל-15% מהאוכלוסייה, אולם הפיתוחים הבאים, אמורים לתת מענה לבעיות נוספות ולהתאים לפלח רחב יותר של האוכלוסייה.

"מעבר לעובדה שמדובר בפרוצדורה פשוטה יחסית, אין גם תופעות לוואי למטופלים ואם הם לא מספרים, לא ניתן גם לדעת שיש להם קוצב בתוך הגוף. אחרי ההשתלה הם יכולים להמשיך בחייהם ללא כל מגבלות. זה יתרון משמעותי מאוד".

פרופ' גליקסון מוסיף ואומר כי הנתונים שנאספו מהמושתלים שבגופם הושתל כבר הקוצב הזה, מצביעים על אופטימיות זהירה, אבל ללא ספק אופטימיות . "אמנם מדובר בנתונים לא רבים בגלל העובדה שההשתלות מבוצעות במשך תקופה לא ארוכה, אבל על פי הנתונים שנאספו במשך 3 שנים, מושתלים שחיים עם הקוצב מנהלים חיים רגילים ואינם סובלים מבעיות. בנוסף לכך, הקוצב עובד כמו שצריך ללא צורך בתיקונים".

הטרנד שמציל חיים

טרנד נוסף שתופס תאוצה בעולם הקרדיולוגיה, אבל עדיין לא כל כך נפוץ בארץ הוא הניטור מרחוק. "הבעיה שהוא עדיין לא נפוץ בארץ, כפי הנראה משיקולי תמחור. אבל חשוב להבין שזו שיטה שכולם מרוויחים ממנה, גם המטופלים וגם מערכת הבריאות ויכולה להציל חיים", אומר פרופ' גליקסון.

"באמצעות הניטור מרחוק קיימת התראה מוקדמת של בעיות לבביות שעלולות להתרחש, שכן הרבה פעמים בעיות כמו פרפור פרוזדורים אינן מורגשות על ידי החולה, עד שלעתים נעשה מאוחר מדי.

פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר, הפוגעת בכ-30 מיליון בני אדם בעולם. הוא מוגדר מוגדר כקצב מהיר ובלתי סדיר של המדורים העליונים בלב (כ-400 פעימות לדקה במקום 60-100 פעימות בקצב לב רגיל). הפרעת קצב זו גורמת לירידה ביעילות העבודה של הלב ועלולה לגרום להופעת תופעות שונות, לדוגמה עייפות, קשיי נשימה, דפיקות לב. במקרים מסוימים היא יכולה לגרום לאי-ספיקה לבבית.

כיצד פרפור פרוזדורים משפיע על הגוף?

קצב הלב משתנה בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף, כך שבמצב מנוחה הוא איטי יותר ובמצב של פעילות מאומצת, מהיר יותר.כדי ששריר הלב יתכווץ, יש צורך בגירוי חשמלי. האזור בלב שאחראי על הקצב, נמצא במדור הימני העליון, ומשם הפעילות החשמלית מובלת לכל חלקי הלב.

בהפרעת קצב לב מסוג פרפור פרוזדורים, במקום קצב הלב הטבעי מופיעה בתאי השריר של המדורים העליונים פעילות חשמלית מהירה מאוד ולא סדירה. כתוצאה מכך, הדופק נעשה מהיר ולא סדיר.

הפרוזדורים כמעט ולא מתכווצים ויעילותם של חדרי הלב, המפמפמים דם לגוף, יורדת - דבר שבמצבים מסויימים עלול לפגוע בתפוקת הלב. יתרה מזאת, עקב אי התכווצות הפרוזדורים, זרימת הדם דרכם מופחתת, ועלול להיווצר קריש אשר יכול להישלח לרקמות רגישות, בעיקר למוח.

פרפור פרוזדורים נחשבת להפרעת קצב "שפירה", אולם ישנן תופעות, שעלולות להתפתח כסיבוך של הפרעת הקצב הזו, החשובה שבהן היא הקשר שבין פרפור פרוזדורים לאירועים מוחיים (בנוכחות גורמי סיכון מסוימים). 

"באופן עקרוני זיהוי מוקדם של בעיות וגילוי מוקדם, הם מהותיים מאוד גם לטיפול יעיל יותר וגם להחלמה טובה יותר ומהירה יותר. ניתן להשתיל מנטר תת עורי שמזהה הפרעות קצב, רושם אותם ואוגר נתונים במשך 3 שנים. כך שאם קיימת בעיה, המכשיר יכול לזהות אותה ולהתריע עליה, כך שהמטופל יוכל לפנות באופן מיידי לקבלת טיפול", אומר פרופ' גליקסון.