שמש, ז'וז'ו והחלסטרה, או אולי ערב טוב ניצנים… לכל אחד מאיתנו כמעט יש איזשהו זיכרון מאחד האמנים הכי יציבים בתעשיית הבידור הישראלית, צביקה הדר. לאט ובטוח, הילד מבאר שבע, שהפך לרב סרן בצבא, הצליח לכבוש כמעט כל נישה בידורית, ועכשיו הוא חוצה יבשות ומגיע לכבוש את אמריקה.

"מעולם לא הופעתי בארה"ב", הוא מספר לנו. "שנים ארוכות הייתי בעשייה בלי הפסקה. תוכניות והצגות, ולו"ז שלא איפשר את זה, אפילו שהחלום להגיע תמיד היה שם. כעת בשלו התנאים ואני באמת נרגש וסקרן".

כבר שנים שצביקה הדר זוכה מקבל פניות אישיות בפייסבוק, ובערוצים נוספים, בבקשה שיגיע לכאן. עכשיו, כשהוא נענה לפנית O.N.E productions ומגיע להופעות בניו יורק, לוס אנג'לס, פאלו אלטו, אטלנטה, סיאטל ובוסטון. הוא לא עושה את זה רק כי זה הזמן הנכון, אלא כנראה כי מדובר בפרויקט הנכון.

כבר למעלה מ-250 פעמים הוא עלה לבימות ברחבי הארץ עם המופע "חי על הבמה", מופע שכתב והפיק לו רמי ורד, אשר מבוסס על האירועים הבריאותיים שעבר, ובו הוא "בודק מי אשם בזה שגבר צעיר ונאה כמוני עובר דבר כזה".

בספמבר 2012, חודשיים בלבד לאחר שעבר צנתור, לקה הדר בדום לב. "בואי נגיד שהייתה לי ממתינה 3 דקות, ולא הייתי בחיים. מאוד הדאגתי את עצמי", הוא מתאר. "רמי ורד פנה אליי ואמר לי 'כולם מדברים על מה שקרה לך, שואלים, מנתחים, אולי תתאר את זה בעצמך ובדרכך".

וכך היה. השניים עבדו על המופע המצחיק-עצוב ונגעו בנושאים רגישים בדרך הומוריסטית, שהדר מתעקש לספר שמעוררת מחשבה בכל מי שצופה בהצגה. "אני מדבר על חיים, ילדים, משפחה, בריאות. אני נחשף. להיות סטנדאפיסט זה לראות עולם בפריזמה שונה מבן אדם רגיל. זמר שר את החיים, אני צוחק. בכלל, כל מה שקרה גרם לי להבין שיש שינויים שאני רוצה לעשות. תמיד בקומדיה הייתי ז’וז’ו, שמש, הצגות, סרטים, אבל לא הייתי אני, צביקה. כאן זה מאה אחוז אני".

את הקריירה שלך התחלת מהבמה, התגעגעת?

"מאוד. את המופע הזה העלינו כבר 250 פעמים בערך ואני נהנה מאוד. חזרתי ומאוד התגעגעתי לבמה. עשיתי הרבה בטלוויזיה, לקח לי הרבה זמן. זה קשור גם לתהליך שעבר עלי מאז מה שקרה. אני מדבר על כל זה עם הקהל במופע. אני מדבר על החיים מהעיניים שלי. דרך הרבה צחוקים והזדהות, הקהל מוצא את עצמו בכמה קטעים מסתכל לרגע על דברים מזווית אחרת. יש תהליך שגם אנשים בקהל עוברים דרך הסיפור שלי".

במהלך המופע עוצר צביקה הדר בין תחנות ועובדות חייו ומברר האם יש קשר בינן לבין אירוע הלב שעבר. "אני מנסה להבין מה לעזאזל לגבר נאה שכמוני, שנראה כל כך טוב לגילו ולדום לב? מה גרם לו לקבל את זה כל כך מוקדם. אני מדבר על שבעת הילדים שלי, על הנשים בחיי, על אוכל, בודק מאיפה זה הגיע ולמה דווקא לי. כל מה שקורה בחיים, איך זה קורה, למה. זה התהליך שאני עובר והעבודה על המופע הובילה ועזרה לי במידה רבה”.

“אני רואה היום דברים מפרספקטיבה שונה”. הדר

הדר חביב להפליא. הוא זורם לבדיחה בכל כמה משפטים, פתוח לכל שאלה, ולא מסתיר את ההתרגשות שלו מהפרויקטים שעליהם עובד בימים אלו.

אנחנו מדברים בזמן שהוא חוזר מהופעת חנוכה האחרונה שלו. "סיימנו מרתון של 100 הצגות של 'המכבים' היום", הוא מספר בנינוחות. "למעלה מ-200 אלף ישראלים צפו בה, זה מטורף".

'מטורף' הוא מושג שהדר נהג כנראה להשתמש בו לא מעט בשני העשורים האחרונים. בימים הראשונים של ערוץ 2 הוא כיכב עם חברי "הקומדי סטור" ויצר את הדמות האלמותית של ז’וז’ו חלסטרה.

לאחר כישלון תוכנית הפריים שהעלה, "שישי שואו" המשיך לתפקיד סוחט דמעות בסרט "עפולה אקספרס”, ומשם במעבר חד הוביל את הסיטקום המצליח "שמש" במשך שבע שנים, כשהוא מעורב יותר ויותר בהפקה ופרוייקטים אחרים, כשהגדול והמוכר ביותר הוא "כוכב נולד". בין לבין השתתף בכמה הצגות, במחזמר גריז, במופעי ילדים ובפסטיגלים, הנחה תוכניות ריאליטי כמו "נולד לרקוד”, שיחק בדרמות טלוויזיה כמו נטלי בלו, ואפילו שחרר סינגל בשם ‘לך תדע’, סינגל שמנגן עד היום בכל פעם שאתם מחייגים לסלולארי שלו.

אתה מזוהה כל כך עם מוזיקה, הוצאת סינגל, למה לא המשכת בתחום הזה?

"אני לא בא להיות זמר השנה ולא להתחרות באף אחד. אני מופיע בכל הארץ, סיימנו את העונה המוצלחת של "בית ספר למוזיקה" עכשיו. אני עדיין מפיק את "הכוכב הבא". אני מתעסק במוזיקה כל הזמן, אבל זה הדבר הפרטי היחיד שנשאר לי. היחיד שאני חולק עם המשפחה. ובהומור נראה לי פשוט יותר טבעי לי, ואני זמר פחות טוב. אני מאוד אוהב את זה,אבל העיסוק בזה בטלוויזיה הוא מספיק. כדי שאני אהנה וגם הקהל, אני חושב שעדיף שאתמקד בהומור".

אחרי כל כך הרבה שנים של דיבור למיליונים דרך מסך הטלוויזיה, איך מרגיש המעבר לדבר לצופים שמולך?

"גם מיליון צופים שיושבים מול הטלוויזיה לא יכולים לספק את החום האנושי של אולם מלא צופים בגודל טבעי. ובעיקר ככה. בחיים לא חשפתי את המשפחה שלי ואת התיק הרפואי שלי. לא הייתי אני, תמיד דמות. בגלגול הקודם שלי כז'וז'ו חלסטרה הייתי מחליף את צביקה לדמות, אומר דברים הזויים שלא חלמתי לומר. זה היה מעבר, אבל המעבר הזה התרחש אצלי. אני רואה היום דברים מפרספקטיבה שונה. המשפחה שלי רגילה להיות בחוץ. תשעים אחוז מהחומרים למופע היו בבדיקה אצל המשפחה. כשראיתי שזה גם מצחיק ולא רק מוזר, אז עפנו על זה".

אתה מגיע אלינו, רחוק ממה שרבים כאן זוכרים, לא ז’וז’ו, לא כוכב נולד, ועשרים קילו פחות. למה נראה לך שהקהל מצפה?

"אני מודה שאחד החששות שלי זה עד כמה שונה להופיע מול אנשים שכבר שנים חיים את אמריקה. אנשים שבלב ישראלים אבל חיים במקום אחר תקופה. הופתעתי לפני כמה חודשים כשהגעתי לביקור בניו יורק ואנשים עדיין עצרו אותי והיו בקיאים כל כך בכל מה שקורה בטלוויזיה בארץ, בפוליטיקה, בהכל. גם אחותי הייתה בשליחות וידעה כל דבר שקרה בארץ בזמן נתון. זה מדהים. בתחושות נראה לי שאנשים חיים את ההווה שלי, הם צורכים אותו בזכות הפתיחות הטכנולוגית,יודעים מה קורה כאן ויקבלו בטבעיות את מי שאני היום".

הדר מספר שארה"ב היא אחד מהיעדים המועדפים עליו ועל משפחתו, וביקר כאן לא מעט בעת מכירת והעתקת התכנית "הכוכב הבא" לארה"ב לרשת ABC.

בימים אלו הוא נרגש לשלב את הביקור עם המופע. "הביקור הזה הוא בשבילי חוויה, בארה"ב זה מרגיש שאתה חלק מהעולם הגדול. אין תקרת זכוכית. כאילו אותו קהל, אבל לא לגמרי, וזה יהיה מאוד מעניין.

אני מופיע בכל מקום, אבל לראות את הישראלים שם ולהיות בארה"ב כאומן, להביא את הישראליות, זה מרגיש כמו שליחות ואני מודה ושמח על ההזדמנות".