איך יכול להיות שהמחירים יורדים ויוקר המחיה ממשיך להכביד?

בשיתוף בית ההשקעות פסגות

כאשר בוחנים את המגמות בסביבת המחירים בישראל, גם מבלי לבצע רישום ומעקב מדוקדק על מחירי המוצרים כמו זה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה לעיתים תכופות, אפשר בקלות להבין שיקר לחיות פה.

קנייה פשוטה של סל מוצרים בסופרמרקט הקרוב מיד תעלה את התחושה שאנחנו משלמים הרבה יותר לעומת שכנינו מעבר לים. מלבד התחושה בכיס, גם הנתונים "היבשים" מראים שבישראל יקר יותר לעומת מדינות אחרות.

"אחת הדרכים המקובלות לבחינת יוקר המחיה במדינות שונות היא לנסות לאמוד עד כמה רמת המחירים גבוהה ביחס להכנסה" אומר אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות "כך לדוגמא, רמת המחירים בשוויץ גבוהה יותר ביחס לישראל כמובן, אך במקביל גם ההכנסה לנפש גבוהה יותר ולכן יוקר המחיה בשוויץ מכביד פחות מאשר בישראל. אחד המדדים המקובלים בהיבט זה הוא היחס בין רמת המחירים במדינה לבין התוצר לנפש שלה, אשר מהווה אומדן מהימן לרמת ההכנסה לנפש".

כשמסתכלים על מדד זה, מגלים כי בישראל אכן יקר מאוד. מבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השני והלא מכובד ברמת המחירים ביחס לתוצר לנפש. אם נהיה מדויקים יותר, לפי חישוב עם הנתונים העדכניים ביותר רמת המחירים בישראל גבוהה ב-17% מהממוצע שבו צריכה להיות מדינה עם מאפיינים דומים.

"חשוב להבין שבשונה ממדינות אחרות, שהמשק הישראלי מאופיין בגורמים הייחודים לו בלבד" אומר גרינפלד. "כך למשל, העובדה שהמשק הישראלי מבודד יחסית ורחוק מהמדינות איתן יש לו קשרי מסחר, מקשה ומייקרת את המוצרים המיובאים. קשרי המסחר עם המדיניות השכנות, הקרובות, כמעט אינם קיימים ולכן רוב המוצרים מגיעים לישראל דרך האוויר והים, מה שמייקר משמעותית את עלות השינוע שלהם.

אם נוסיף לכך את הצורך בהטבעת חותמת כשרות על מרבית המוצרים, וכמובן העובדה שמדובר במשק קטן שמטבעו ריכוזי יותר, הרי שאין מנוס מכך שמחירי המוצרים יילחצו כלפי מעלה. כמובן שלא מדובר במצב אופטימלי, והחזון של לא מעט פוליטיקאים הוא לנסות לשנותו.

(צילום: AP)

יחד עם זאת, כאשר משווים את המצב בהווה למצב בעבר, ניתן לראות שאנחנו בעיצומו של תהליך משמעותי. השיח החברתי-הכלכלי בישראל עבר מתיחת פנים בשנים האחרונות. בתקופה בה החלו ניצני המחאה החברתית דובר רבות על יוקר המחיה המכביד ועל כך שאנשים רבים מתקשים לסגור את החודש. הלחץ הלך וגבר בעיקר לאור העובדה שעליות המחירים נרשמו בעיקר במוצרים הבסיסיים, אלה הנצרכים באופן שוטף על ידי הצרכנים כדוגמת מזון, דלק, חשמל ומים. את השיא ראינו כולנו במחאות החברתיות שסחפו אזרחים רבים.

לאור השינויים המשמעותיים ולאחר המחאה החברתית הממשלה שמה לה למטרה ליישם רפורמות רבות ויוקר המחיה הפך להיות אחד הנושאים המרכזיים, וראינו אפילו מפלגות שקמות ונופלות בניסיון לקדם אג'נדה זו".

המודעות הצרכנית עלתה

בשנים האחרונות, הוציאה הממשלה לפועל עוד ועוד רפורמות, והתקשורת מצידה ממשיכה לבשר לנו בתדירות כמעט יומית על ירידות מחירים בענפים שונים. זה התחיל עם רפורמות הסלולר שיצרה מהפכה של ממש במחירי התקשורת, דרך ירידה עקבית במחירי החשמל, שאיבדו כבר יותר מ-14% בשנה האחרונה, תעריף המים מעל 20% בפרק זמן זה, והמשיך עם הורדת המיסוי על האלכוהול, ביטול אגרת הטלוויזיה, ירידה במחירי ביטוח החובה, הורדת שיעור המע"מ ב-1% והרשימה עוד ארוכה.

לצד הרפורמות היזומות, גם שינויים טכנולוגיים וחברתיים תמכו במגמה. "מודעות הצרכנים עלתה בצורה ניכרת בחלוף השנים, וכיום הצרכן הישראלי מפוקח יותר, מעודכן יותר ומעורב הרבה יותר" אומר גרינפלד. "כחלק מהמגמה הפכו גם הרשתות החברתיות לכלי עצמתי והצרכן הישראלי לא מהסס להשתמש בהן באופן תדיר. כמו כן, השימוש הגובר באינטרנט והפיכתו לכלי להשוואת מחירים הפכו את החוויה הצרכנית לקלה ושקופה יותר ביחס לעבר.

אורי גרינפלד

כל השינויים הנ"ל מפעילים לחצים לירידת מחירים על קשת רחבה של מוצרים ושירותים בעולם כולו בכלל ובישראל בפרט, שכן על אף שאנו חיים באומת ההייטק, חלק מהתהליכים המוזכרים עדיין נמצאים בחיתוליהם במשק המקומי.

מלבד מגמות אלו, ירידות המחירים הן גם תוצאה של ירידת מחירי הסחורות בעולם. הירידה החדה במחירי הנפט הביאה את מחיר הדלק בישראל לרדת ב-12% בששת החודשים האחרונים והצניחה במחירי הסחורות החקלאיות מייצרות לחצים לירידות גם במחירי המזון.

עם זאת, חשוב לזכור שכל התהליכים המוזכרים מעלה אינם נובעים מהאטה בצד הביקוש, ואילו הצריכה הפרטית בישראל מעידה דווקא על חוזקו של הצרכן ונמצאת במגמה חיובית. ירידות המחירים נובעות בעיקר מתהליכים ייחודיים בצד ההיצע. לכן, הן דווקא תומכות בצרכן הפרטי ומאפשרות לו להוציא את מיטב כספו על יותר מוצרים ובכך לתמוך בצמיחה במשק".

כפועל יוצא של ירידות המחירים האינפלציה נמצאת בשיעור נמוך מאוד ובשנתיים האחרונות היא אף עברה לטריטוריה השלילית. שנת 2014 הסתיימה עם אינפלציה שלילית בשיעור של 0.2%-, וגם 2015 צפויה להסתיים במגמה דומה ואף חריפה מעט יותר. יותר מכך, להערכתנו גורמים אלה מפחיתים יותר מאחוז מהאינפלציה וצפויים להותיר את סביבת המחירים בישראל בטריטוריה שלילית עוד זמן רב.

"בהסתכלות לשנים הקרובות" מסכם גרינפלד, "הצפי הוא לרפורמות נוספות, שימשיכו ללחוץ את מחירי המוצרים והשירותים כלפי מטה. בשורה התחתונה: המצב הנוכחי אולי לא אופטימלי אולם התמורות המשמעותיות וכן העובדה שמחירי המוצרים כאן עדיין גבוהים ביחס למדינות אחרות מראים שעוד יש מקום לירידה נוספת שתשאיר קצת יותר כסף פנוי בכיס של כולנו".

המידע לעיל מסופק כשירות לקוראים ועלולים ליפול בו טעויות או עשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות/ מס על ידי יועץ/משווק או יועץ מס בעל רישיון עפ“י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פסגות עוסק בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני (ולא בייעוץ) ולו זיקה למוצרים המנוהלים על ידו.