קרב אווירי: עיטים ישראלים יאולפו לצוד רחפנים?
הסרטון של עיטם לבן זנב שתועד צד רחפן בהולנד זכה לסיקור בכל העולם. איך מתמודדים בישראל עם הרחפנים המאיימים על בטיחות המטוסים וגורמים להפרעה גם לחיות הבר המקומיות? האם בקרוב נראה יחידת עיטים ישראלית שתצוד רחפנים ואיך הגיב מאלף עופות דורסים על השימוש בציפורים נגד כלי טיס?
אחד הסרטונים הויראליים של השבוע האחרון בעולם היה תיעוד של ניסוי כלים של משטרת הולנד בשיתוף עם חברה המתמחה באילוף עופות דורסים, במהלכו שוחררה באולם סגור נקבת עיטם לבנת זנב, עוף דורס גדול, שאולפה כדי לצוד רחפנים.
העיטמית הצעירה עפה לעבר הרחפן, לכדה אותו בטפריה החדים ונשאה אותו עמה אל הקרקע. בחברת "Guard From Above", נמסר כי הדורסים אולפו במשך תקופה ארוכה ל"ציד" הרחפנים. לדברי המאלפים, העיטמים זוכים לנתח בשר לאחר כל תפיסה מוצלחת של רחפן ואין חשש מפגיעה ברגליהם מלהבי הרחפנים, מפני שהעופות הדורסים מצויידים בקשקשים עבים ברגליים, המגינים עליהם.
במשטרה ההולנדית בוחנים את השימוש בעופות דורסים כדי לנסות להתמודד עם ריבוי רחפנים, טיסנים ומטוסים זעירים ללא טייס הנרכשים באופן פרטי ומופעלים ללא היתר בסמוך לשדות תעופה או מקומות הומי קהל ועלולים לגרום לסכנה בטיחותית. רק בסוף השנה, יוחלט במשטרה האם לאמץ את העופות הדורסים במאבק נגד הרחפנים.
לא פלא שהשימוש בעופות הדורסים גרר תשומת לב בכל העולם. העופות הדורסים הם בעלי כנף מהירים בעלי יכולת תעופה וצלילה מהירה. הם מסוגלים לחתוך את האוויר במעופם, לבצע תמרונים מרהיבים שיכולים להשאיר מאחור מטוסי קרב משוכללים ובעלי יכולת צלילה מופלאה לעבר טרפם, אותו הם דורסים בעזרת טפרים חדים, עד שנושאים אותו לנקודה בה יוכלו לטרוף אותו.
כמעט אסון אווירי בין רחפן למטוס שהמריא מראש פינה
הרחפנים מהווים בשנים האחרונות גורם הפרעה משמעותי לא רק לחיות בר בטבע ובשמורות מוגנות, אלא גם היו מעורבים בכמעט תאונות אוויריות עם מטוסי נוסעים.
ביום חמישי שעבר כמעט והתרחש אסון תעופתי שכזה, כאשר רחפן נכנס לנתיב הטיסה של חברת "עיט תעופה" שהמריאה מראש פינה לשדה דב.
על הטיסה המסחרית היו שלושה נוסעים ועל פי דיווח הצוות, כשחלף המטוס מעל אזור נתניה, זיהה הטייס את הרחפן חולף במרחק של -200 מטרים ממנו. זו לא הפעם הראשונה שרחפן כמעט ועלול להוביל לאסון בשמים.
"עד שמישהו לא יתעורר עלול לקרות כאן אסון"
ב-10 באוגוסט, כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, רחפן כמעט ופגע במטוס "איירבוס" של חברת בריסל איירליינס ועליו כ-160 נוסעים ואנשי צוות. על פי דו"ח שהגיש הקברניט, בזמן ההתכוננות לנחיתה בנתב"ג הוא זיהה במרחק של פחות מ-100 מטרים רחפן בעל ארבע להבים חולף על פניו.
סוגיית הרחפנים בישראל גורמת לא מעט כאב ראש לבכירי עולם התעופה בארץ. העובדה שניתן להזמין באינטרנט רחפנים במחירים אטרקטיביים בחו"ל הובילה לכך שבישראל על פי הערכות מסתובבים אלפי רחפנים שמפעיליהם לא עברו כל הדרכה מקצועית או הסבר על המקומות בהם אסור להפעילם.
על פי החוק הישראלי ותקנות הטיס, רק רחפני צילום או רחפנים המיועדים לשימוש מסחרי מחויבים לקבל רישיון מטעם רשות התעופה האזרחית, הליך הכולל בחינה עיונית ומעשית. "רחפן בהחלט יכול להוביל להתרסקות של מטוס", הסביר בכיר ברת"א. "כמובן שלמטוס קטן הסכנה גדולה יותר, אבל גם למטוסי נוסעים גדולים, בהם לרוב יש יותר משני מנועים, פגיעת רחפן עלולה לפגוע בחלקים במטוס, לסכן את הנוסעים ולהוביל לבעיות נוספות".
"עד שמישהו לא יתעורר עלול לקרות כאן אסון", אמר גורם במשרדו של חוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה, עו"ד יצחק רז, לאחר האירוע האחרון. "צריך למצוא פתרונות לתופעה שהולכת ומתרחבת בקצב שהרגולציה לא מצליחה לסגור. כשאין פיקוח אמיתי ולא מענישים כשצריך, תהיה קטסטרופה".
בכנס שהתקיים בשנה שעברה בארה"ב הועלו המלצות ובכללן להגביל את גובה הטיסה של רחפנים פרטיים לגובה של 100 מטר ושל מסחריים ל-400 מטר. ברשות הטבע והגנים גם מודאגים מריבוי כלי טיס לא מאויישים או מאויישים על ידי טייסים, שחולפים בסמוך לאזורים של תחנות האכלה של דורסים, עופות דורסים המקננים על מצוקים או אפילו גורמים להפרעה לעופות נודדים שעצרו לנוח כדי לאגור כוחות לקראת המשך הנדידה.
הרחפנים מפריעים "ומרימים" להקות של ציפורים
אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, מספר כי ברשת ניתן לראות יותר ויותר סרטונים של אנשים המשתמשים ברחפנים כדי לתעד את הטבע, אך במקרים מסויימים מטיסים את הרחפן בסמוך למקום מרבצן של חסידות לבנות או שקנאים מצויים שהגיעו לישראל לנוח במהלך הנדידה. "הרחפנים פשוט מרימים את כל הלהקה באוויר", הוא אומר.
"יש התפשטות של רחפנים בישראל ואנחנו נגד הטסת רחפנים מחשש שהם עלולים לפגוע במבקרים במהלך התעופה באזורי שמורות טבע וגנים לאומיים", הוא מדגיש. "אנחנו נגד הטסת רחפנים, אלא בתנאים מסויימים עם קריטריונים ברורים של לפחות 100 מטר גובה מעל שמורת טבע ומי שרוצה להטיס רחפן באזור מוגן לצילום סרט טבע, צריך לקבל היתר מיוחד", הוא מספר.
הצופה לא מביע התנגדות גמורה לשימוש ברחפנים, אלא מציין כי באמצעות תעופה "מתחשבת" יש להם יתרונות מצויינים במעקב אחרי ציפורים וחיות בר בטבע. "גם אנחנו כגוף ממשלתי לא מורשים להטיס רחפן בשטח השמורה ומשתמשים בחברות חיצוניות. עשינו כך כדי לספור ולנטר אחר מושבות של שחפיות בסכנת הכחדה", מדגיש הצופה.
באזור חוף הכרמל והמרכז ישנה תנועה ערה של טיסנים ורחפנים רבים שעלולים לגרום לפגיעה במושבות של השחפיות במהלך עונת הקינון. כך לדוגמא, שחפית או עוף דורס המקנן בדרום הארץ או בצפונה, עלול להיבהל מכלי הטיס, לנטוש את הביצה או את הקן ובכך לגרום למוות של גוזלים ואפרוחים.
"מדובר בהטסה זהירה מרחוק של הרחפן", מציין הצופה. "כבר התחלנו בניסויים כדי לראות באיזה גובה בעלי הכנף מתחילים להגיב אליו ויש חשש שמגובה מסויים, העופות עלולים לתקוף אותו ואף להיפצע בעצמם. אין כל כוונה למנוע הנאה מהמרחב האווירי, אך יש להטמיע כללי טיסה על פי העונה, גובה ומרחק, תוך התחשבות בנתיבי נדידה".
בחודש שעבר התקיים כנס משותף של רשות הטבע והגנים עם רשות התעופה האזרחית, בו לקחו חלק טייסים ובו הוצע מתווה שיסדיר טיסות בגובה נמוך מעל שמורות טבע, גנים לאומים ואתרים רגישים. לדברי הצופה, המתווה יכלול הגבלות תעופה בגובה נמוך, שמירת מרחק ממטיילים והתרחקות מאתרי קינון, תוך התחשבות גם בצרכי הטייסים עצמם.
האם יש סיכוי להקים יחידת עופות דורסים נגד רחפנים בישראל? הצופה מציין כי כל עוד קיים חוק להגנת חיות הבר האוסר על שימוש בחיות בר, לא יעשה בהן שימוש כדי להגן על כלי טיס או להשתמש בהן כדי לתפוס רחפנים. לדבריו יש לנקוט בפעולות אכיפה נוקשות נגד טייסי רחפנים שעוברים על התקנות ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים קיימים כדי לשבש את יכולתם של הרחפנים לטוס באזורים רגישים.
כך לדוגמא, השימוש בכוכבת הסרטון, עיטמית לבנת זנב, נראה תלוש מן המציאות, במיוחד כשמצבם של העיטמים לבני הזנב בטבע המקומי נמצא בכי רע והם בסכנת הכחדה חמורה.
הבזייר הישראלי שמסייע לעופות דורסים פצועים
אייל ליפשיץ, חבר בעמותת "בית החולים לחיות בר", המתמחה מזה כ-23 שנה בתחום הבזיירות (אילוף דורסים) ואף למד בזיירות באופן מקצועי באקדמיה המלכותית בסקוטלנד, הוא אחד האנשים הבודדים בישראל המורשים באופן חוקי לאלף עופות דורסים.
ליפשיץ מסייע לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן באימון של עופות דורסים שנפגעו בטבע במטרה להשיבם בחזרה לטבע והוא הביע הסתייגות קשה מסרטון "הציד" של הרחפן בהולנד.
הבזיירות נחשבת במדינות מסויימות בעולם כענף ספורט פופולארי בעל וותק של אלפי שנים. בעבר שימוש בדורסים סייע לצוד מזון בסין ומונגוליה. עם השנים התפשט לאזור חצי האי ערב והפך לסמל למעמד חברתי וכלכלי גבוה. במדינות רבית בעולם, ביניהן גם ישראל נאסר השימוש בעופות דורסים למטרות ספורט וציד.
תופעת הבזיירות גובה מחיר כבד מהעופות הדורסים שניצודים בטבע והעופות המורבים בשבי. מחירים של בזים ועיטים מאולפים עשויים להגיע לאלפי דולרים. פעמים רבות תנאי האחזקה של העופות הדורסים כה ירודים שהם לא מאריכים חיים, במיוחד כשאינם מצליחים לצוד מזון לבעליהם האנושיים.
ממה חושש ליפשיץ? "לשלוח עיט כדי להוריד רחפן נשמע לי מזעזע. אני נגד שליחת עופות דורסים, יונים ודרורים כדי להילחם במטרדים של רחפנים ומסוקים זעירים", הוא מספר. "כשראיתי את הסרטון ישר צעקתי "בָּאמְבֶּלְפוּט (Bumblefoot). זו הפציעה שאנחנו הכי מפחדים ממנה בקרב עופות דורסים שייפגעו ברגליהם ועלולים למות מנמק".
אחת הבעיות העיקרות של עופות דורסים גדולים בזמן שהם מטופלים בשבי הוא עומס כבד על רגליהם. ממצב קודם בו היו רגילים להיות בתעופה ממושכת עם שהייה מועטה על הקרקע למטרות ביתור הטרף בטבע, כשהם חיים בשבי אצל מאלף או בטיפול וטרינרי, הם נאלצים לעמוד שעות רבות על הרגליים, דבר שיוצר עומס על הרגליים וגורם לדלקות קשות. ברוב המקרים מדובר בדלקות חוזרות ובמקרים קיצוניים מחייבות גם המתת חסד לדורסים.
על אף שלרבים מהעופות הדורסים ישנם קשקשים נוקשים על רגליהם ולחלקם אף קשקשים על פניהם המסייעים להם להימנע מפגיעות של טרף, כדוגמת נחשים, פרוקי רגליים, ציפורים וחרקים. קרבים או חרקים. לדעת המומחים, להבי הרחפנים עלולים לגרום פציעות לעופות הדורסים, גם אם עברו אילוף ממושך וצדו רחפנים במקומות סגורים.
יחידת עופות דורסים ישראלית נגד רחפנים?
נראה כי שימוש בעופות דורסים נגד רחפנים לא ניתן יהיה ליישום חוקי בישראל, אך מסתבר כי בעבר נעשה שימוש עם היתר מיוחד בעופות דורסים כדי להבריח ציפורים בסמוך לנתיבי טיסה ולמנוע מהן להתנגש במטוסים או להישאב למנועי המטוסים בזמן ההמראה.
"כשמזבלת חירייה היתה פעילה בסמוך למסלולי התעופה של המטוסים עד סוף שנות התשעים, זו היתה סכנת נפשות. אז ניסינו להרחיק ציפורים בעזרת נץ מאולף ששוחרר לפרקי זמן קצרים מעל שדה התעופה. הוא הרחיק את הציפורים בהצלחה. עוף דורס שמשוחרר לתעופה קצרה לא מזיק לעצמו ולא מזיק לאף אחד".
לאחרונה נעשה שימוש במספר בזים במסגרת ניסוי בבריכות דגים כדי לנסות לצמצם את הפגיעה בציפורים הנלכדות ברשתות המגינות על הבריכות ומוצאות בהן את מותן. עוף דורס עלול להרחיק את הציפורים הללו, אך הניסוי הסתיים בכי רע עם בריחת אחד הבזים והתחשמלות של אחר.
ליפשיץ שלמד בזיירות בפקולטה המלכותית לבזיירות בסקוטלנד במשך מספר חודשים מציין כי אילוף העוף הדורס לצוד מטרה מסויימת, בין אם היא ארנבת, ציפור או רחפן, אורך פרק זמן ממושך.
הבזיירות מסייעת להשבת עופות דורסים לטבע
"גם במערב וגם במדינות המפרץ, מגדלים אותם בשבי, אצל עיטים ועיטמים הם קו דם טהור. בבזים יש הרבה הכלאות בין תתי מינים שונים. ככל שאתה בדרגת אילוף גבוהה יותר אתה מתקדם למינים גדולים ומהירים יותר של עופות דורסים, עד למצב בו אתה מסוגל להעיף להקה של עשרה דורסים בבת אחת".
ליפשיץ מרחיב על הליך האילוף, אך מדגיש כי מדובר בפרקטיקות שהוא אינו נוקט בהן ועיקר מאמציו מושקעים להשבת עופות דורסים בחזרה לטבע. "ברוב המקרים, הבזיירים חומסים את העופות מהטבע. לאחר שבועיים בהם עובדים על הרגעת העוף, מחזיקים אותו ביד לפרקי זמן ממושכים. שימוש בכוח נגד הדורס לא עובד לאילוף שלו ורק לאחר שהוא התרגל למגע, אפשר להתחיל להאכילו מהיד", הוא מסביר.
לאט לאט מגדילים את המרחק בין המזון לעוף הדורס, עד שהוא יהיה חייב לקפוץ או לעוף כדי להשיגו. בכל יום, מתרחקים מהעוף דורס, כשהוא קשור בחוט עד למצב בו אתה עומד במרחק של 15 מטר ממנו והוא עף אליך נגד הרוח. אחרי שהוא 15-20 מטר, צריך להסתובב אליו והוא יבוא בחזרה עם כיוון הרוח".
זהו הרגע אותו מגדיר ליפשיץ כרגע בו ניתן לראות את ההבדל בין דורסים שגדלו בטבע לבין אלה שגדלו בשבי. "עוף שבקע בשבי לא יודע לחשב את הרוחות ויתקשה לנחות בטבעיות על היד". לדבריו, "יש פעמים שזה מפחיד לאסוף את החבל שקשור אל רגליו, כי לעיתים זה נראה שהוא עף אליך".
"האבסורד הוא שצריך ללמד אותו שיש אוכל על הרחפן בתחילה ולגרום לו לקשר בין האוכל להופעת הרחפן. טכנית מדובר בהליך פשוט, אך צריך להיזהר שלא לייאש את העוף הדורס כשהוא מצליח לצוד רחפן שנחשב לפיתיון ריק ואין לו בתמורה מזון", הוא מסביר. "לעוף דורס אין הפרעת קשב. לא מעניין אותו כלום חוץ ממזון".
ליפשיץ מסכם ואומר כי "הבזיירות היא מחוץ לחוק בישראל, אך היא משמשת ככלי היחיד כדי להשיב דורסים לטבע ולכך היא נועדה. לעשות טוב. זה לא כלי שמיועד בשביל שעשוע. אני מסכים עם אוהד הצופה בכך שעוף דורס לא נועד לפתור בעיות אחרות שאינן טבעיות. אם יש לך בעיה של ארנבות או מכרסמים מזיקים לחקלאות, שחפים, שקנאים וציפורים שגורמים לנזקים בבריכות דגים או מטעים חקלאיים, הדבר החשוב קודם הוא לשמור על החיות שלא ייפצעו. זהו כלי שצריך לחשוב היטב לפני שמפעילים אותו".
לפנייה לכתב/ת 
