שתף קטע נבחר

יחידת לוס אנג’לס

הם גדלו בלוס אנג’לס בשלווה וברוגע, קיבלו חינוך טוב ודווקא כשכל חבריהם הלכו לקולג’, החליטו הנערים להתגייס לצה”ל. ציונות בלי מרכאות

הצעירים עליהם תקראו בכתבה הזו, נולדו וגדלו בלוס אנג’לס, אבל למרות שרוב החברים שלהם המשיכו עם המסלול הרגיל של לימודים בקולג' ובאוניברסיטה, הם החליטו לעזוב את המשפחה ולטוס להתגייס לצה"ל. בשביל מה הם היו צריכים את זה? מה הביא אותם להחליט להחליף את המיטה החמה שבבית, ההורים והחיים הנוחים במדים, מפקדים ומסע כומתות? אלו השאלות ששאלנו אותם ואת הוריהם. חלקם כבר הספיקו להשתחרר, חלקם רק טסו להתגייס בדצמבר עם גרעין צבר. הנה מה שהם סיפרו לנו:

 

 

עידן מנהיים

 

עידן מנהיים, 21, סיים בימים אלו את שירותו בן השלוש שנים בתותחנים. עידן, יליד ארה"ב, בן להורים ישראלים, טס ללמוד בארץ בכיתה י"א לשנת לימודים אחת שהתארכה לשנתיים. "אביו של עידן עבר לארץ”, מספרת אמו דלית הרגיל, "וחשבנו שזו תהיה הזדמנות טובה עבורו ללמוד בארץ כי אביו שם. בהתחלה הוא לא כל כך רצה, אבל לאחר שהגיע לישראל הוא התאהב במדינה ונקלט ממש טוב. תוך כמה חודשים שם, כל האישיות שלו השתנתה. הוא הפך לעצמאי יותר, למרות שתמיד היה עצמאי, אבל פתאום הוא ראה איזו חברויות נהדרות יש בארץ. הוא הרגיש שלחברים ממש איכפת ממנו ואם קורה לו משהו הם ירוצו עד סוף העולם לעזור לו. זה הפך גם את היחסים בינינו גם ליותר קרובים.

 

"למרות שכאמא היה לי הכי קשה בעולם להיפרד ממנו ולשלוח אותו לארץ ולדעת שהוא בצבא, אני מרגישה שעשיתי את הדבר הנכון עבורו. השירות תרם לו הרבה לאישיות ולחוזק האישי שלו. כמובן שלא תמיד היה קל והיו רגעי משבר. היו כמה פעמים שהוא בא לפה לביקורים ופגש את החבר’ה שלו שהלכו ללמוד באוניברסיטה, והם היו מספרים לו על הלימודים והמסיבות והוא היה אומר: מה עשיתי? האם עשיתי את הבחירה הנכונה? אבל בסופו של דבר הוא אמר שזו באמת היתה ההחלטה הנכונה והוא שמח שעשה אותה".

 

עידן, שהגיע לביקור בעיר וקפץ עם משפחתו לחופשה בהוואי, מספר לי בראיון טלפוני: "השירות הצבאי היה יותר קשה ממה שחשבתי שיהיה, אבל גם יותר משמעותי. הוא נתן לי כלים לכל החיים שלא הייתי יכול לקבל בשום צורה אחרת וגם חברים שילוו אותי תמיד".

 

עידן מספר כי בבקו"ם פגש חברים שלא ראה מאז גן הילדים. "אחרי השיחרור אני לא יודע עדיין מה אני הולך לעשות, דבר ראשון, אצא לטיול בעולם, לנשום קצת אוויר”.

 

דלית מספרת שהשירות הפך את בנה לבוגר מאוד. "בתקופה של מבצע צוק איתן זה היה מאוד מפחיד. למזלו, הסוללה שלו לא נכנסה לעזה ואני הייתי יכולה להיות הרבה יותר רגועה".

 

מצאתי חברים לכל החיים. מנהיים ()
מצאתי חברים לכל החיים. מנהיים

 

שלומי מיימון

 

שלומי מיימון, 20, הבן הבכור במשפחה בת ארבעה ילדים, משרת כבר כשנה בצה"ל ואחותו סאלין, 16.5 מתכוונת כבר ללכת בעקבותיו ולהתגייס. "ברגע ששלומי ראה את תמונת אביו במדים, הוא ידע שגם הוא הולך להיות חייל”,מספרת אמו נורית, המתגוררת בלוס אנג'לס מזה 26 שנים. "בכיתה י' הוא טס לארץ במסגרת פרוייקט נעלה שמציע לימודים לתיכוניסטים בישראל. הוא היה אז רק בן 15 ואני הייתי בטוחה שישבר ויחזור הביתה, אבל הוא שרד שם יפה ולאחר סיום לימודיו בתיכון, התחיל את תהליך הגיוס".

 

"היו איתו עוד כמה חבר’ה שהתגייסו, אבל חלקם החליטו ללכת על שנה וחצי שירות ואילו הוא החליט על שלוש שנות שירות ביחידת דוכיפת. הוא מאוד ישראלי באופיו, אז אני בספק אם הוא ישוב לארה"ב בעוד שנתיים עם סיום שירותו הצבאי".

 

שלומי הגיע בחזרה ללוס אנג'לס בדצמבר לכבוד בר המצווה של אחיו הצעיר. "בהתחלה חששתי שלא ישחררו אותו אבל אלי פיטלוביץ' מארגון FOLS (ארגון המסייע למשפחות החיילים בלוס אנג'לס), עזר לי שישחררו אותו. הארגון בכלל עזר לי מאוד מאז ששלומי התגייס לצבא, כשאני מקבלת טלפונית משלומי או סתם מודאגת, אלי תמיד שם בשבילי עם אוזן קשבת".

 

הארגון עורך מפגשים להורי החיילים הבודדים במסגרתם יכולים ההורים לקבל תמיכה אחד מהשני וגם לקבל מידע חשוב. "בחופשות וסופי שבוע, שלומי חוזר לבסיס האם של יחידת כפיר בקיבוץ גניגר. יש עוד 27 חיילים בודדים כמוהו בקיבוץ, הם אמנם לא יכולים לקבל את כל שירותי הקיבוץ, אבל בינתיים זהו הבית".

 

נורית מודה שלפעמים יש רגעים של לחץ ומתח ושהדאגה לבן שבארץ, לא עוזבת אותה אף פעם. "אנו בקשר בווטסאפ כל יום. הוא שולח הודעות ותמונות ומנסה לעדכן אותי כמה שיותר מה קורה איתו. אמרתי לאלי (פיטלוביץ'), זה לא משנה שהילדים שלנו לובשים מדים, בשבילנו, הם עדיין ילדים קטנים. רוב היום שלי אני חושבת עליו ואיך הוא מסתדר".

 

 

אמא דואגת כל היום. מיימון ()
אמא דואגת כל היום. מיימון

 

סהר, רותם וזוהר אלבז

 

שלושת הילדים לבית משפחת אלבז שירתו או משרתים עדיין בצה"ל. אביהם הגאה, שמעון אלבז המתגורר באורנג' קאונטי מספר: “רותם התגייסה דרך גרעין צבר בשנת 2009 ושירתה כמשקי"ת ת"ש. סהר התגייס עם גרעין צבר מלוס אנג'לס בשנת 2012 והצעירה, זוהר, התגייסה לא מזמן ועושה עכשיו קורס מכי"ם. תמכת בשלושתם כשהחליטו להתגייס. שירתתי בעצמי כמה שנים בצבא ואני מאוד גאה בהם, למרות המרחק והדאגות שמלוות אותנו”.

 

רותם הבכורה, נולדה בארץ והגיעה עם ההורים לארה"ב כשהיתה בת שנה ו-10 חודשים, סהר וזוהר, נולדו כבר כאן. "חינכנו אותם לציונות ואהבת המדינה ולכן לא התפלאנו כשהם סיפרו לנו כשהחליטו להתגייס. רותם כבר השתחררה ולומדת היום משפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. לדעתי, שלושתם ירצו להישאר בארץ גם לאחר סיום הלימודים והשחרור מצה"ל".

 

שמעון אלבז ואשתו אילנה הגיעו לארה"ב בשנת 1993 בעקבות עבודתו של שמעון בחברת הייטק. העובדה שהם נשארו עם קן ריק והילדים מצו את מקומם בארץ, לא גורמת לו להתחרט לרגע על כך שעודד אותם להתגייס ולשרת בצה"ל. "אני מעדיף שהילדים שלי יחיו בארץ מאשר כאן”, הוא אומר. "לעזוב את הבועה של אורנג' קאונטי, החברים וסיר הבשר וללכת לגור באוהל סיירים, זה לא פשוט ולא קייטנה, אבל הם מאושרים שעשו את זה ואני ואשתי מאחוריהם".

 

אחד הרגעים הקשים שעברו בני הזוג אלבז, היה במהלך מבצע צוק איתן. אילו ידעו מה עשה בנם באותם ימים קשים של מלחמה, סביר להניח שהיו עוד יותר מודאגים. מסתבר שסהר ("וזה נודע לנו רק בדיעבד וגם לא ממנו") המשרת מגבעתי שהה עם החוליה שלו בבית באזור רפיח. חמישה מחבלים חמושים התקרבו לעבר המבנה, והחלו להמטיר אש תופת לעבר החיילים. מפקד החוליה קרא ללוחמיו לתפוס מחסה, אבל אלבז התעלם, השיב אש לעבר המחבלים והצליח לחסל ארבעה מהמחבלים. החמישי חוסל על ידי חייל שהיה בבניין סמוך. בשל אומץ ליבו, הוא קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.

 

אלבז אומר שבזכות שירותם הצבאי, ילדיו כמו ילדי כל הישראלים מארה"ב המשרתים בצה"ל, הם התקרבו לשורשיהם ולציונות. "השירות הפך אותם לבוגרים בכמה רמות יותר מצעירים אמריקאים אחרים. כל מי שעבר את המסלול הצבאי, הוא בעל בגרות נפשית גבוהה מאוד”.

 

 

שלישיית חיילים. האחים אלבז ()
שלישיית חיילים. האחים אלבז

 

 

ניבי שרון

 

את ניבי שרון, 18, אני תופסת בפלורידה לשם טסה עם המשפחה מלוס אנג'לס לטיול פרידה לפני שהיא טסה להתגייס. לאורית, אמה של ניבי עוד שני ילדים, בן בן 20 הלומד בקולג' בסנטה ברברה וילדה בכיתה י'. "מאוד תמכנו בניבי מאז החליטה להתגייס. היא התנדנדה עד הרגע האחרון. היא כבר התקבלה לאוניברסיטה ולא היתה בטוחה מה לעשות. מכיתה ז' הי היתה בצופים ואחר כך מדריכה ומרכזת ובעיקרון, זה מה שחיבר אותה לארץ והביא אותה להחלטה להתגייס. הא מאוד מחוברת לחברה' בגרעין צבר, הם כמו משפחה".

 

משפחת שרון מתגוררת בלוס אנג'לס משנת 1991. דרך ארגון FOLS (Families of Lone Soldiers) היא הכירה משפחות אחרות לחיילים בודדים וקיבלה אינפורמציה חשובה. "שמענו חוויות מחיילים ומשפחותיהם על המגורים בארץ והשירות, וזה מאוד עזר לנו כי תמיד יש את החששות הרגילים. עד השנה, היא היתה טסה כמעט כל שנה למחנה צבר בארץ עם הצופים. יש לנו משפחה שם, לבעלי יש אחות בארץ ולי יש אח והורים כך שהיא לא לגמרי תהיה לבד".

 

אל ניבי מצטרף לטיול הפרידה החבר הצמוד. בראיון היא מספרת על החלטתה האמיצה: "החברים שלי כאן חשבו בהתחלה שאני משוגעת. הם לא הבינו למה אני עושה את זה, אבל תמכו בי. בהתחלה גם אני חשבתי ללכת ללמוד בסנטה קרוז כי התקבלתי ללימודים והודעתי להם שאני מגיעה ללמוד שם, אבל יש לי הרבה חברים שהתגייסו וידעתי שזה גם מה שאני רוצה. הם מספרים לי שקשה להם והאוכל לא טעים, אבל שהם הכירו אנשים נחמדים וזו בסך הכל חוויה טובה".

 

ניבי מאמינה שלאחר סיום שירותה, היא תישאר ללמוד בארץ. "אני יודעת שיהיה קשה בגלל המרחק מהמשפחה ומהחברים אבל למרות הכל, אני מרגישה שזהו הדבר הנכון בשבילי".

  

 

תישאר ללמוד בארץ. שרון ()
תישאר ללמוד בארץ. שרון

 

יוני כהן

 

יוני כהן בן ה-19 נולד בארה"ב לזוג הורים אמריקאים יהודים (סבו מצד האמא, ישראלי) והתגייס לפני שבועות ספורים לצה"ל. בתיכון הוא נסע לישראל במסגרת תוכנית מנהיגים של הפדרציה היהודית והתאהב בה. "הוא מאוד אהב את כל מה שיש לישראל להציע לתיירים”, מספרת אמו רבקה כהן, מנהלת בית הספר וודקרסט, "ובעקבות הביקור הזה הוא החליט ללכת לישיבה בבית שמש. לאחר שסיים את הישיבה החליט שהוא רוצה להתגייס ואנו תמכנו בו. רבים מחבריו כאן הופתעו מאוד מהחלטתו. אנחנו גרים בשכונה נהדרת בלוס אנג'לס ובמקום להמשיך הלאה לאוניברסיטה כמו כל חבריו הוא החליט לשים הכל בצד ולהתגייס. בהתחלה בעלי לא תמך בכך, הוא דאג ממה שזה אומר כי יוני ביקש להתגייס ליחידה קרבית. לאחר שהלכנו לתל השומר לקראת הגיוס שלו ונפגשנו עם חיילים אחרים, בעלי נרגע והבין את החלטתו. דיברנו על זה שאם יוני יתקבל לצנחנים, ניתן לו את ברכתנו".

 

 

גם האחות תצטרף. כהן ()
גם האחות תצטרף. כהן

 

"תמיד לימדנו את ילדנו לאהבת הארץ אבל בכל זאת הופתענו כשהם החליטו להתגייס לצה"ל, כי גם בתי בת ה-17 הלומדת בכיתה י"ב החליטה להתגייס לצה"ל עם סיום למודיה. אני מאוד גאה בהחלטה שלו ומצד שני קצת דואגת שיהיו לנו שני ילדים בצבא באותו הזמן".

 

 

לפרטים על ארגון הידידים של המשפחות הבודדות בלוס אנג'לס, אנא ביקרו באתר הבית:

 

folsidf.org

 

844.433.3657


פורסם לראשונה 05/02/2016 03:34

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
צעירים אמריקאים בשירות צבא הגנה לישראל
צילום: EPA
מומלצים