שידוכים, אולד סקול
תאמינו או לא, אבל מוסד השידוכים בשר ודם עדיין קיים ואפילו משגשג. השדכן ניל וולן פותח סדרת כתבות על שדכנים ניו יורקרים. הפי ולנטיינ’ז דיי
בימים אלו, בין אי הרמוני לטינדר, בין ג'יי דייט וג'יי סוויפ, יש עדיין כמה אנשי מקצוע שלא נותנים לאלגוריתמים לעשות את העבודה. אם עד עכשיו חשבתם ששידוך הוא מושג ארכאי, או שאולי שדכנית זה מקצוע ששייך לעבר, כדאי שתחשבו שנית.
בשנים האחרונות רווקות ורווקים זה לא מה שהיה פעם, זוגיות מגיעה בכל הצורות, המינים, הצבעים והגילאים, והרצון להכיר בני או בנות זוג לא תמיד מונע מהרצון בחופה, קידושין או זאטוטים. זה משאיר רבים מאיתנו אובדי עצות. הרצונות שלנו אולי מחודדים יותר, אבל הדרכים לאתר את החיבור הנכון עבורנו מוגבלות ולפעמים כרוכות בסיטואציות לא פשוטות.
עם הצורך, מגיעים הפתרונות ולכבוד הוולנטיינס דיי, נקדיש את החודש הקרוב למספר אופציות יעילות וחדשניות שמוצעות לקהל היהודים והישראליים בניו יורק בפרט וארה"ב בכלל.
אחד השדכנים המסקרנים יותר הוא ניל וולן. אנחנו נפגשים במשרד החדש שלו בדאון טאון מנהטן ממש בין הרחובות דואן וריד ( למקרה שתהיתם מה מקור השם של הרשת המפורסמת). ניל מספר לי שממש בימים אלו,בעקבות העלייה הגבוהה בביקוש, הם עברו למשרד גדול יותר, ועבודות העיצוב בשיאן.
וולן, בעל החברה the soulmater matchmaking, הגיע לעסק הזה לגמרי במקרה, אבל נראה שהשידוך הזה, בינו לבין המקצוע, מוצלח במיוחד.
"גדלתי בעיר קטנה בקונטיקט, בתור ילד של הרב המקומי", הוא מספר. “אני זוכר שבבית הכנסת תמיד הייתי צריך תמיד לשמור על סבר פנים יפות, לדאוג שלכולם יש את כל מה שהם צריכים, לנהל שיחות ולהקשיב". עבור ניל, הכישורים החברתיים שרכש בבית הכנסת יועילו בעתיד המקצועי, אבל אז, הוא בכלל חלם להיות רופא שמתמחה בכפות הרגליים. "גרנו בשכונה קטנה והאיש העשיר ביותר בה היה פידיאטריסט, אני זוכר שהיה לו בית יפה ואוטו יפה וסירה, אז חשבתי שכשאסע לניו יורק אהיה פידיאטריסט".
בניו יורק התחיל ניל את לימודי הקדם רפואה בטורו קולג', ובכדי לממן את הלימודים עבד במסעדה סינית כשרה שהייתה אז חדשה והפכה מהר מאוד לאחת המסעדות הכשרות המצליחות בניו יורק. "פגשתי שם את כל היהודים החזקים בעיר, מעורכי הדין, אנשי העסקים ואפילו ראש העיר. מהר מאוד הפכתי למארח במסעדה והתפקיד שלי היה מאוד דומה למה שעשיתי בבית הכנסת".
ניל נשבה בקסם עולם המסעדנות ונטש את החלום של כפות הרגליים. "עזבתי את הלימודים ובניתי רשת מסעדות שהיום קיימת כבר למעלה משני עשורים בשם chosen gardens. המסעדות סיניות וכשרות, בקווינס, גרייט נק ופייב טאון".
המסעדות התרחבו ושגשגו, וולין גלש לעסוק גם בנדל"ן ועסקים נוספים, אבל אז ברגע אחד, נאלץ להוריד הילוך. "לאשתי היו בעיות בריאותיות. זו הייתה תקופה מאוד קשה בחיי. היא בסופו של דבר עזבה אותנו ומטלת הגידול שלה הפכה לחשובה מכולן".
בשנים הללו הוריד ניל מעט הילוך בעבודה והקדיש את רוב זמנו לביתו. "בגלל הטראומה שהייתה לי אחרי שאשתי עזבה הצטרפתי לקבוצת תמיכה של גברים שאיבדו את הנשים שלהן למחלות שונות. גיליתי הרבה גברים שפנו אלי לעזרה אחרי שהתקשו לתפקד, ובעיקר קיוו גם להכיר אישה חדשה, אבל לא ידעו היכן לחפש. אני חושב שהצלחתי לעזור להם אז יותר מלעצמי, אבל הרגשתי מצוין עם זה".
ניל לקח את חבריו מהקבוצה חעיר הגדולה והדריך אותם, באופן טבעי, באיתור בת הזוג המתאימה עבורם. "אמרתי להם שלדעתי הם צריכים לאתר בינם לביו עצמם את הערכים הגרעיניים שלהם. הדברים שלא יוותרו עליהם וקריטיים עבורם. כל השאר יכולים להיות גמישים. ברגע שימצאו אישה שהערכים הגרעיניים הבסיסיים שלה דומים, אפשר יהיה לבדוק אם יש עתיד לזוגיות הזו. שניים מהם בסופו של דבר התחתנו".
היכולת לעזור ולשנות את חייהם של חבריו לקבוצה עוררה בניל תחושות שטרם הכיר. הוא נסע לנקות את הראש דווקא בישראל, ותהה מה הצעד הבא. "העסקים שלי, תודה לאל, כבר די התנהלו מעצמם, ואני חיפשתי לעשות משהו עם משמעות. בדרך חזרה, על המטוס,התיישבתי ליד אדם מאוד מיוחד שעוסק באיתור עובדים בכירים למשרות גבוהות בעסקים נבחרים. הוא סיפר לי על תהליך העבודה שלו, על הדיוק שנדרש באיתור אופטימלי.
פתאום הבנתי שזה מה שהעולם צריך כשמדובר בשידוך, בעיקר בקהילה היהודית. כשאמרתי לו את זה, הוא נדהם וסיפר לי שככה בדיוק הוא התחיל, כשפתח בתחילת דרכו עסק לשידוכים, והעיקרון היה זהה".
ניל, שהבין שהמפגש לא מקרי, החל לחשוב על העניין ברצינות. בעיקר לאור הניסיון העגום שלו. "אני זוכר שפנתה אלי חברה ותיקה שאחרי שהחלימה מסרטן החליטה לעשות מעשים טובים ולשדך בין אנשים. היא הזמינה אותי לארוחה והציעה לי להכיר לי מישהי אבל היססתי. שיתפתי אותה בחוויות הקשות שמלוות אותי לאורך השנים מאז שאישתי עזבה בדייטים מאוד לא נעימים. אנשים שמכירים אותי מעט מאוד אפילו, היו מציעים לי, בקלילות ובביטחון, היכרות עם נשים שלטענתם, היו מאוד מתאימות לי. כך", הוא מספר, "מצאתי את עצמי בדייטים עם נשים שכל פעם מכל כך הרבה סיבות היו מאוד לא מתאימות לי. זה מייאש ומתסכל. זה מרגיש לא נעים ואתה נחשף לסיטואציות שפשוט לא מתאים לך להיות בהן. חשבתי שזה לא משהו שצריך להיעשות בקלילות כזו". לחברה אגב, הוא בסופו של דבר נענה, אחרי שהציגה לו היכרות יסודית איתו, ועם האישה שרצתה להכיר לו. שנתיים אחר כך הם נישאו ומאז הם ביחד.
"כשראיתי את השוני בתהליך הבנתי שהעסק שלי יצטרך להיות מוקפד בכל אספקט. ראיתי אנשים שיצאו עם אנשים מאתרי שידוך מלווים בסיוטים ממש. יש כל כך הרבה זיוף, ובחינה שטחית. ויש את המשפט הרווח הזה של 'מה אכפת לך, לא עניין גדול, צא לדרינק, מקסימום זה לא יתאים', אבל זה לא נכון, הדייטים האלו בסוף לא עושים לך תחושה טובה. אנחנו רק משדכים אנשים שאנחנו לומדים להכיר. כשמגיע אלי לקוח, אנחנו שומעים את הסיפור שלו ממנו, אנחנו מספרים לו על התהליך, על התעריף שלנו ומבינים ממנו יותר על הציפיות שלו. אנחנו עובדים עם אנשים. אנחנו לא מחשב. זה לא מודל רווחי כל כך, אבל הזמן שאני משקיע בלהכיר אנשים עוזר לי לייצר נטוורק מסביב לעולם, ובעזרת אנשי מפתח מחוגים שונים אני יכול למצוא התאמה. אני גם עובד למשל עם אנשים בלוס אנג'לס ואם יש להם נסיעות תכופות לכאן, אנחנו מרחיבים את היריעה".
כשניל מספר על הווידויים של הלקוחות שמגיעים אליו הוא בעיקר מדבר על חוויות זהות לאלו שלו. "יש להם סיפורים מפחידים ממש”. מטרות השידוך הן הרבה יותר רחבות מנישואין. למעשה הקריטריון היחיד של ניל הוא שהלקוחות שלו יהיו אלו שמחפשים מערכת יחסים לטווח ארוך. "מישהו שרוצה לחלוק את הזמן שלו עם מישהו אחר, את החיים והחוויות שלו. רוב הלקוחות צריכים גם למצוא את בן הזוג שמתאים להם מבחינת מידת היהדות שבחיים שלהם, או שיש גמישות ואז קריטי להבין בדיוק מהו טווח הגמישות. אני מעדיף", הוא מדגיש, "בשלב זה להתעסק בקהילה היהודית כי אני מגיע מתוכה, אני מכיר את הזרמים, את האנשים, את הרגישויות, וגם כי ראיתי הרבה חברים שנישאו לנוצריים והיום כולם גרושים. זה באמת בעייתי לאורך השנים".
במשרדו של ניל יש שלטים גדולים שמפרסמים אירוע של עמותה ללא מטרות רווח בשם BIGVISION. הוא מספר שהארגון הזה הוא אחת הסיבות להקמת העסק שלו. "הבן של אשתי נפטר משימוש בסמים בגיל 23. כשהוא היה בתרדמת בבית החולים החלטנו שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לסייע באופן אופטימלי לצעירים בוגרים שמתמודדים עם הבעיה. אנחנו מספקים להם אירועים ופעילויות מהנות ותמיכה”. מחצית מהכנסות העסק עוברות לעמותה. "יש לי הרבה לקוחות מרוצים שמצאו בדיוק את מה שהם רצו ומיוזמתם מציעים לתת עוד לעמותה".
