"הבנתי שהכי נכון עבורי לא להיפרד מהילד שלי"

בשיתוף המרכז הרפואי שיבא

לקרן איתן (32), שהתכוננה בחודש האחרון ללידה שנייה, היה ברור שהיא לא מעוניינת לעזוב את התינוק בימים הראשונים לאחר שייצא לאוויר לעולם. היא רצתה להישאר צמוד אליו כמה שרק ניתן. הכי קרוב לאימא.

"לפני שנתיים עברתי לידה ראשונה של תאומות והן היו מאושפזות בפגייה", היא מספרת. "אז לא ניתנה לי בחירה להיות צמודה אליהן, ואני מודה שבגלל חוסר ידע – גם אם היו שואלים אותי לא הייתי בוחרת בזה".

לקראת לידת בנה השלישי, ינאי, נחשפה קרן לקבוצה בפייסבוק שמקדמת קירבה בין האם לתינוק לאחר הלידה, תחת מגמה שזוכה בשנים האחרונות לעדנה. "התחברתי למסרים על השפעות של הפרדה מהתינוק מיד לאחר לידה, והבנתי שהכי נכון עבורי לא להיפרד מהילד שלי, אפילו לא לכמה שעות".

קרן הגיעה ללדת במרכז הרפואי שיבא, בו הושק לפני כחודש שירות ייחודי שמאפשר ליולדת ולקרוביה ללוות את התינוק בכל צעד בתהליך הקליטה שלו בבית החולים. זאת בהשוואה לנוהל שהיה נהוג בעבר במסגרתו הייתה נהוגה הפרדה של 6 שעות בין האימא לתינוק לצורך בדיקות רופא ואחות.

במסגרת התהליך, לאחר הלידה מתאפשר ליולדת לשהות עם התינוק כשעתיים בחדר לידה כדי להניקו ו/או כדי לאפשר מגע הדוק של עור התינוק עם העור של האם באחיזת קנגורו, המוכרת גם בשם skin-to-skin. בהמשך, מלווה מטעם המשפחה, לרוב בן הזוג, מלווה את התינוק לתינוקייה לצורך בדיקת אומדנים, רחצה ראשונית וחימום, ובהמשך אף לבדיקת רופא – כל זה לוקח בין חצי שעה לשעה.

בתום תהליך הקליטה יכולה היולדת לבחור האם התינוק ישהה איתה לכל אורך האשפוז במחלקת יולדות במסגרת של "ביות מלא" או שישהה לצדה בחלק משעות היום במתכונת של ביות גמיש (חלקי), כשהוא מוחזר לתינוקייה בשעות הלילה.

"הרגשתי שהקירבה מאוד עוזרת לשנינו". קרן וינאי, זמן קצר לאחר הלידה(צילום: באדיבות יחידת הצילום של שיבא)

ורדה מרגלית, אחות אחראית בחדר הלילה בשיבא, מסבירה: "השינוי מתחיל כבר בחדר הלידה בתיאום ציפיות שמתבצע עם היולדת, בו מקבלים ההורים החלטות בנוגע לטיפול ביילוד. לאחר הלידה, התינוק מונח על האם 'עור לעור' במשך שעתיים במהלכן היא יכולה כבר אז להניק אותו לבחירתה".

בימים האחרונים אף הוכנס לשיבא חידוש נוסף, המיושם רק בבתי חולים ספורים בארץ: ביקורי הרופא שנערכים החל מהיום שלמחרת הלידה מבוצעים ליד מיטת היולדת ובנוכחות היולדת והמלווה – ולא בתינוקייה ללא נוכחות המשפחה כפי שמקובל ברוב בתי החולים בישראל.

טובה דוד, אחות אחראית מחלקת יילודים: "אחרי בדיקה ראשונית בתינוקייה בנוכחות המלווה או אפילו היולדת במידה ומצבה הרפואי מאפשר זאת, התינוק יכול לצאת לאם במחלקת יולדות לביות מלא עד לסיום האשפוז. בנוסף, הטיפול ביילוד על-ידי אחות, בדיקות דם וביקור רופא הילדים מתבצע בסמוך למיטת היולדת. כמובן שכל האפשרויות נשארות פתוחות והכל תלוי בבחירה של האם".

מתוך הרחם לתאורה פלורוסנטית

לאחר שנולד ינאי, החלה קרן איתן להניקו עוד בחדר הלידה. בהמשך עשתה את הדרך לתינוקייה על כיסא גלגלים כשהתינוק צמוד לגופה, מלווה אותו בתהליך הקליטה. "את כל 'שרשרת החיול' שהתינוק עובר בשעות הראשונות, ינאי עשה כשהוא צמוד אליי", היא מסבירה.

"ישבתי על כיסא נדנדה והחזקתי אותו כשהוא קיבל חיסון, כשדקרו אותו בעקב, כשלקחו מדדים. גם את בדיקת הרופא הוא עבר לידי, וכשהוא בכה נתתי לו אצבע בפה והרמתי אותו כדי להרגיע אותו".

משהסתיימו הבדיקות בחרה איתן בביות מלא, וינאי שהה לצידה לכל אורך האשפוז. "היה לי חשוב שכמו שבבית לא יהיה מצב שהילד יבכה ולא אגש אליו, ככה יהיה גם בבית חולים ב-48 השעות הראשונות אחרי שהוא יוצא מהרחם", היא מסבירה. "היציאה לאוויר העולם היא מעבר חד מאוד ממקום חשוך בתוך הרחם לתינוקייה עם כל התאורה הפלורוסנטית, היה לי חשוב להיות קרובה אליו ככל האפשר ברגעים האלה".

לאחרונה נוספות עדויות ממחקרים רפואיים שמצביעות על יתרונות הביות המלא ושמירה על קרבה בין האם לתינוק בשעות ובימים הראשונים לאחר הלידה, במידת אפשר.

ד"ר אירית אייזן עם יולדת בביקור רופאים. הכי קרוב לאימא(צילום: באדיבות יחידת הצילום של שיבא)

כך למשל, מחקר חדש שנערך בקנדה ופורסם בנובמבר 2015 בכתב העת American Journal of Perinatology העלה כי בקרב תינוקות עם תסמונת גמילה מסמים שנולדו לאימהות שנטלו תרופות במינונים גבוהים או סמים בהריונן, ביות מלא נקשר לירידה בצורך בטיפול תרופתי ליילוד ובקיצור משך השהות בבית החולים. מחקר מרוסיה שפורסם ביוני 2009 בכתב העת Birth מצא כי תינוקות שהיו צמודים לאימהות בשעות הראשונות לאחר הלידה הפגינו בגיל שנה יכולות גבוהות יותר של ויסות רגשי והדדיות.

לצד היתרונות, לביות מלא גם חיסרון מרכזי והוא בהצטברות עייפות אצל האם, בהשוואה לנשים שבוחרות בביות חלקי שמאפשר להן לישון לילות שלמים לאחר הלידה. מחקר מטייוואן שפורסם במאי 2015 בכתב העת Applied Nursing Research הצביע על רמה גבוהה של עייפות מצטברת בקרב יולדות שבוחרות בביות מלא, בייחוד אלו שילדו לפני כן בניתוח קיסרי.

לעומת זאת, מחקר שנערך בארה"ב עוד בשנת 1988 הצביע על ממצא הפוך, וקבע כי דווקא נשים שמאושפזות במחלקת יולדות כשתינוקם שהה בלילה בתינוקייה, התקשו יותר לישון בהשוואה לנשים שבחרו בביות מלא.

"המדיניות שלנו בשיבא מותירה את הבחירה לאם", אומרת מרגלית, "מבחינתנו זו לא שאלה של מחקרים. אנחנו מסבירים ליולדות על כל אמצעי הזהירות, ללא קשר לשיטת הביות, מדריכים אותן להנקה נכונה, וכל אישה צריכה להחליט במה היא מאמינה ומה הכי טוב עבורה ועבור התינוק – ביות מלא או גמיש – החל מחדר לידה ועד לשחרור הביתה".

בשיבא מתאפשרת ליולדות נוכחות של מלווה שיישאר עמן לכל אורך הלילה, בשונה ממרבית המרכזים הרפואיים. "נוכחות המלווה משפרת את בטיחות היילוד וגם מקלה על היולדת", מבהירה מרגלית.

"כל אישה צריכה להחליט במה היא מאמינה". טובה דוד וצוות התינוקיה בשיבא(צילום: באדיבות יחידת הצילום של שיבא)

ניתוח קיסרי ידידותי

בשיבא מתוכננת בימים אלה הרחבה של מתכונת ההתקרבות בין האם לתינוק גם לניתוחים קיסריים. במסגרת פרויקט הקרוי "ניתוח קיסרי ידידותי", שמתוכנן לצאת לפועל בקרוב, נשים שיולדות בניתוחים קיסריים אלקטיביים (לא דחופים) יוכלו בתנאים מסוימים לשפר את הקשר עם התינוק בשעות הראשונות שלאחר הלידה.

לדברי חביבה ארנון, מיילדת ותיקה בחדר הלידה בשיבא ויועצת למועדון היולדות, שמרכזת את הפרויקט, "אם עד עכשיו בניתוח קיסרי היילוד היה נלקח מהאם והיא הייתה מקבלת אותו 3-2 שעות לאחר הניתוח, במסגרת הפרויקט היילוד יוכל לשהות עם האם כשעה לאחר הלידה, תוך כדי שהניתוח ממשיך, ובהמשך בהתאוששות. כך מתאפשרים חילוץ הדרגתי של התינוק, אינטראקציה מיידית איתו ומגע של עור לעור בשעה הראשונה ללידה".

בהבדל מניתוחים קיסריים שגרתיים, בניתוחים אלה ידיה של היולדת יהיו חופשיות ולא נתונות במתקן מיוחד שנדרש לרוב כדי למנוע נגיעה של היולדת בבטן לאורך הניתוח.

כמו כן, במצבים מסוימים תתאפשר גם הורדת הפרגוד המוצב על בטנה של היולדת ברגעי הלידה, כדי שהיולדת תוכל לחוות את רגע יציאת התינוק לאוויר העולם. בפרוטוקול הרפואי שהוכן לאחרונה, מוגדרים במדויק המצבים שיאפשרו ניתוח קיסרי ידידותי, לרבות לידה בניתוח קיסרי לא דחוף במועד ומהלך תקין של ההיריון.

קרן משוכנעת שהביות המלא על מרכיביו קירב אותה לינאי ברמות עוצמתיות. "הרגשתי שהקירבה מאוד עוזרת לשנינו", היא מספרת, "אמנם אני לא מאמינה לתיאוריות שטוענות שתינוק שלא עבר ביות מלא בהכרח לא יהיה ילד שמח.

"התאומות שלי היו בפגייה שלושה חודשים, וכנראה עברו מצבים שהן בכו שם ולא ניגשו אליהן מיד, והיום הן ילדות שמחות ומאושרות. אבל אני בכל זאת מרגישה בהחלט הבדל בחיבור עם ינאי בעקבות הביות המלא. אנחנו למדנו מההתחלה להכיר אחד את השני, עוד בחדר הלידה, והקשר והאהבה שלי אתו הרבה יותר גדולים מהחיבור שהיה לי עם הבנות שלי מיד אחרי שנולדו. ההיקשרות הראשונית אתו הרבה יותר טובה".

שיטת הביות החלקי/הגמיש היא עדיין הפופולרית יותר בחדרי הלידות בארץ. לפי מחקר שנערך בישראל ופורסם במארס 2009 בכתב העת International Nursing Review, מתוך מדגם של 126 יולדות, 63 יהודיות ו-63 ערביות, רק 38.1% מהיהודיות ו-19% מהערביות בחרו בביות מלא.

"אין לי כמובן ביקורת על נשים שרוצות לנוח לאחר לידה ולבחור בביות גמיש, כי בהחלט אחרי שחוזרים הביתה אז מפסיקים לישון בלילה", מדגישה קרן. "אבל מהניסיון שלי, אחרי לידה אישה ממילא לא ישנה בגלל ההורמונים, ולמרות שאחרי ביות מלא היא יכולה לצבור עייפות – בהשפעה לטווח הארוך מבחינתי המחיר שווה את זה".