סגירת מעגל מרגשת: הפגית שנולדה במשקל 625 גרם חזרה לעבוד בפגיה בשיבא
אורפז איבגי (19) חזרה למקום בו נאבקה על חייה כתינוקת – הפעם כמתנדבת בשירות לאומי: "אני עוזרת להורי פגים להתמודד בעזרת הסיפור האישי שלי"
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
זה קרה ביום חורפי אי שם בדצמבר 1996. יולדת במרכז הרפואי שיבא, בשבוע ה-24 להריונה השני, הביאה לעולם שלישייה יוצאת דופן: שלוש פגות במשקל כולל של 1.85 קילוגרמים בלבד. הפגה הראשונה נולדה במשקל 660 גרם, השנייה 625 גרם והשלישית רק 600 גרם.
במרכז הרפואי החלו מיד בפעילות אינטנסיבית שכללה החייאות ומתן טיפול תרופתי ותמיכה נשימתית. הקטנה ביותר לא שרדה את התהליך ונפטרה כעבור ימים ספורים, אולם שתי הפגות הגדולות יותר הוסיפו לגדול ולצמוח, ולאחר אשפוז ממושך שוחררו לביתן.
19 שנה חלפו. לפני כמה חודשים התקבלה אחת האחיות, אורפז איבגי, לשירות לאומי במסגרת "האגודה להתנדבות" – בפגיה בשיבא. אותה פגיה בה נולדה אז במשקל 625 גרם, קצת יותר משלוש חבילות מרגרינה, ונאבקה על חייה. הייתה זו סגירת מעגל מרגשת עבור איבגי, כיום תושבת גבעת שמואל.
על החודשים הראשונים והדרמטיים בחייה שמעה אורפז עוד בילדותה. "נולדתי ארבעה חודשים לפני סוף ההיריון, האמצעית לשלוש פגות", היא אומרת, "אימא מספרת על היריון קשה. היא הייתה מאושפזת כבר מהשבוע ה-12, מרותקת למיטה. גם אחרי הלידה היא סיפרה על תקופה מתסכלת, כשהבנות שלה מחוברות למכשירים ואי אפשר לגעת בהן. אני נדהמת מהכוח ומהעוצמות שלה, ומאיך שהיא התמודדה עם המצב הקשה".
אורפז ואחותה התאומה היו מאושפזות בפגיה כחצי שנה, ושוחררו כשכל אחת שוקלת מעל לשלושה קילו. אבל כעבור שבוע בלבד בבית חוו ירידה קיצונית במשקל, והוחזרו לאשפוז במחלקת ילדים בשיבא לחודשיים וחצי נוספים.
ד"ר מזכרת לא שכח
את החזרה לפגיה כבת שירות לאומי עשתה אורפז ממש במקרה. "בהתחלה ביקשתי לשרת במקום אחר, בגן ילדים, אבל אז חשבתי לבדוק את בית החולים כי זה קרוב לי יותר הביתה", היא מספרת. "למחרת הודיעו לי שהתקבלתי ושאגיע לפגיה".
הצוות הרפואי הוותיק בפגיה של שיבא נותר המום. אחד הרופאים שטיפלו באורפז לפני 19 ועדיין עובד שם – ד"ר רם מזכרת, כיום מנהל היחידה לטיפול נמרץ ביילוד – הופתע במיוחד כשפגש באורפז. "כשהגעתי לפגיה בפעם הראשונה זה היה וואו", היא מספרת, "רציתי לראות אותו כי שמעתי שהוא עדיין עובד בפגיה.
"כעבור שבוע ראיתי שהדלת לחדר שלו פתוחה והוא דיבר בדיוק עם רופא. לא היססתי והצגתי את עצמי בפניו. לקח לו כמה שניות להיזכר אבל הוא הגיב בהתרגשות. היום במסדרונות הוא קורא לי פגית".
לידה מוקדמת כמו זו של אורפז בשבוע ה-24 להיריון נחשבת לחריגה בישראל, ובשנים האחרונות הוגדרה אף כ"גבול החיות". לדברי ד"ר ציפי שטראוס, מנהלת הפגיה בשיבא, "ההגדרות לגבי פג בר חיות הן לפי שבוע הלידה ולא לפי המשקל.
"פגים מוגדרים בישראל כתינוקות שנולדו לפני שבוע 37 להיריון, ולידה בשבוע 24 נחשבת לגבול החיות. בשבוע 23 יכול כיום הרופא להחליט בעצה עם המשפחה האם לטפל באופן פעיל בפג".
לפי הנחיות האיגוד הארצי למיילדות וגינקולוגיה, לא ניתן כיום בישראל טיפול רפואי לפגים שנולדו בשבוע 22 להיריון או מתחת לכך, על רקע תיעוד אפסי בספרות הרפואית של פגים כאלה ששרדו יותר מימים בודדים. ישנן מדינות בעולם בהן לא נהוג כיום לטפל בפגים שנולדו במשקל נמוך מ-500 גרם, אולם הגבלה שכזו אינה תקפה בישראל. בכמה ממדינות העולם מטפלים כיום רפואית גם בפגים שנולדו בשבוע 22 להיריון, לרבות מספר מדינות בארה"ב ויפן.
לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, 6.7% מהתינוקות במדינות החברות בארגון נולדו במשקל לידה נמוך מ-2.5 קילו. בתחתית המדרג איסלנד (4.1% מהלידות), ישראל וארה"ב אי שם באמצע (8.2%) והשיאניות הן דרום אפריקה (12.3%) והודו (27.6%). בישראל בין 1980 ל-2009 חלה עלייה של 17.1% בשיעור הלידות של תינוקות במשקל נמוך. לפי נתוני משרד הבריאות, כשליש מהתינוקות שנולדים בישראל במשקל לידה נמוך מאוד – מתחת ל-1.5 קילו – הם תוצאה של טיפולי פריון.
"התמודדות עם פגות היא תמיד קשה להורים", אומרת ד"ר שטראוס. "לא פשוט לראות ילד בן יומו באינקובטור ונדרש לטיפול רפואי. אנחנו מלווים את המשפחות ומספקים הן את הטיפול הרפואי והן את התמיכה בהורים. תפקידנו בפגיה להשלים את הליך התפתחות העובר שלא סיים את מלוא הזמן ברחם, וכל משפחה שמשתחררת מהפגיה היא עבורנו ניצחון קטן.
"חזרתה של אורפז איבגי לעבוד אצלנו בפגיה היא ניצחון גדול. הפגים מתחילים אצלנו ואז גדלים, מתפתחים ופורשים כנפיים. משפחות רבות שומרות איתנו על קשר, וזה תמיד מרגש לראות איך תינוק שנולד כה זעיר משיג את עקומת ההתפתחות וגדל להיות אדם שלם, בוגר ומצליח".
"היינו אוכלות לאט"
בפגיה של שיבא תורמת כיום איבגי מניסיונה האישי ותומכת בהורים לפגים המאושפזים. לדברי לירז פרפלוטציק, רכזת "האגודה להתנדבות" לבנות בית שמתנדבות בשיבא, "היא מסייעת לצוות הרפואי ככל שנדרש. השירות הלאומי כולל התחייבות לשנה ויש רבים שממשיכים לשנתיים, וגם אורפז חושבת על כך". לדברי איבגי, "התפקיד שלי הוא לתת להורים נחיתה רכה ומענה ראשוני. לפעמים יוצא לי לספר את הסיפור האישי שלי ואיך ההורים שלי התמודדו, וכך אני עוזרת להם להתמודד".
למרות משקלה הנמוך, את גיל הילדות זוכרת איבגי כילדה רגילה. "הייתי קטנה וצנומה יותר מאחרים וזה קצת תסכל אותי, אבל אני לא זוכרת באף שלב חסך או התנכרות מצד ילדים אחרים. הייתי בגן רגיל ובבית ספר רגיל. אימא מספרת שכשהיינו ילדות קטנות, אחותי התאומה ואני היינו אוכלות לאט עד שהסבלנות שלה פקעה, אבל היום ברוך השם אני אוכלת וגם אוהבת אוכל".
לאחרונה זכתה הפגיה בשיבא כאחת המובילות במסגרת מדרג כוכבים שהוכן במשרד הבריאות לדירוג הפגיות במדינה. המדרג הורכב ממדדי איכות בתחומי זיהומים וציוד חדיש ותקנים, לצד פגיות קטנות בארבעה בתי חולים נוספים. השנה נוספו למדרג מדדים הבוחנים את תפקוד הפגיות בתחום עידוד הנקה, איסוף חלב אם והמשך רצף טיפולי בפגים עם השחרור לקהילה.
לפנייה לכתב/ת 
