10 הצמתים המסוכנים ביותר בישראל

בשיתוף "אור ירוק"

צומת המוות: 246 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים בצומת הרחובות חיל השריון וקיבוץ גלויות בדרום תל אביב במהלך שלוש שנים (2011-2013). 82 בני אדם בכל שנה בממוצע. שבעה בני אדם בכל חודש בממוצע - הנתונים הללו הופכים את הצומת הזה למסוכן ביותר בערי ישראל, בפער ענק מיתר הצמתים העירוניים.

זירת ההתרחשות של רוב תאונות הדרכים בישראל, בדומה למרבית העולם, היא בדרכים העירוניות. מבין יותר מ-13 אלף תיקי תאונות הדרכים שנחקרו במשטרה בשנת 2013 (לא כולל יהודה ושומרון), 75% התרחשו בדרכים עירוניות. 44 אחוזים מהתאונות שאירעו בדרכים עירוניות היו בצמתים. מהנתונים עולה כי ישנם 758 צמתים עירוניים (על פי הלמ"ס) שאירעו בהם לפחות שתי תאונות בשנת 2013 (תיקי ת"ד). 

הנתונים הללו מתפרסמים בעקבות ניתוח מיוחד של ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת אור ירוק וד"ר גילה אלברט מאגף המחקר של אור ירוק, ומבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כל צומת רביעי מסוכן - בת"א

עוד עולה מהנתונים כי ישנם 100 צמתים מסוכנים, בעלי רמת בטיחות נמוכה ביותר שנמצאים בסך הכול ב-23 ישובים. על פי הדו"ח נמצא כי כל צומת רביעית שמסוכנת, נמצאת בתל אביב-יפו (25 צמתים).

בנוסף, למעלה ממחצית הצמתים המסוכנים (55%) נמצאים בארבעת הערים הבאות: תל אביב-יפו ( 25 צמתים), ירושלים ( 13 צמתים), פתח תקוה (תשעה צמתים) ובאר שבע (שמונה צמתים).

הצומת העירוני הכי מסוכן - חיל השריון קיבוץ גלויות בדרום תל אביב

495 תאונות דרכים אירעו בשנת 2013, ב-100 הצמתים הללו. 19 מהתאונות סווגו כקטלניות ובהן 26 הרוגים. בשתי תאונות קטלניות היה מספר ההרוגים גדול מאחד: בנשר, בצומת הרחובות בן-יהודה-משה - 7 הרוגים, ובפתח תקווה, בצומת הרחובות דנמרק-ז'בוטינסקי-מוטה גור- 2 הרוגים.

עלות הנפגעים למשק הישראלי בתאונות דרכים בצמתים בשנת 2013 הינה מעל 400 מיליון שקלים (בהתאם לערכי עלויות לנפגע, נוהל פר"ת 2012 (ללא הון): 6.6 מיליון שקלים להרוג, 1.675 מיליון שקלים לפצוע קשה, 0.142 מיליון שקלים לפצוע קל).

עשרת הצמתים המסוכנים בישראל (בעלי האינדקס הגבוה)

מיהו הצומת הקטלני בישראל? לא מפתיע לגלות כי צומת הרחובות ז'בוטינסקי ודנמרק (ציר ז'בוטינסקי) בפתח תקוה, הוא הצומת הקטלני בישראל שבו נהרגו בשלוש השנים (2011-2013) חמישה בני אדם בתאונות דרכים.

צומת נוסף שבולט הוא צומת הרחובות דרך בר יהודה ומשה בנשר. במהלך שלוש השנים נפגעו בצומת 30 בני אדם בחמש תאונות דרכים, כאשר שבעה בני אדם נהרגו. מדובר בצומת שבה נהרגו שבעה בני אדם מפגיעת משאית שאיבדה את בלמיה (10 באפריל 2013).

באופן כללי, הפעולה הבסיסית לשיפור רמת הבטיחות של רשת דרכים קיימת הינה לאתר את "נקודות התורפה" - ובהן לבצע שיפורי תשתית נדרשים ו/או שיפורים אחרים. כך עשויה להתאפשר תמורה בטיחותית גבוהה בתקופה קצרה שתבטיח שימוש יעיל בתקציבי בטיחות.

צומת חיל השריון-קיבוץ גלויות בדרום תל אביב

יש לציין כי איתור נקודות התורפה ברשת הדרכים הבינעירונית, קטעי דרך וצמתים עם ריכוז התאונות הגבוה, נעשה בארץ על פי שיטת המנ"ב (מערכת לניהול הבטיחות) שפותחה עבור החברה הלאומית לדרכים על מנת לדרג את הדרכים לפי הפוטנציאל לשיפור בטיחותי. לתהליך איתור נקודות התורפה אין הגדרה בינלאומית בהירה ומקובלת, במיוחד במרחב העירוני. בהעדר קווים מנחים לתהליך איתור נקודות התורפה הוא מבוצע בשיטות מגוונות במקומות שונים.

"בכל שנה אפשר להציל את חייהם של בני אדם רבים באמצעות שיפור התשתית בצמתים. רמזורים, כיכרות, גשר להולכי רגל ובמיוחד מצלמות רמזור יכולים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות", אמר שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "לכן, לא רק הנהג אשם, אלא גם למדינה יש אחריות, להשקיע כסף בצמתים המסוכנים ולהציל חיי אדם".

היום - 21 במרץ - מתארח השר לבטיחות בדרכים ישראל כץ בדיוני וועדת הכלכלה שיעסקו בשימוע הציבורי על מחדל תאונות הדרכים בישראל, כשנושא התשתיות יהיה במרכזו של הדיון

(הצילומים באדיבות עמותת אור ירוק)