אירלנד: 100 שנה למרד שסילק הכיבוש הבריטי

מאות אלפי בני אדם יצאו היום (א') לרחובות דבלין, בירת אירלנד, לציון 100 שנה למרד חג הפסחא – המרידה נגד השלטון הבריטי שסללה את הדרך לעצמאות אירלנד. אירלנד מקיימת היום את אירוע הזיכרון הגדול ביותר בתולדותיה כדי לציין את זכר ההתקוממות, שנמשכה שישה ימים, כשהמורדים השתלטו על מבנים ברחבי הבירה והכריזו על רפובליקה אירית ביום שני של חג הפסחא ב-1916.

נציגים מהקהילה האירית בתפוצות וצאצאים של המורדים היו בין אלה שהגיעו לצפות בתהלוכה שבה השתתפו קרוב ל-4,000 מאנשי הכוחות המזוינים ושירותי ההצלה. הנשיא, מייקל ד. היגינס, פתח את האירועים כשהניח זר בבית הכלא קילמנהיים, שם הוצאו להורג בכיתת יורים 14 מ-16 מנהיגי המורדים על-ידי הבריטים. תחת שמיים כחולים בהירים הוא הניח מאוחר יותר זר גם בבניין הדואר המרכזי, ששימש מפקדת המורדים בימי המרידה. לאחר מכן הוביל דקת דומייה לזכר ההרוגים. להקה צבאית ניגנה את "דני בוי", וקצין צבאי קרא בקול את ההצהרה מ-1916 שבה הוכרזה "זכותו של העם האירי לבעלות על אדמת אירלנד".

(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

(צילום: AP)

(צילום: AFP)

(צילום: gettyimages)

"זה די מרגש", אמר פטריק מוריסון בן ה-72, שעשה את כל הדרך מפנסילבניה שבארה"ב עם נכדו כדי להשתתף באירועי הזיכרון. ממשלת אירלנד עשתה מאמצים להדגיש שבאירועי הזיכרון יש מקום לכולם, עם הצדעה ל-250 אזרחים ו-130 חיילים בריטים שנהרגו לצד יותר מ-60 מורדים. "חשוב שנישא את העדות של יום המאה הזה עבור כל אלה שמסרו את נפשם במהלך חג הפסחא של 1916", אמר ראש הממשלה אנדה קני.

המרידה החלה ב-24 באפריל 1916, כשיותר מ-1,000 חמושים השתלטו על בניינים בולטים במרכז דבלין. בריטניה שלחה תגבורת והחלה להפגיז את העיר, ובעקבות זאת התנהלה לחימה במשך ימים. היא הסתיימה בכניעת המורדים ב-29 באפריל. בתחילה דעת הקהל הייתה נגד המורדים, אבל מעצרם של אלפי בני אדם במבצעי הדיכוי שנערכו לאחר מכן על ידי בריטניה עורר זעם והביא לעלייה בתמיכה בעצמאות אירלנד. בתוך שש שנים הסכימה בריטניה להקמתה של מדינה אירית עצמאית, אך ללא החלק הצפון-מזרחי של האי, שנותר עד היום חלק מ"הממלכה המאוחדת וצפון אירלנד".

המורדים האירים של 1916 הקדימו את זמנם כשהבטיחו שוויון זכויות וחופש דת, אבל הנשיא היגינס אמר היום כי "במובנים רבים עדיין לא הגשמנו לגמרי את כל החלומות והאידיאלים שעבורם נתנו אבותינו הרבה כל כך". באירלנד מכהנת בימים אלה ממשלה זמנית, אחרי שהבחירות שנערכו בחודש שעבר לא הצליחו להוליד ניצחון ברור של מפלגה כלשהי ולתת לה רוב בפרלמנט.

(צילום: gettyimages)

(צילום: רויטרס)

(צילום: AFP)

באירלנד אלימות על רקע פוליטי אינה זיכרון רחוק, והיום שבו מציינים 100 שנה למרידה הוליד ויכוח בנוגע לשאלה מהי הדרך הנכונה ביותר לציין את טבעה הצבאי של ההתקוממות. השרה הראשונה צפון אירלנד ארלן פוסטר, שהיא מנהיגת מפלגה פרו-בריטית, סירבה להשתתף בטקסים לזכר האירועים שלדבריה היו "התקפה אלימה על המדינה". המשטרה הזהירה גם שקיצונים מתכננים לציין

את יום השנה בהתקפות על תחנות משטרה ומטרות צבאיות בצפון-אירלנד. לעומת זאת השרה הבריטית לענייני צפון אירלנד בירכה על מאמציה של דבלין לוודא שאירועי הזיכרון יתנו מקום לכולם ויקדמו פיוס.

יש מי שלא מרוצים כל כך מהגישה המכלילה והדיפלומטית. "בסוף מה שיוצא זה שאנחנו מעלים את זכרם של כל אלה שמתו, כשבפועל אנחנו צריכים לזכור את אלה שמתו עבור החופש של אירלנד", אמר ג'יימס קונולי הרון, נינו בן ה-66 של מנהיג המורדים ג'יימס קונולי.