מבחן אופני שטח חשמליים - מעלה שטוח
בניגוד לאופני כביש עירוניים, אופני הרים עם תמיכת חשמל עדיין אינם פופולרים בישראל. האופניים שבמבחן עשויים לשנות את התמונה
אופני הרים עם סיוע חשמלי? רוכבי אופניים טהרנים נתקפים ודאי רפלקס הקאה מתקדם. אבל כפי שהוכח לא פעם, ההמונים קובעים לבסוף את האופנה ולא המיעוט. האם האופניים של Haibike מסוגלים לשנות את דעתנו על רכיבה חשמלית בשטח, משהו ששני הדגמים הקודמים שנבחנו - מבית מ-ק.ט.מ וקונינג - לא ממש הצליחו לעשות?
עוד על אופני הרים ורכבי פנאי - מגזין שטח
מי אתם הייבייק?
מותג גרמני צעיר, אשר נוסד ב-1996 על-ידי בני הזוג פואלו בעיירה שווינפורט בחבל בוואריה. השניים פיתחו סדרת מתלים חדשה, עם ארבעה ובהמשך שבעה חיבורים, שילבו שלדות קרבון להיצע בהצלחה רבה וב-2010 היו מהראשונים לשלב מנוע חשמלי של בוש על ציר ההנעה ולא בטבור גלגל, מבנה שרבים חיקו מאז. כעת החליטו בהייבייק לפצל - מנועי בוש בסדרות XDURO האגרסיביות, מנועי ימהה ל-SDURO המיועדים לשבילים.
קיבלנו לבחינה את אב הטיפוס אשר שימש לתקינה ב-2015, וההבדל בינו לדגם שישווק לציבור הוא העדרם של מעביר ושתי פלטות מלפנים. מלבד זאת מדובר באופני שבילים עם גלגלי "29 ומהלך של 100 מ"מ לפנים ומאחור. שלדת האלומיניום - עם זוויות חדות - מציגה מבנה יוצא דופן, עם ראש היגוי מחוזק ומנוע חשמלי "תלוי" המשמש כגל הנעה. המתלה האחורי, ארבע-חיבורי עם מהלך של 100 מ"מ, מרוסן על ידי בולם רוקשוקס מונארך RT. מלפנים יש מזלג רוקשוקס XC32 עם נעילה מהכידון ומהלך זהה.
העברת כוח בעזרת שרירי הרגליים מתבצעת בעזרת קסטה של 10 הילוכים מאחור, ומעביר שימאנו SLX עם מצמד. הכוח החשמלי מגיע ממנוע ימאהה עם 250 וואט. האנרגיה מגיעה מסוללת ליתיום של 36 וולט ונפח של 11 אמפר-שעה. עוד ברכיבים - מעצורי דיסק (180 מ"מ) הידראוליים של טקטרו, סט גלגלים מחוזקים ורכיבים היקפיים נוספים ממותגי הייבייק ו-FSA.
כל הטוב הזה שוקל המון - 22 ק"ג מהם 3.5 ק"ג המנוע ו-2.9 ק"ג הסוללה. המחיר לצרכן: 19 אלף שקל.
בלי כוחות
אין דרך אחרת לומר זאת - מדובר במכונת שבילים מרשימה המעלימה את משקלה באותו אופן שאופנוע שטח גדול וחזק מרגיש קליל במהירות גבוהה. תנוחת הרכיבה זקופה למדי והכידון צר, מה שמוריד משקל מידי הרוכב כמקובל באופני XC. המערכת החשמלית הופכת בשלב זה לשקופה, וממד הרוחב באזור הקרנק אינו מוגזם כבאופני הרים חשמליים אחרים. אפשר לבחור בין שלושה מצבי תגבור-חשמלי שונים, אך ההשפעה על הטווח ברורה: בין 70 ק"מ בתגבור מרבי ל-130 ק"מ מוצהרים במצב חסכון.
אבל המשקל מתבטא, ועוד איך. נדרשת יד מאד נחושה כדי לשנות כיוון מהר, המזלג מתפתל תחת העומס ולמרות שמרכז הכובד נמוך יחסית, זה מתיש ומתסכל. אפשר אמנם להוריד קצב, אבל אז נעלם מקדם הכיף. מסלעות ומעברים טכניים מוגבלים בשל המנוע הנמוך, והמגן יפגוש את הסלעים בקלות אם לא יתחשבו בכך.
לאחר שהוצאנו סינגלים מסולעים מהאפשרוות, נותרנו עם שבילים פתוחים. ושלא במפתיע, כאן האופניים האלו מבריקים. המנוע החשמלי מוחק לחלוטין כל עליה ומאפשר קצב שיוט מהיר וכיסוי ק"מ ללא מאמץ. העברת ההילוכים מצוינת, ועל שבילי השדות והסינגלים המסורקים של הנגב מערבי חוויית הרכיבה הייתה נעימה במיוחד.
אלא שהבלמים בסיסיים למדי ומתקשים להתמודד עם המסה. גם המתלה האחורי לא מספק את הסחורה ורעשי צליפת השרשרת מעצבנים. אישית הייתי בוחר בכידון רחב יותר, ומוט מושב הידראולי. והמחיר? 19 אלף שקלים זה הרבה מדי כסף. נכון שאין לאופניים האלה מתחרים ישירים, אבל בכל זאת, בהתחשב ביכולת, זה יותר מדי.
לקנות?
אם הצלחה במבחן הוא עמידה בהגדרות יצרן, האופניים האלו הצליחו. הם אופני שבילים המסוגלים לטפל בסינגלים ושבילים, עם איכות בניה טובה בסך הכל. התוספת החשמלית בהחלט מוסיפה עניין ואופציות, בעיקר לרוכבים שאינם מוכנים או מסוגלים להתאמץ בשטח. וכן, הם עולים 19 אלף שקל ומציעים רכיבים שלא מתאימים למחיר.
לפנייה לכתב/ת 
