המדריך המלא: כך תטפלו בהפרעות חרדה

בשיתוף אינפומד

רבים סובלים מהפרעות חרדה שונות, שעלולות להשפיע על חייהם לרעה בצורה ניכרת. מדוע הן קורות ומהן אפשרויות הטיפול השונות? המדריך המלא

כולנו חווים מצבים שמעוררים תחושות חרדה, ייתכן אף שנחווה מצבים טראומטיים.

רובנו נחשפים אליהם במינונים קטנים ובלתי מאיימים, אך כשהמינונים ועוצמת האירועים עולים, הם עלולים להשפיע בצורה משמעותית על יכולת התפקוד ואיכות חיינו.

מהי חרדה?

אחד המחקרים החשובים והמשפיעים ביותר, שנערך כבר לפני 100 שנים על ידי שני פסיכולוגים מאוניברסיטת הרווארד, הראה כי רמות מתונות של חרדה משפרות הישגים הן אצל בני אדם והן אצל בעלי החיים. לעומת זאת, מצב בו רמת החרדה גבוהה ועוצמתית מדי פוגעת בהישגים. גם פרופ' דייויד בארלו, מומחה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת בוסטון, טען כי בלי חרדה לא ניתן להשיג כמעט כלום.

מקובל לחשוב כי חרדה שייכת להפרעות נפשיות וכי הסובלים ממנה מדווחים על תחושות מוזרות וחזקות, המופיעות בדרך כלל בעיתוי בלתי צפוי ובלתי הולם. אפילו פרויד, אבי הפסיכולוגיה, הודה שקשה להבין את הגורמים הנפשיים לחרדה: "בעיית החרדה זו מעיין חידה, שפתרונה ישפוך אור רב על קיומנו הנפשי כולו", אמר. ואכן, על פי התיאוריה הפרוידיאנית, חרדות ופוביות נובעות מהשלכות של תסביכים, סתירות פנימיות וסכסוכים בלתי פתורים.

חרדה. הפרעות החרדה נובעות בחלקן ממרכיבים גנטיים, אך בחלקן הן תוצאות נלמדות או נרכשות (צילום: Shutterstock)

מהם התקפי חרדה?

בתוכנו קיים מעיין מנגנון הישרדותי המנוהל על ידי מערכת העצבים האוטונומית (בלתי רצונית) שמונע מאתנו לקחת סיכונים. כשאנו מרגישים פחד - חושינו מתחדדים, אך תחושת החרדה פועלת הפוך ומשתקת אותם. לרוב הפחד נובע מגורם ספציפי והוא ביטוי של תגובה בריאה. לעומת זאת, החרדה אינה רציונלית ובלתי ממוקדת ולפיכך גם אינה בריאה. ניתן לראות בהתקפי החרדה מצב בו הפעולה של מנגנוני ההישרדות משתבשת.

מחקרים רבים הוכיחו כי בדומה לליקויים נפשיים אחרים, גם הפרעות החרדה נובעות בחלקן ממרכיבים גנטיים, אך בחלקן הן תוצאות נלמדות או נרכשות של החוויות שאדם עובר בחייו. החרדה, שהיא אחד המאפיינים הנפשיים הבולטים של התרבות המערבית, מלווה את הפעילות האינטלקטואלית שלנו כצל וככל שנדע יותר על מהותה כך נבין טוב יותר את כל האינטלקט.

הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ורציפה, שנמצאת כל הזמן ברקע בחיי המטופל. סוג זה של חרדה גורם לסובלים ממנה להימנע או להתרחק מן הגירוי שגורם להתקף. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה ממקומות סגורים יימנע מלהשתמש במעלית.

לכל התקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים, כגון תחושות אימה, בהלה וחששות מפני מצב שנתפס כסכנה מאיימת חיצונית או פנימית (חשש ממוות). בנוסף, ישנם גם מרכיבים פיזיולוגיים כמו עליה ואי סדירות בקצב הנשימה והדופק, רעד, סחרחרות וכדומה. ישנם גם מרכיבים התנהגותיים – המוכרים בשם "תגובת הילחם או ברח".

סוגים שכיחים של הפרעות חרדה

חרדה מוכללת : חרדה מתמשכת שאינה קשורה למצב חיים מסוים. חרדה מוכללת מלווה בתסמינים גופניים או פסיכולוגיים כמו כאבי ראש, קוצר נשימה, הפרעות שינה, קשיים בריכוז, קצב מוגבר של פעימות הלב ודאגנות יתר. להפרעת חרדה מוכללת עלולות להתלוות לעתים גם הפרעות פסיכיאטריות נוספות.

הפרעת חרדה חברתית : החרדה מופיעה בדרך כלל בעת ביצוע מטלה לפני אנשים אחרים, כמו מתן פרזנטציה, נאום או שירה לפני קהל ואפילו אכילה בפומבי.

פוביות שונות: במיוחד ממצבים מסויימים כגון פחד מזריקות, פחד מטיפול שיניים. לעתים התחושות של פוביות כל כך עוצמתיות שהן מסתיימות בעילפון. בדרך כלל התגובה הנפוצה של רוב האנשים הסובלים מפוביות היא הימנעות ממצבים שמעוררים את תחושות החרדה. דוגמאות נוספות לפוביות שכיחות:

אגורופוביה - פחד להימצא במקומות פתוחים כמו קניונים, כבישים או רחבות וכדומה.

קלסטרופוביה - חרדה ממקומות סגורים.

אקרופוביה - חרדה ממקומות גבוהים.

פלינפוביה - פחד מחתולים.

ארכנופוביה - פחד מעכבישים.

בנוסף, קיימות גם חרדת בחינות וחרדת טיסה, שעלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

מהן דרכי הטיפול בחרדות?

כיום מקובל להשתמש בתרופות נגד דיכאון ממשפחת ה- SSRI או בתרופות הרגעה מקבוצת בנזודיאזפינים לטיפול בחרדה. אך במקרים רבים, תרופות אלה אינן פותרות את הבעיה ואם הן משפיעות - השפעתן קצרת מועד ואינה נטולת תופעות לוואי .

הטיפולים המומלצים לחרדה, שהוכחו גם כיעילים במחקרים ובקליניקה, הם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי קצר המועד בשילוב שיטת הביופידבק. בטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי מלמדים את האדם לשנות את דפוסי החשיבה, תוך כדי תהליך של הקהיה הדרגתית ושיטתית. כך המטופל לומד טכניקות התמודדות עם המצבים המאיימים עליו.

טיפול בשיטת הביופידבק, המשולב עם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, מאפשר למטופל ללמוד תוך כדי קבלת משוב אמין מיידי על יכולתו לשלוט בצורה רצונית על אותן פונקציות בלתי רצוניות הנובעות מהתקף החרדה בו הוא נמצא.

 .