מה אתה עושה בניו־זילנד?
"תר את הארץ. הגעתי בסוף ינואר עם חבר ומאז מטיילים פה, חודשיים וחצי. תכף מסיימים, שזה עצוב".
ספר על ניו־זילנד.
"אנחנו מסיימים את הטיול באוקלנד, עיר עמוסה, ציוויליזציה, פקקים ומחלפים, הכי לא ניו־זילנד. ניו־זילנד מחולקת לאי צפוני ואי דרומי, ואנחנו התחלנו באי הדרומי. קנינו רכב ב־7,000 שקל, ואן שנת 96' עם 7 מקומות בתכל'ס, אבל מאחור בנויה מיטה זוגית. מורידים את המושבים ויש לך קרש ומעליו מזרן".
מיטה נוחה?
"מיטה מיטה, עם כריות ופוך, יותר טוב מבבית. ניו־זילנד זה טיול מיוחד ועצמאי. אתה קונה או שוכר רכב ומתחיל לטייל. האוטוסטרדות פה זה שני נתיבים דו־סטריים בלי גדר הפרדה באמצע, המרחקים גדולים, נוסעים המון כדי להגיע ליעד הבא. כל כמה שעות יש עיר גדולה, באמצע יש כפרים וטרקים. הנסיעות ארוכות מאוד".
ואיפה מתקלחים בדרכים?
"הולכים לאתרי קמפינג ומשלמים. יצא לנו גם להתקלח בנהרות ואגמים. בכל חור יש שם אגם או נחל".
מה הפנצ'ר הכי גדול שקרה לכם בנסיעה?
"יום אחד שתיתי בירה ב־12 בבוקר. אנחנו מתדלקים, ואוריה הולך לשלם בפנים את הדלק. יוצא מחיר נורא זול, לא הגיוני. מסתכלים אחד על השני ומבינים – מילאתי סולר ולא בנזין. שבת בצהריים, אין מוסך פתוח. באו שלושה אופנוענים, הרימו את הרכב בידיים, שמו קרשים ופתחו את מכל הדלק. רוקנו את הסולר עד הסוף, ותידלקנו מחדש. רואים שנכנס רק 35 ליטר מתוך 65. למה? הם הרימו רק צד אחד. ואז היה לנו חצי מיכל דלק וחצי סולר. היה מזל ומוסכניק הסכים לבוא במיוחד ורוקן את המכל בשבילנו, ואז מילאנו מחדש. הבירה הזו עלתה לי 150 דולר, אבל קיבלתי גם סיפור טוב".
איזה נוף יש בניו־זילנד?
"כל נוף שאתה רוצה לדמיין – הרים, מצוקים, אגמים, ירוק, מדבר. אין להם דאגות שם. בטיול שלי הסיפור הגדול בחדשות כמה שבועות היה החלפת הדגל. הם עשו משאל עם ובסוף לא החליפו את הדגל. כשאתה פותח עיתון בבוקר הוא ריק – חדשות על כבשה שמתה, מלא רוגבי ושני עמודים על תחזית: רוחות, גאות ושפל, מה שתרצה".
ומה הייתה החוויה הכי חזקה שם?
"הטרקים. יש לך טרקים של כמה ימים. אתה הולך יום שלם בנוף מטורף, מגיע לבקתה על אגם. אתה יוצא החוצה אחרי ארוחת ערב, יושב, ויש לך מצפה כוכבים אישי. אין אורות, אין ירח, אין עננים, ואתה בתוך החלל".
