רק קנסות נגד רוכבי אופניים? לא עשינו כלום
רק מספר ימים עברו מאז החלה משטרת ישראל לקנוס רוכבי אופניים עבריינים, אך נראה כי הבעיות סביב האכיפה ומשמעותה רק גדלו. ומה באמת עושים?
התקנות החדשות שנכנסו לתוקפן ב-1.5 ומאפשרות לקנוס רוכבי אופניים, פיצלו את תושבי הערים הגדולות לשניים: הולכי רגל שרשמו ניצחון במאבק על מדרכות העיר, מול רוכבים שמרגישים כי הושלכו הלכה למעשה אל הכביש המסוכן, בהיעדר תשתיות רכיבה מתאימות.
אך מעבר לקרב הגדול שניצת בין ההולכים למדוושים, חשוב להבי כי ספק אם תקנות חדשות וקנסות יספקו את הפתרון הנדרש ויצמצמו מחד את מטרד הרוכבים על המדרכות, אך לא ייצרו באותו זמן סכנה בלתי מתקבלת על הדעת למאות אלפי רוכבים שימצאו עצמם קרוב מדי למכוניות, משאיות ואוטובוסים.
נראה כי ההחלטה להטיל קנסות על רוכבי אופניים מבורכת ונכונה. הפופולאריות העצומה לה זוכים אופניים חשמליים מהירים יחד עם היעדר תשתיות מתאימות לרכיבה, יצרו כאוס מסוכן על המדרכה שהתבטא בזינוק חד במספר הרוכבים והולכי הרגל הנפגעים (יותר מפי 10), יחד עלייה ברורה במספר התאונות הקטלניות בהן מעורבים רוכבים. אלא שבהיעדר טיפול שורשי ומערכתי בתופעה, הסיכוי שהיא תעלם באמצעות קנסות נמוך ביותר, וממספר סיבות:
ראשית, קל להבחין כי רבים מהרוכבים עם אופניים על מדרכות הם בני נוער, חלקם קטינים מתחת לגיל 16 חסרי רישיון נהיגה, ובעיקר חסרי מושג ביחס לחוקי תנועה ולציות הנדרש להם. האם קנס או אף החרמת אופניים יגרמו לאותם קטינים להפוך לזהירים, אחראיים ומביני תמרורים? ועוד לא התייחסנו למחקרים שהוכיחו כי האפקטיביות של מתן קנסות לעברייני תנועה, ושיכנועם להקפיד טוב יותר על החוק בעתיד כתוצאה מאותם קנסות, מוטלת בספק במקרה הטוב.
שנית, בישראל לא קיימת (עדיין) תשתית מפותחת וראויה של מסלולים ושבילים ייעודיים לרכיבה על אופניים. כל רוכב מתחיל בתל אביב יודע הרי כי בעוד שבמרכז העיר מספר נתיבי האופניים גבוה יחסית, בדרום העיר הם כמעט ולא קיימים. שלא לדבר על מצב נתיבי הרכיבה בערים אחרות, בהן פשוט אין תשתית הולמת.
הוסיפו לכך את העובדה כי ציבור הולכי הרגל בפירוש אינו חף מאשמה. רוכבי אופניים נתקלים יום יום בהולכי רגל חסרי חינוך בסיסי, שאינם מכבדים מצדם את זכויות הרוכבים בנתיבים הייעודיים. בעניין זה כדאי אולי להמליץ למדינה שלצד אכיפה נגד רוכבי אופניים העוברים על החוק, הייתה מבצעת פעולות הסברה והרתעה מסיביות גם כלפי ציבור הולכי הרגל.
כך שלמרות הכוונות הטובות של המחוקקים, סביר להניח כי בסופו של יום, קנסות יתנו לא יותר מפיתרון חלקי לבעיה. רק שילוב של כל הגורמים יחד, הגברת אכיפה, מתן סמכויות גם לפקחים ולא רק לשוטרים, יצירת תשתיות ובראש ובראשונה חינוך הציבור לתרבות נהיגה ורכיבה אחראית וחוקית, יוכלו להשפיע לטובה על המצב.
כל עוד לא יטופלו כל הבעיות, המצב אינו עתיד להשתפר.
הכותב הוא מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח
לפנייה לכתב/ת 
