הצופן המחודש של עצמאות ישראל
רבים יאחלו למדינת ישראל ממשלה טובה יותר בשעה שהם מאשימים אותה, מחכים שמישהו סוף-סוף יעשה משהו למענה, למענם ולמען השלום - אבל הכל מתחיל בתוכנו. שרונה פומס מסבירה
הבה נצטרף לשירה אדירה: "הדגל שלי הוא כחול ולבן..." ובדגל יש לנו את צופן מגן דוד שכולנו יודעים לצייר. כמה נכתב על הסמל הזה שישראל נושאת על גבה גם בשם היהדות והנה עכשיו ישראל חוגגת עוד יום עצמאות שמח, ובכן, כמה שמח?
האם נאחל שוב לישראל פריחה, שגשוג, שלום וסוף למלחמות? מבלי להסתכל על המפה האסטרולוגית נדע שאותו דבר יהיה גם בשנה הבאה, אותם מאבקים ואותן התקוות ונמשיך לאחל, כי מה חדש. אך מה אם נסתכל על "הצופן של דה וינצ'י" ונחייה אותו מחדש?
סמלו של המגן דוד ואיך ש"חיים" אותו היום במדינת ישראל ובכל מקום, מייצג את הקוטביות, את היין והינג, את האנרגיה הזכרית הנמצאת במשולש שהחץ שלו למעלה ואת האנרגיה הנקבית במשולש המופנה עם חיצו כלפי מטה. המשולש התחתון דומה לכלי היכול להכיל ולהזין. אלו הם משולשי הקוטביות בין אנרגיה הזכרית לנשית, בין החושך לאור, בין הטוב לרע ובין האלוהי לאנושי.
הסמל הוא לא רק לאומי דתי הוא סמל קולקטיבי ומייצג את המרכבה. כשמסובבים את הסמל, ניתן לראות מעגל הנוצר מתוך מיזוג בין הקטבים. המיזוג הזה יוצר אנרגיה חדשה - מיזוג של ארבע נקודות בין המשולשים יוצר צורה שלמה של יהלום יפיפה ובהיר. כזה הוא המיזוג בין האנרגיות השונות: בין אלוהי לאנושי, בין זכרי לנקבי ובין שני מימדים. המיזוג מייצג את השלמות של המסע.
השלמות הזו מזמינה אותנו להשלים עם העבר, עם הזיכרון, להיפרד לתמיד מכל הפצעים והתפיסות הישנות ולהתקדם לרמה הבאה בהתפתחות האנושית.
פצעים של כל כך הרבה מלחמות ופילוג בשם הדת, בשם הלאום ובשם העצמי שמדינת ישראל קידשה שוב ושוב וזה גדל וגדל כי זה מה שקורה כשנותנים לאנרגיה פצועה מקום על כל במה מרכזית.
מיזוג אפשרי רק כשיושב הערך העצמי שיזרח מתוך סבל וקורבנות לאומית ואישית. מיזוג קורה, למשל, כשגברים ללא בושה יסכימו לחבור לאנרגיה הנשית המקבלת והחומלת, וכשנשים יבחרו למזג את האנרגיה הזכרית בתוכם ללא משקעי העבר.
מיזוג בין סדר אנושי הרואה את המדינה בודדה, בין אויבים לבין סדר אלוהי שאין בו בדידות אלא אחדות עם הכל. רבים יאחלו למדינת ישראל ממשלה טובה יותר בשעה שהם מאשימים אותה, מחכים שמישהו סוף-סוף יעשה משהו למען המדינה ולמען השלום ולמען מה לא. אך שינוי בין מפלגות או שינוי של שיטת הבחירות, כל שיטה דמוקרטית ככל שתהיה, לא תשנה דבר, משום שהממשלה בסך הכל משקפת את התודעה של המדינה.
רק כשכל אחד באופן אישי יסכים להחזיר לעצמו את הכוח, להיפרד מהפצעים הישנים כל כך השינוי יגיע.
ממשלה באה לשרת אותנו אך היא מייצגת אנרגיה זכרית בלבד של שליטה וכוח ומשרתת את הצרכים של עצמה.
לאחרונה קראתי בעיתון "ידיעות אחרונות" שאלה שמישהו העלה- "כיצד יתכן ששואה יצאה מתוך גרמניה שהייתה נאורה כל כך?" ואנחנו נשאל כיצד יתכן שבמדינת ישראל יש אנשים כל כך חכמים ומוכשרים המסכימים לתת לממשלה את הכוח שלהם?
אך לא נאשים את הממשלה, נבין שאנחנו יצרנו את התודעה הזו שבסך הכל משתקפת אלינו, אך עכשיו כשהאנרגיה משתנה, ניקח אחריות אישית ונתבע את הערך העצמי שלנו, את העצמאות האמיתית ואת החופש כל אחד לעצמו. נרפא את סמל המגן דוד שמדינת ישראל בחרה לייצג דרכו את עצמה לעיני כל ונחייה אותו בתוכנו, עם עצמנו, עם עצמאותנו.
חג שמח!
שרונה פומס , פנג שואי ואסטרולוגיה סינית
לפנייה לכתב/ת 
