הלוחמות והלוחמים של העשור הבא

השנים הטובות שבהן צה"ל העניק בסיטונות פטורים מגיוס חובה חלפו ללא שוב. כיום נערך הצבא להתמודד עם מחסור בכוח אדם סדיר דומה לזה שהיה לפני 49 שנים, בתקופת מלחמת ההתשה ואחרי מלחמת יום הכיפורים. הצורך כיום נוצר בעיקר כתוצאה מקיצור שירות החובה לגברים בארבעה חודשים, בהתאם לחוק שנכנס לתוקפו בקיץ שעבר. הגברים במחזור שהתגייס ביולי 2015 כבר ישרתו רק 32 חודשים (במקום 36) ואילו שירות נשים נשאר כמות שהיה, 24 חודשים.

כתוצאה מכך, החל ממרס 2018 יחסרו לצה"ל כ-2,500 לוחמים ובסך הכול כ-6,000 גברים בכל שנתון. הפער נובע לא רק מקיצור השירות, אלא בעיקר מפני שהתרבו מאוד המשימות עתירות כוח האדם שצה"ל צריך לבצע במקביל. העובדה שה"טלטלה" בעולם הערבי הביאה לכך שהצבא כבר לא צריך להיערך להתמודדות עם צבאות מדינתיים גדולים, לא מקטינה את הצורך בכמות גדולה של חיילים סדירים מיומנים, אלא להפך.

תא"ל מירב קירשנר. "המהפכה כבר כאן"(רועי עידן)

רפאל כהן, טירון חרדי. "ממקום שלא עושים כלום למקום של לעבוד"(רועי עידן)

למי ששכח: כיום "מושקעים" עשרות גדודי לוחמים, סדירים ומילואים, בעימות מול "טרור הבודדים" ביהודה ושומרון. 60 אחוז מסדר הכוחות הפעיל של צה"ל עסוק במשימה זו בכל רגע נתון. זאת בנוסף לכוחות המתוגברים שצה"ל צריך להחזיק כעת בגבולות מול חיזבאללה וחמאס, שראשיהם אומרים בגלוי כי בכוונתם לפלוש בהפתעה לשטחנו בהזדמנות הראשונה. וגם מול דאעש והאיסלאמיסטים הקיצוניים שכבר מתכננים פיגועי התקפה רחבי היקף בישראל מסיני ומדרום רמת הגולן הסורית.

חשוב לציין כי במה שנוגע להגנת גבולות המדינה, כבר לא מדובר בקבוצות טרוריסטים חמושות בנשק קל ומטענים מתוצרת בית. חיזבאללה, חמאס, דאעש, הג'יהאד האיסלאמי וג'בהת א-נוסרה הם "צבאות היברידיים" שפועלים אמנם בשיטות לחימה טרוריסטיות אבל היכולות שלהם, כולל בסייבר, הן יכולות של צבא מדינתי ויותר. ועדיין לא הזכרנו את הכוח היבשתי המסתער, המיומן בלחימה ניידת ומצויד במילה האחרונה של טכנולוגיה שצה"ל צריך לשמור בכשירות ובכוננות גבוהים 24/7, למקרה שיהיה צורך להסתער לתוך לבנון וסוריה ו/או לתוך רצועת עזה כדי להפסיק מטחים קטלניים של אלפי טילים ורקטות כבדים על העורף הישראלי וניסיונות חדירה לשטחנו.

פתרון אפשרי לעומס המשימות מול שמיכת כוח האדם המתקצרת הוא גיוס מילואים. אלא שהפוליטיקאים וצה"ל כיום - בצדק - אינם שוקלים אפילו לגייס אלפי אנשי מילואים לחודשים ארוכים ורצופים של שירות כמו שעשו במלחמת ההתשה ואחרי מלחמת יום הכיפורים. המחיר הכלכלי הגבוה שהמשק ישלם, הנטל המוראלי-פסיכולוגי שיכבד על החברה, והנטייה להתחשבן עם הפוליטיקאים על כל מחדל או מראית עין של פשלה - כל אלה מרתיעים את מקבלי ההחלטות דהיום. לכן ממהר צה"ל כבר היום להקדים תרופה ל"בור" שעלול להיפער בעוד כשנתיים במצבת כוח האדם הסדיר.

מי שמופקדת על משימה כבדה זו היא תת-אלוף מירב קירשנר, ראש חטיבת תומכ"א (תכנון ומנהל כוח אדם) באגף משאבי אנוש של צה"ל. "קיצור השירות הוא הזדמנות לכלכלת ישראל. הוא משחרר צעירים למעגל העבודה מוקדם יותר, ועשוי להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי", היא מציינת כדי להבהיר שהיא אינה רואה במטלה שהונחה לפתחה נטל אלא דווקא אתגר. היא גם מציינת שתוכנית העבודה הרב-שנתית "גדעון", שהאוצר והקבינט אישרו באחרונה לצה"ל, יחד עם תקציב ידוע מראש לחמש השנים הבאות, יקלו עליה לממש את מה שהיא ואנשיה תכננו.

הרמטכ"ל רא"ל איזנקוט. מהפכות של ממש(צילום: דובר צה"ל)

שר הביטחון, הרמטכ"ל, סגנו וראש אכ"א כבר אישרו את המהלכים שחלקם לפחות צפויים לחולל מהפכות של ממש בהרכב האנושי והחברתי של לובשי המדים בסדיר ובקבע, בנוסף על מניעה מראש של גירעון חמור בכוח אדם בתחומי ליבה כמו מודיעין, סייבר, הכשרות לתפקידי לחימה בשריון, בהנדסה ובתותחנים ואפילו נהגי רכב כבד. (לא צפוי בעתיד הנראה לעין מחסור בלוחמים בחטיבות החי"ר ביחידות המיוחדות. שם יש כמה מועמדים לכל תקן פנוי. ה"מורעלים" לא נעלמו מהנוף - הם רק מתחלפים ומתרבים עם השנים).

המקור הפוטנציאלי העיקרי לכוח אדם נוסף הנדרש כבר כעת הן אוכלוסיות שעד עתה שיעור הגיוס מתוכן נמוך, בעיקר חרדים וערבים אזרחי ישראל ונשים. רק 73 אחוז מקרב הגברים חייבי הגיוס משרתים ו-58 אחוז מקרב שנתון הנשים. תא"ל קירשנר מציינת בגאווה כי בשנים האחרונות נבלמה מגמת העלייה במספר הלא-מתגייסים, שרובם המכריע היו גברים חרדים (14 אחוז משנתון הגיוס) ונשים שהצהירו כי הן שומרות מצוות (35 אחוז מהשנתון).

כיום, שנתיים אחרי שתוקן סעיף 19 לחוק שירות הביטחון (המכונה "שוויון בנטל"), משרתים בצה"ל כ-5,000 חרדים. בשנתיים האחרונות עמד צה"ל ללא קושי במכסות גיוס החרדים שהוטלו עליו לפי חוק וכך יהיה גם השנה (עד הקיץ צפויים 2,700 מגויסים חדשים חרדים). גם מספר הנשים הדתיות המתגייסות עולה בהתמדה. "היקף המצהירות נבלם", אומרת תא"ל קירשנר כשאנו צופים בלוחמות ובלוחמי גדוד "קרקל" המתאמנים בירי לעבר מטרות דמות במטווחי בסיס האימונים של חטיבת גבעתי.

עלייה דרמטית בחלקן של הנשים 

אבל המהפכה האמיתית היא הזינוק התלול במספר הנשים המבקשות להיות לוחמות: 41 אחוז, כמעט חצי משנתון הגיוס הנשי רוצות ללבוש אפוד ולשאת נשק. בכלל זה נשים דתיות המתגייסות לתפקידי לחימה מובהקים. השירות המצוין במשימות ביטחון שוטף שנותן גדוד "קרקל" המעורב (גברים ונשים) על הגבול עם מצרים, ונכונות הנשים להילחם, הביא לכך שהשנה הוקמו שני גדודים מעורבים נוספים והגדוד הרביעי בדרך.

חלקן של הנשים יגדל בצורה דרמטית בשנים הקרובות לא רק בתפקידי לחימה. "בצה"ל כיום 964 מקצועות. רק 120 מהם סגורים כיום בפני נשים. לכן אנחנו מרחיבים את השיבוץ של נשים כמעט לכל התפקידים וגם את הגיוס לקבע של נשים בדרגות נגדים וכקצינות", אמרה קירשנר.

לוחמות קרקל באימון. "נשים כמעט לכל התפקידים"(צילום: גדי קבלו)

מול ההצלחה המתונה בהגדלת מספר החרדים המתגייסים, ומול המהפכה האמיתית המתרחשת לנגד עינינו בגיוס ובשיבוץ נשים לתפקידים משמעותיים, לא נרשמה התפתחות משמעותית בגיוס מוסלמים ונוצרים מקרב אזרחי ישראל הערבים. "עדיין קיימת התנגדות רבה בציבור להתגייסות לצה"ל", אומר סרן סולי מגדוד הסיור המדברי שרוב לוחמיו ומפקדיו הם מוסלמים. לא כל אלה שהתגייסו דוברים כבר עברית על בורייה אבל מהאופן שבו הם מחזיקים ומתנהלים עם הנשק אפשר להבחין שמדובר בלוחמים מלידה. "המשימה האמיתית שלי היא לעשות מהם אזרחים טובים", אומר סולי בחיוך.

כדי למלא את השורות שצפויות להתדלדל בעוד כשנה וחצי כתוצאה מקיצור השירות, נוקטים בצה"ל שורה של צעדים שנועדו לחסוך בכוח אדם (כולל בקבע). למשל, צמצום מספר החיילים המשרתים בזרועות מערכת הביטחון אבל לא בצה"ל. צעד דומה מתרחש גם במשמר הגבול, בשב"כ, בתחום מורות-חיילות וכו'. כ-5,000 חיילים מתוך כל שנתון גיוס משרתים

מחוץ לצה"ל. הכוונה היא לצמצם מספר זה באלפים.

אמצעי נוסף הוא דחיית שירות למחזורי גיוס קרובים כדי לקבל אותם לשירות מלא בתקופה שבה צפוי מחסור בכוח אדם. אבל כל זה לא יספיק. בלית ברירה יצטרכו לחתוך בבשר החי. "נשארו בפנינו שני אתגרים", אומרת תא"ל קירשנר וניכר בה שהיא מודאגת. "נצטרך לקצר את מסלולי הקצונה ואת ההכשרות הארוכות". ההכשרה לתומכי לחימה בבה"ד 1 (בית הספר לקצינים) תקוצר בחודש, ובמקום שלא אפשר לקצר יונהג "קבע קצר" (מינימום ארבעה חודשים) לחניכים כדי שיוכלו להשלים את הכשרתם ולתת תקופת שירות סבירה בתפקיד החדש.

את כל אלה אתה חש ורואה על גבעות החול הצחיחות של הנגב המרכזי, בשטחי האימונים של בסיס האימון החטיבתי של גבעתי. "אנחנו מנסים כיום לאתר מפקדים כבר בשלב הטירונות", אומר סגן-אלוף דוד כהן, מפקד הבסיס, ומסביר כי כך נחסך זמן הכשרה וגם מקבלים בשלב מוקדם מבעבר מפקדי חוליות וכיתות. כאלה שיודעים להתמודד טוב יותר עם אויב שיש לו כיום נטייה להיעלם במהירות מהעין בשטח הבנוי ומתחת לפני הקרקע.

לא הרחק מטירוני גבעתי שדורכים את ה"תבור" המקוצר וצועקים "אש אש" בגרון ניחר, מתרגלים טירוני הפלוגה החרדית "תנועה לקראת מגע". רק הפאות המבצבצות בקושי מתחת למצנפות ההסוואה שעל הקסדה מסגירות שמדובר בבחורי ישיבה.