רכבת לילה לניו יורק
מובן מאליו שלהקת ‘משינה’ היא אחת הגדולות בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית. לא מובן מאליו שהם ממשיכים להופיע יחד יותר מ-30 שנה. אבל הנה, זה מה שקורה, ועכשיו הן בדרך לסיבוב הופעות במזרח ארה”ב
כבר למעלה משלושים שנה הם מנגנים ביחד. יובל בנאי, שלומי ברכה, אבנר חודורוב, מייקל בנסון ואיגי דיין. עבור רבים מאיתנו, שנים ארוכות שהם, להקת משינה, מלחינים את פסקול חיינו וממש עוד מעט הם ישחררו שירים חדשים, שבע שנים אחרי שיצא אלבומם האחרון.
רגע לפני שהם מתחילים בהקלטות הסופיות, הם מגיעים אלינו להעלות את אחד המופעים הגדולים ביותר שלהם, 'משינה, ביחד'. "בדרך כלל אנחנו עושים את כל הסיבוב", מספר לנו יובל בנאי, רגע לפני שהלהקה עולה עם אנסמבל מורחב על המטוס היישר לבוסטון, התחנה הראשונה. "פעם בשנה או שנתיים אנחנו מקפידים להגיע להופיע בארה"ב. הפעם נהיה בחוף המזרחי ולא נגיע ללוס אנג'לס וקנדה מכל מיני סיבות, העיקרית היא שאנחנו עסוקים בארץ עם הופעות ועם האלבום החדש שמתוכנן לצאת ביולי".
כבר שנים שהם לא הקליטו ביחד. כל אחד מהם התמקד בכיוונים חדשים. בנאי למשל, עבר לאילניה שבגליל התחתון, ובמקביל לשחרור אלבום סולו משלו, עסק ביצירה מסוג אחר לגמרי. יצירת שמן זית. מה שהתחיל בשנת 2004 כתחביב של 150 עצי זית הפך עם השנים ל-50 דונם אדמה, שבהם ניטעו כ-1,500 עצי זית ומהם מפיקים בנאי ושותפו המקומי את שמן הזית שלהם, אותו מכנים "שמן בוטיק".
"פרנסה מזה אנחנו עדיין לא רואים”, אמר. "כרגע זה בעיקר בשביל הנפש. באמנות לוקח זמן, לפעמים הרבה זמן, עד שיודעים באמת להעריך שיר או אלבום", הוא גורס. "ככה זה עם שמן הזית".
ההערכה ל'משינה' והיצירות שלה הגיעה די מהר. את הלהקה הקימו בנאי והגיטריסט שלומי ברכהבשנת 83' כששירתו יחד בחיל התותחנים. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון של משינה. "הופענו במועדונים ולא הרווחנו כסף, היינו על הפנים", סיפרו. "כשנכנסו לאולפן לא היה לנו כסף לשלם על שעות ההקלטה ומנהל האולפן אמר לנו 'אתם לא יכולים לצאת מפה עד שתשלמו'. ביד רועדת כל אחד מאיתנו רשם צ'ק, היינו כל כך תפרנים”.
הקלטנו את ‘אופטיקאי מדופלם' לבד, אף חברת תקליטים לא האמינה בנו והלכנו לכמה. כשהגענו ל-NMCשאמרו 'תוציאו את השיר הזה ואם זה ילך נפיק לכם תקליט'". השיר הפך ללהיט, ומשינה, לנכס צאן ברזל.
את ההופעות כאן בארה"ב יפתחו ב-14 במאי בבוסטון, משם יטוסו לשתי הופעות בניו יורק, ולשיקאגו ומיאמי. מאז הקמתה וגם מאז הקאמבק שעשו בשנת 2003, נשארו החמישה בהרכב הלהקה המקורי. הפעם, הם יגיעו אלינו בהרכב מורחב, עם נגנים וזמרים נוספים. "כל אחד מאיתנו מגיע היום שונה. אנחנו לא אותם אנשים, אבל הלהקה נמצאת מבחינה חברתית ויצירתית במקום הכי טוב שהייתה. תמיד היינו חברים, אבל משהו בשנים האחרונות, המופעים שאנחנו עושים, התהליכים שאנחנו עוברים, במקום טוב יותר. אנחנו באים למשינה ואוהבים את זה, בלי תירוצים. פשוט אוהבים את זה וההופעה שאנחנו עושים בארה"ב זו הופעה מאוד לא שגרתית. מחמישה על הבמה נהיה הפעם 12".
המופע החדש 'ביחד', מביא אלינו את היצירות האהובות של הלהקה בגרסאות ייחודיות ועוצמתיות עם כלי נגינה וקולות נוספים. "הבאנו שלושה נשפנים עם שלושה כלי נשיפה שונים. הבאנו אמנים כמו ג'ו נווה, מוזיקאי שניגן עם הבן שלי והרגשנו שהוא מביא שינוי חדש ומרענן, הוא מנגן בין השאר גם על בוזוקי ופרקאשן. מצד אחד הוא מוזיקאי מלומד ומצד שני רוקנרול. צירפנו את גליה חי שהיא זמרת מעולה ואחת הטובות בארץ בנגינה על ויולה. והחלטנו להזמין גם את רודי ביינסאי, שהייתה איתנו ב'דה ווייס'. בתכנית היא הלכה איתנו עד הסוף והערכנו אותה מאוד".
על החלק שלקחו בתכנית הריאליטי הפופולארית 'דה ווייס', ניתן להסיק מהן מסקנותיו דווקא דרך ביינסאי. "היא לא זכתה כי היא טובה מדי כדי לזכות בתכנית. זה שאתה טוב, לא יביא אותך בהכרח לזכות”.אחרי עונה אחת בכורסת המנטורים המסתובבת, החליטו בנאי וברכה לפרוש. "היה טוב, נהנינו, ראינו, התרשמנו, פרשנו. בסך הכול", אמר,"מדובר בפורמט די שטוח. הן לא באמת ייצרו כוכבים. האמנים האמיתיים הם אלה שצומחים מחוץ לפורמטים האלה. לבן הגדול שלי, למשל, הצעתי לא לנסות פורמט כזה. בשורה התחתונה, זה היה נחמד, ואני אשקר אם אומר שלא נהנינו מאור הזרקורים. שלומי ואני עדיין בקשר עם חלק מהזמרים, והם יודעים שמספיקה שיחת טלפון כדי שנושיט להם יד, כי מנטור זה לתמיד". צירופה של רודי למסע ההופעות הוא ללא ספק העדות לכך. "ידענו שהיא תתאים לאנסמבל שרצינו להרכיב".
נשמע שגם בנאי עצמו נלהב מהתוצאה ומהצלילים החדשים ישנים שבמופע. "אנחנו מופיעים עם ההרכב הזה גם בישראל והקהל מאוד אוהב את זה. במשינה תמיד יש כוח, אבל המופע הזה לוקח את זה למקום אחר. זה יותר בכיוון של ספרינגסטין מבחינת איך שזה נראה על הבמה, אבל אין למה להשוות, זה באמת משהו. וכמה שזה נראה מרשים, זה אפילו יותר טוב ממה שזה נראה".
בנאי חייכן, מתמסר לכל שאלה ובאופן מרענן למדי נשמע שגם אחרי שנים, הוא בכנות נהנה ממה שהוא עושה. בחירת השירים למופע אמנם נעשתה, אבל כאמנים טוטאליים, חברי הלהקה מבטיחים גם הפתעות. "זו הופעה של שעתיים. בגלל שיש לנו כל כך הרבה אפשרויות אנחנו די משחקים עם זה. יש שילוב מעניין של הלהיטים הגדולים וגם 'בי סיידים', כמו 'כולם אומרים לי תיזהר', 'את באה לבקר', 'שלח לי מלאך' 'פוליטיקה', קאברים מעניינים, קצת מהסולואים שלי ושל שלומי מאלבומי הסולו".
לאורך השנים שיחרר בנאי כמה אלבומי סולו מצליחים והשנה הצטרף גם ברכה כששיחרר אלבום סולו משלו. "זה הגיע מתוך מעין חוסר ברירה”,סיפר עם הוצאת האלבום. "אמנם עשיתי אלבום סולו בעבר, אבל לא תכננתי לי קריירה של זמר, ואז הצטברו שירים ולא היה לי לאן לשפוך אותם. היו לי מחשבות על פרויקט עם כמה זמרים, ואז הגעתי למסקנה שזו החלטה נפשית. לעבור לפרונט זה לא קל, זה דורש ביצים והחלטה. זמרים, יש בהם סוג של אגו, ואני לא כל כך כזה, אבל החלטתי שאני עובר קדימה ומניף את דגל הרוקנ'רול הדועך במדינתנו. פשוט הגעתי למסקנה שאני אספר את הסיפור שלי יותר טוב מכולם".
בנאי מפרגן לברכה ומדבריו נשמע שהלהקה כולם בשלבי תעוזה. "בגיל שלנו אין מה להפסיד", הוא מצהיר וגם מכין אותנו לקראת מה שנשמע באלבומם החדש. ״אנחנו מכונה משומנת, אבל זו מכונה רגשית. היא מצב ביולוגי, זה לא בוכנות, למרות שאנחנו וינטאג׳״, היטיב לנסח ברכה.
בנאי מרגיש בהופעות כאן בארה"ב בבית. להגדרתו האהבה מהקהל גדולה גם כאן, ובחירות השירים משתנות עם הגיאוגרפיה. "מהניסיון בהופעות בארה"ב האהבה לשיר זה או אחר משתנה. כל קהל הוא אוכלוסיה אחרת, ואנחנו תמיד מקשיבים לקהל שלנו אבל בסך הכל, אין הבדל עצום. הקהל דלוק על הלהקה ובא ליהנות. ההופעות בארה"ב תמיד פצצה".
כשהם מגיעים לכאן, במעט הזמן שיש להם לעצמם, הם בדרך כלל מתפצלים. "אנחנו אוהבים להגיע לארה"ב. אין לנו המון זמן לעשות המון דברים כי אנחנו מופיעים כמעט כל יום, אז החיים בסיבוב כזה של שדה תעופה, מלון ובלאנס, ובזמן שנשאר אנחנו עושים כל אחד מה שהוא אוהב. אחד הולך למוזיאון, ואחד הולך לחברים, לראות הופעות או לנייקי. אני", הוא מסכם, "פשוט אוהב את מנהטן, תמיד אהבתי אותה גם כשבאייטיז היה קשה. אני אוהב לבלות ואוהב את העיר, הרחובות והטיפוסים".
להזמנות ופרטים נוספים: www.teevtix.com
