"הנני כאן”,הצהיר חבר הכנסת אמיר אוחנה עם השבעתו שנערכה רק לפני מספר חודשים. "בן לאסתר ומאיר שעלו ממרוקו כדי לבנות מדינה, עם החצי השני שלי ואהוב ליבי, אלון ועם שני ילדיי הקטנים, דוד ואלה, וכמו שדוד ניצח את גוליית בעמק האלה, הנני כאן כנגד כל הסיכויים".

בעיקבות פרישתו של סילבן שלום מהחיים הפוליטים, נכנס לממשלה כמי שזכה במקום ה-32 ברשימת הליכוד.

השבוע הגיע אוחנה לניו יורק בכדי לקבל פרס הוקרה בערב הגאלה השנתי של ארגון The World Values Network במלון Marriott Marqis.

ארגון The World Values Network שם לו כמטרה מרכזית לעודד הטמעת ערכים יהודיים בתחומי הפוליטיקה, התקשורת והתרבות ובכך להפוך את העם היהודי ל'אור לאומות'. הפרס שהוענק בגאלה מסמל להגדרתם אנשים שחייהם ומעשיהם מגלמים ערכים יהודיים, אוניברסלים תוך שמירה וכיבוד הסמלים המודרניים. לצד אוחנה הפרס הוענק גם לאושיות בינלאומיות כמו יוקו אונו, זוכה פרס נובל אלי ויזל, ד"ר אוז ואפילו פאמלה אנדרסון.

אנחנו נפגשים אחרי שקיבל את הפרס. בחביבות ואדיבות הוא שמח לספר, לצד בן זוגו, על הערב המיוחד. ח"כ אוחנה עדיין קצת נרגש מהמעמד ומספר כיצד נודעה לו הזכייה. "משפחת בוטח שעומדת בראש הארגון, יצרה איתי קשר ממש אחרי השבעתי לכנסת. הם קראו על ההקמה של 'גאווה בליכוד' והדברים שעשיתי בתוך המפלג, ואלו דברים שהם תומכים בהם. הרב בוטח, רב אורתודוכסי, הוא רב שמדבר על זכויות להט"ב. אחד הדברים שסיקרנו אותו היה גם העבר הביטחוני שלי, בין השאר שש שנים כקצין בצבא ועוד 6 בשב"כ. הם מאוד מעריכים את חיילי צה"ל. באותה שיחה הוא הזמין אותי להגיע לאירוע כאורח כבוד".

"היום כבר אומרים את המילה להט"ב. השיח השתנה. אוחנה בעת קבלת הפרס, השבוע.

כשהוענק לו הפרס, נאמר שאוחנה הוא ההומוסקסואל המוצהר הראשון שנבחר לכנסת בפריימריז פתוחים בישראל, והראשון מהימין מחוץ לארון. "זה היה מרגש מאוד. אין אצלנו אירועים בסדר גודל כזה. זו גם הפעם הראשונה שאני נואם באנגלית".

מה חשוב היה לך לומר בנאום?

"חשוב היה לי לדבר על הקשר בין שתי המדינות וערכי החופש והחירות שמחברים בינינו. גם העובדה שיש לנו אויבים משותפים שמתנגדים לכל מה שאנחנו מייצגים. חשוב היה לי להסביר שוב ושוב כמה אנחנו מעריכים את התמיכה שלהם. אנשים שנולדו לעידן שבו ישראל היא עובדה קיימת פחות יודעים להעריך כמה היא חשובה, אבל ישראל היא שברירית ואנחנו זקוקים ליהודים בעולם".

ב-2011 הקים אוחנה את קבוצת 'גאווה בליכוד', שהובילה לדבריו לתמורות גדולות במפלגה. "אנחנו חלק מעם ישראל וזה שאנחנו בקהילה לא אומר שאנחנו מוגבלים רק למר"צ. הליכוד מאז הקמת הקבוצה עשה את הצעדים הכי ניכרים. עד אז לא דיברו על זה בליכוד והיום מירי רגב למשל היא שיאנית החקיקה למען חוקים עבור הקהילה. גם שר הביטחון מצהיר שהוא תומך בזכויות מלאות לקהילה ואנחנו בדרך הנכונה".

נתקלת באנטי בקרב חברי הכנסת?

"ודאי. יחד עם זאת אני יכול להגיד שגם אצל חרדים השיח השתנה. אם לפני 10 שנים ח"כ ניסים זאב למשל אמר שיש לטפל בקהילה כמו בשפעת העופות, היום לא תשמעי דברים כאלו. תשמעי מחלוקות אבל לא דברים כאלו. היום אומרים כבר את המילה להט”ב, והשיח משתנה".

בקרב חברי הקהילה אתה זוכה לתמיכה או ביקורת?

"אין אחדות דעות. יש מאבק שצריך להיעשות וכל אחד רואה את הדרך אליו אחרת. אני ח"כ הראשון המוצהר שחבר בקואליציה. אני 4 חודשים בכנסת וכבר אנשים זועמים שאני עדיין לא הבאתי הישגים, אין בזה צדק והגינות. אני חלק מהקואליציה. את השינוי אני רוצה לעשות בהדרגה".

מה היעד שסימנת לעצמך?

"הנושא הביטחוני הוא גורלי והכרחי. נהרות של דם נשפכים ועלינו להחליף דיסקט. מאז הסכמי אוסלו אנחנו מדברים בשפה לא נכונה. לתת לעולם לחשוב שמשא ומתן על קווי 67 הוא הדרך לשלום כאילו שרק ב-67 התחיל הסכסוך, הוא שגוי מיסודו.לכן אני שמח להיות חבר בועדת חוץ וביטחון.לפי האירוע כאן, ומכאן אני נוסע לאוסטרליה, אני חושב שאני יכול גם כשגריר להוות גשר בין כל מיני קהילות בישראל".

אוחנה מצהיר אמונים במליאת הכנסת.(צילום: דוברות הכנסת)

אילו שאלות נשאלת כאן?

“יש הרבה סקרנות על מה שקורה בישראל. נראה שמאוד מוטרדים משלומינו הפיזי. רואים את ההפצצות מעזה, הסכנות. אני נתתי את ההסבר שלי למה שאני חושב הסיבות לכל האיומים שמסביבנו. בקרב המנהיגות יש ידע רב, אבל אמריקאי ממוצע ברוב המקרים חסר ידע היסטורי על שורשי הסכסוך. חשוב לי לחשוף את אבו מאזן וההנהגה שלו שעדיין מתנהלים כמשטר טרוריסטי. הם בימים אלו מדברים על הדוקרים כ'כתר על ראשינו', מה זה אם לא הסתה לטרור".

אתה מציע פתרון?

"הנהייה אחר פתרון כאילו יש משהו כזה היא לא ריאלית. יש פתרון אבל הוא לא כאן ועכשיו. צריך לעשות כרגע כל מה שאפשר כדי לגרום לאויבנו להפנים שאנחנו לא משהו זמני אלא עובדה קיימת. צריך קודם כל להפסיק משאים ומתנים על שטחים. בואו נבין שכל הנסיגות היו טעות. ב-93 הבאנו מחבלים נרדפים בשיירות כבוד, נתנו להם טריטוריה, נשק ומדים, בלי בג"צ ובלי בצלם והרעיון הזה התפוצץ לנו בפרצוף. ב-2005 יצאנו מעזה. חשבנו שישקיעו ברפואה, בתיירות, בכלכלה, ומה הם עשו?".

איך משכנעים את העולם?

"אין לנו סיכוי לשכנע את העולם בצדקת דרכינו. אנחנו לא יכולים לשכנע את העולם שאנחנו כאן כדי להישאר עד שאנחנו בעצמנו נבין את זה. אם זכותינו אכן טבעית והיסטורית אז איך לא יהודה ושומרון? חשוב להצמיח שורשים קודם כל בקרב הקהילה בישראל. המאבק הוא עוד דם, יזע ודמעות ואנחנו צריכים לבנות התפתח, להיות עובדה. הערך של מדינת ישראל משגשגת שמעמיקה את שורשיה הוא כרגע מה שחשוב. להבדיל מאחרים אני לא חושב שהפלסטינים יעלמו ולא חושב שאנחנו נעלם. אין דבר כזה אנחנו כאן והם שם. אנחנו פה והם פה ושם. צריך לעשות סטופ. להצהיר שגבולותיה של ישראל לא ישתנו. להפוך לעובדה. יכול להיות שזה לא יהיה בימי חיינו, אבל זו הדרך לשלום. המחשבה אנחנו עניין זמני כאן היא המסוכנת מכל".

השיח האלים בארץ היום לא מעמיק את הפער?

"ידענו זמנים קשים יותר וככל שהמצב הביטחוני טוב יותר אנחנו מרשים לעצמנו לריב אלו עם אלו, אז אולי ניהול הוויכוחים זה שלב בריא יותר שלנו כעם. אני מנסה למגר שיח אלים וצורם לי בהפגנות של הימין אני רואה חבורות קטנות שצועקות מוות לערבים או שמאלנים.זה מרתיח אותי ומעבר לחוסר המוסריות הם מכתימים את המחנה שלנו ואני מנסה למזער אותם. יחד עם זאת אני לא חושב שהחברה בדרך למטה. יש פער אדיר בין המצב בשטח לבין איך שהוא משתקף בתקשורת".

למה?

"כאשר רוצים להחליף את השלטון אבל המצב טוב, כפי שהוא היום, קשה לשכנע שהמצב לא מספיק  טוב".

אתה מגדיר את המצב היום כטוב?

"בוודאי. המצב הכלכלי של ישראל טוב. מדינת ישראל הראתה סימני צמיחה בעוד שהמיתון בעולם גבר. תראי את מס הטיסות לחו"ל, תראי את מספר רכישות המכוניות. האם יש עניים? בוודאי, צריך לעזור להם. אבל תמיד היו ותמיד יהיו. הניסיון של חלק מכלי התקשורת היה להציג את המקרים המסוימים כאילו הם התופעה, הרוב".

אתה מאמין שהתקשורת מכוונת את הידיעות בהתאם למגמה מסוימת?

"גם אם לוקחים סיפור שיש בו אמת ומנפחים אותו יש בזה טעם לפגם. יש מסע רדיפה. אני אגב רואה שינוי לטובה במערכת התקשורת. אני לא מצפה רק לאינפורמציה יבשה בתקשורת. אני תומך בתקשורת חופשית, אבל צריך לעשות שינויים".

"יש פער אדיר בין המצב בשטח לבין איך שמשתקף בתקשורת. אוחנה(צילום: מוטי קמחי)

אוחנה מודה שיש מקום לביקורת, אך טוען שהדרך של התקשורת איננה מובילה לבנייה ושינוי. "ביקורת צריכה לבוא ממקום בונה, לא ממקום הרסני. כשניסו להשחיר בבחירות את המצב, כמו טענה על מיליון ילדים רעבים בישראל. נתונים שמתונים, זה לא נכון. אני מסתובב בכל הארץ ולא פגשתי יותר מאחוז שאומרים לי שיש. הכל נמדד באופן יחסי וזה עיוות. יש ביקורת לגיטימית, גם לי. מחירי הדירות צריכים להשתנות, יוקר המחייה".

אתה מסופק מתפקוד הממשלה והממשלות בראשות הליכוד בשנים האלו?

"את מדברת על ממשלות שונות. הן היו בראשות הליכוד אך בהרכבים שונים. לממשלה הזו יש פוטנציאל להצליח לקדם נושאים חשובים".

לקראת סוף השיחה, אנחנו מדברים על התפקיד של ישראלים מקומיים בתרומה לישראל והחיזוק שלה מבחוץ. לפני שאוחנה מציע דרכים לחיזוק, הוא מתעקש לציין שהתדמית של ישראל, גם היום, חזקה מאי פעם. "יש סקרים של גאלופ שמעיד שהאהדה לישראל השנה היא בשיאה. מה שכן כדאי זה לחשוף את הצדדים היפים של ישראל. העולם מתעניין פחות ופחות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש לנו הרבה במה להתגאות ובואו נתמקד בזה".

"אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית. מה בא קודם? הכל בא יחד. כשרודפים יהודי בזעקות 'איטבח אל יהוד', אני קודם כל יהודי", הוסיף אוחנה, "כשמבקשים להקטין ולהעלים תרבות - אני מזרחי, כשמוציאים דיבתם של חיילי צה"ל וכחות הביטחון - אני חייל, וכשדוקרים למוות נערה צעירה במצעד שכולו אהבה וסובלנות - אני הומו שלא מייחל ליום שיבוא, אלא קם ומביא אותו".