עשרות קבוצות של סטודנטים מאוניברסיטאות רבות הגישו רעיונות ומועמדות, אבל הזוכים הגדולים היו דווקא שני סטודנטים ישראלים מניו יורק, אשר לומדים בברוך קולג׳.התל אביבי אור איצקוביץ, 28, הגיע לניו יורק אחרי שירות כמפקד טנק בשיריון. ״הגעתי לניו יורק והמשכתי לטייל, אבל היה ברור שאחזור לכאן, וחזרתי כדי לעשות את התואר שלי״.

לפני מספר חודשים פנה אל אור עמית גולן גוטין, מכר ישראלי, במקור מירושלים, גם הוא סטודנט בקולג׳, עם הצעה לשתף פעולה. "בעבר לקחנו קורס ביחד בקולג' וכישראלי לישראלי, שמרנו על יחסים ידידותיים. כששמע על התחרות, פנה אלי והציע שנגיש מועמדות ביחד".

"עשינו קורס לתקשורת שהתמקד בדיבור בפני קהל. היה לי ניסיון בזה והוא ראה שהפגנתי יצירתיות. מה שעשיתי גם בצבא מול חיילים כמפקד בטירונות, היה לאתר אלמנטים ודרכים יחודיות להעביר חומר, שלא יהיה משעמם. ככה עשיתי גם בפרויקטים בקורס. אני תמיד חושב שעדיף להגיש תכנים נפיצים בצורה פחות ישירה ויותר מסקרנת. הוא זכר שאני כזה ופנה אלי".

עם איזה רעיון הוא הגיע אליך?

"הרעיון הראשוני שלו היה ליצור מיזם או תערוכה ששואבת השראה מ'היומנס אוף ניו יורק', רק שכאן, נתמקד בישראל. רצינו ביחד ליצור פורטרט של אנשים רנדומלים שצלם פוגש ברחוב ואחרי שקולט אותם מברר מי הם אותם אנשים מאחורי הקלוז אפ. לשים זרקור על עוברי אורח. להתעסק באנשים. לתת לישראל פנים ועומק".

לתחרות היו שלושה שלבים. מה שהתחיל בעשרות, הגיע בשלב הסופי לחמש קבוצות בלבד, והמתח היה בשיאו בערב ההכרזה על הזוכים, לפני מספר חודשים. "הגענו לשלב הסופי עם קבוצות מאוניברסיטאות שלא חשבנו שיהיה לנו סיכוי נגדן, מקורנל, NYU ועוד".

ובכל זאת זכיתם. כיצד הסבירו השופטים את החלטתם?

"השופטים בחרו בנו לדעתי כי הצגנו רעיון שכמה שהוא פשוט, ככה הוא ברור. זה משהו שטרם נעשה גם מבחינת המסר, וגם מבחינת הויזואליה. כל הרעיונות שהגיעו לגמר קיבלו איזשהו מימון, אבל כולם היו שונים מאיתנו ודומים זה לזה. פאנלים ומרצים אורחים אבל אנחנו הבאנו מיזם".

השניים החלו לעבוד במרץ. "עבדנו במקביל עם הילל והקונסוליה וקיבלנו גם תוספת תקציב כשהרעיון התפתח והתרחב ואנחנו ממש מודים ל-World Jewish Congress".

אריק מתיוס ורון קורמוס. מתוך התערוכה

איך איתרתם את האנשים המצולמים?

"היו לנו כמה ישיבות בקונסוליה וב-WJC. אנחנו ישראלים ומכירים אנשים הארץ, בעיקר מתל-אביב וירושלים. בנוסף, רצינו שהמסר בתערוכה יכלול את כל האוכלוסיה הישראלית, לכן התעקשנו להגיע למוסלמים, נוצרים, עובדים זרים. דרך הקונסוליה הגענו לבית ספר 'זומינג' לצילום בישראל והם הציבו משימה בקורסים לצלם פורטרט, סיפור. ובאמת, בזכותם, קיבלנו פסיפס מגוון ויחודי. איכות צילום והון אנושי שמאפשר הצצה אמיתית לישראל. לחברה הישראלית. בתערוכה היו בסופו של דבר 40 תמונות, חצי מתוכם תרמו 2 צלמים ראשיים".

בשבוע שעבר, ממש בסמוך ליום העצמאות, נסגר לכבוד התערוכה הייחודית של השניים בלוק שלם במרכז מנהטן. מוזיקהישראלית מגוונת, בהתאם לקו המנחה, נשמעה ברחוב, אוכל ישראלי ותמונות לצד סיפורים של ישראלים מרחבי הארץ קישטו את הכביש. עוברי אורח הסתובבו והתעמקו בסקרנות בסיפורים שמאחורי האנשים שדרך התמונה מסתכלים להם בעיניים.

הזוכים הגדולים, עמית ואור. צילום: עידו סימן ןטוב

איך הרגשתם?

"התרגשנו. היה הרבה יותר טוב ממה שציפינו, למרות שזה עבד לפי התכנית. היו מאות אנשים עם הפתיחה ואלפים לאורך שעות היום. אחרי חצי שנת עבודה לא חשבנו שיהיו תוצאות טובות כאלה".

היו תמונות שהפתיעו וריגשו במיוחד?

"למשל תמונה של זוג הומואים מתל אביב, שביטאה את חופש הביטוי בישראל. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזה"ת. היו תמונות של אזרחים ערבים שהובילו לפליאה שהם חיים בישראל כשווים, כמו אחות מייילדת שאמרה זה הבית שלי ולא אכפת לי את מי אני מיילדת, או כבאי ערבי מלוד שאמר שהוא חונך לאהבת אדם. זה המסר שהיה חשוב לנו. בגלל שזה תלמידי קולג', חיפשנו משהו מהיר עם ויזואליה איכותית וטקסט קליט. רוב התמונות מושכות את העין עם סיפור מעניין וצבעים".

מה הלאה?

"אנחנו מציגים בכנס 'ביונד' של הקונסוליה ובסוף החודש ככל הנראה בשבוע BDS באו”ם,שם גם נשתתף בפאנל. המטרה שלנו היא שיזמינו את התערוכה בקמפוסים לבתי ספר, לעורר דיון. אין לנו כוונה לשכנע משוכנעים, אלא להביא אנשים חדשים. בתערוכה והמסיבה היו מוסלמים וסטודנטים הייתה מוזיקה. זה שתלמידים מוסלמים דתיים הרגישו נוח להסתובב ולרקוד איתנו היה מדהים וגם העובדה שהרבה תלמידים יהודים שלא קשורים לקהילה, חילונים, באו לשאול אותנו שאלות וגילו עניין ולקחו חלק הייתה חשובה. רצינו לדבר על ישראל בלי קונוטציה של מלחמה ומדים ומי טוב ומי רע, אלא את עיקר החיים בארץ שהם כמו בכל מקום אחר".

אתה גאה?

“מאוד. הצעד הזה הבעיר בי את הרצון לעשות עוד, אבל אני לא אוהב פוליטיקה משני הצדדים כמו שהיא היום בארץ, ואני מפחד שזה מתערבב. בינתיים ננסה לשמור על הפרויקט נקי מפוליטיקה. אנחנו פשוט רוצים שישפטו את ישראל על פי התמונה האמיתית".