"תפקידי למצוא את הדבר הבא שיסחוף את הרשת"

תארו לעצמכם שאתם עורכים מחקר כחלק מלימודי התואר הראשון, מבינים שאותו מושא כתיבה הולך להפוך לדבר החם הבא ואז מנסים להתקבל לעבוד שם - ואז זה קורה. זהו סיפורה של נעמי גלייט, סגנית נשיא בתחום ה-Social Good בפייסבוק שעובדת שם יותר מעשר שנים והייתה האדם ה-14 שהועסק בחברה. גלייט הגיעה לאחרונה לביקור בישראל יחד עם משלחת של בכירים מהחברה, הסיבה: אחד משני מרכזי המחקר והפיתוח של פייסבוק בעולם, נמצא בתל-אביב והצוות הישראלי עובד על החידושים עליהם היא אחראית.

נעמי גלייט, אחראית על לעשות טוב (צילום: יח"צ)

מלימודי סוציולוגיה לצמרת פייסבוק

נתחיל מההתחלה. גלייט זיהתה את הפוטנציאל של פייסבוק עוד ב-2004, אז הייתה סטודנטית בסטנפורד למדע, טכנולוגיה וחברה, בזמנים שרשתות חברתיות היו עוד בחיתוליהן ועל התחום שלטו myspace ו-Friendster. "באותה שנה פייסבוק הייתה רשת חברתית שפעלה רק בתוך הארוורד וסטנפורד והיא רק הלכה וגדלה, ועל הרקע הזה כתבתי את התזה שלי", סיפרה גלייט בראיון ממרכז הפיתוח בתל אביב. "עשיתי השוואה בין ההצלחה של פייסבוק מול רשת חברתית אחרת שפעלה בסטנפורד בשם 'club nexus' - שלא תפסה. ככל שהעמקתי במחקר, הבנתי גם שאני רוצה לעבוד שם".

כיצד בלטה פייסבוק משאר הרשתות החברתיות שכבר היו קיימות?

"אפילו לא פגשתי את מארק באופן אישי, עשיתי מחקר עליו ועל פייסבוק וזה הרגיש לי כמשהו טוב. לאנשים הייתה זהות, תמונה, עוד לא היה טיימליין אבל הפיד של האתר נראה טוב יותר מהאחרים. זיהיתי ניצוץ של משהו אחר. וצדקתי".

איך בעצם עשית את הדרך מלכתוב על החברה ללעבוד בה?

"המטה הראשון של פייסבוק היה ממש מול סטנפורד, אז הגעתי לשם על בסיס יומי ושאלתי אם הם מחפשים עובדים. הייתי מוכנה אפילו לנקות, העיקר לעבוד שם. כעבור זמן מה, הזמינו אותי להתראיין למשרת העוזרת האישית של שון פארקר, נשיאה הראשון של החברה, ולא התקבלתי אליה. אמרו לי שאני מוכשרת מדי לביצוע עבודה זו, אבל אולי יכולה להשתלב במחלקת השיווק ואמרתי כן".

פייסבוק להמונים  

את המפתח להצלחתה הגדולה של הרשת החברתית, תולה גלייט בראש ובראשונה בהבטחתו של מייסד החברה מארק צוקרברג, להשאר בתפקיד המנכ"ל לטווח הרחוק, מה שמייחד אותו - יחסית לשאר חברות דומות. סיבה נוספת היא מה שגלייט מכנה כמטרה העיקרית של החברה: להפוך את העולם למקום יותר טוב. "פייסבוק עסק בעשיית דברים טובים מיומו הראשון. אם אנחנו יכולים לחבר אנשים - זה דבר טוב".

בפייסבוק חשבו מה עוד ניתן לעשות כדי לפרגן למשתמשיה, לאנושות, ועל הדרך לעצמם. לאורך השנים, ככל שהרשת החברתית הלכה וגדלה וכיום כבר מונה באופן רשמי 1.6 מיליארד משתמשים, חיפשו את הדבר הבא שיסיר מחסומים המונעים מאנשים להיות חלק ממנה. לצד היותה של נעמי סגנית נשיא לתחום ה-Social Good, היא משמשת גם כחלק מצוות הצמיחה של החברה: "כשהצטרפתי לפייסבוק, רק סטודנטים יכלו להצטרף לרשת החברתית, אז הסרנו את המחסום הזה. התחלנו מלצרף תיכוניסטים, בעלי עסקים ובסוף פתחנו את ההרשמה לכל מי שיש לו כתובת מייל חוקית".

ומחסומים לא היו חסרים בהתחלה, כפי שגלייט מרחיבה: "המחסום הבא שלנו היה השפה, באותו זמן היינו רק באנגלית, אז פתחנו את פייסבוק לעוד 80 שפות שונות. המחסום הבא שעמד מולנו ועדיין עומד הוא הסמארטפונים והמחשבים המתקדמים, הגעתי למרכז הפיתוח כאן כדי ליצור פלטפורמת פייסבוק שתתאים למכשירים נייידים פחות מתקדמים כמו מכשירי 2G מה שנקרא FB-light. יש את מחסום הגישה לאינטרנט לאנשים עניים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם והתפקיד שלי בצוות הוא להסיר את המכשול, לעזור להם להתחבר לאינטרנט ולפייסבוק". 

בעיית הגישה לאינטרנט, שבעיקר שייכת למדינות עולם שלישי כמו מדינות אפריקה, וחלק ממדינות מזרח אסיה, הביאה למיזם שנקרא Internet.org. מתוך 7 מיליארד אנשים בעולם, רק שליש מחובר לאינארנט ולכן לפני כשלוש שנים הגה צוקרברג את הרעיון שבבסיסו הוא מבורך, אך הביא עליו ביקורת קשה ונחשב לשנוי במחלוקת. המטרה לחבר לאינטרנט כמה שיותר אנשים - ללא עלות, אך החיבור חינם כולל אתרים ספורים (שבמרכזם פייסבוק, כמובן) כשהכניסה לשאר האתרים עולה למשתמש כסף.

מצד אחד לאינטרנט יש את היכולת לגשר על פערים ולחבר אנשים למידע חשוב כמו מילונים, שירותי מזג אוויר, מפות ומיקומים של מרכזים חשובים. מצד שני - כשהוא מוגבל לאתרים מסוימים בלבד - הוא פוגע בנייטרליות של הרשת. למרות הביקורת, Internet.org ממשיך לפעול ולהכנס למדינות שונות והושק החודש בהצלחה בניגריה - אחת המדינות האפריקניות בהן פייסבוק מאוד פופלרית. הביקורת לא פסחה על הרשת החברתית גם שם, אך גם המבקרים אומרים כי התועלת עולה על הנזק.

אחד משלוש בעולם: מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בתל אביב(צילום: יוסי זליגר )

הופכים את העולם למקום טוב יותר

בנוסף לצוות הצמיחה, אחראית גלייט על ניהול ה-Social Good של פייסבוק, אותו החלה לנהל לפני כשנה. החלק המרכזי בתפקיד הא לזהות את המגמות החשובות ביותר לאנשים ולהפוך אותן לנגישות להם, כמו למשל להודיע לאנשים בזמן אסון שהכל בסדר (כפתור ה-safety check), להביא לתודעה מיזמים חברתיים וגיוס כספים למטרות צדקה. 

רק שתדעו: למרכז הפיתוח שיושב בישראל היה תפקיד מרכזי בפיתוח כפתור ה-safety check. מרכז הפיתוח בישראל הוא מהיחידים והגדולים מחוץ לארצות-הברית כשהשני נמצא בלונדון. "יש רק שלושה מרכזים בעולם, והצוות שלי עובד מול הצוות של תל אביב ועל כן אנחנו מגיעים לכאן הרבה".

"אחד הדברים שיזמנו לאחרונה היה אתגר דלי הקרח לעורר מודעות למחלת ה-ALS. מה שאני עושה זה לחפש ברחבי הרשת החברתית דרכים לעשות עוד טוב, להביא לאנשים ערך מוסף. אם אפשר היה לבצע תשלומים דרך הפייסבוק, זה היה מקל על אנשים ואולי מביא יותר כסף. אנחנו עובדים על כך ממש בימים אלו, שניתן יהיה לתרום לעמותות צדקה דרך פייסבוק".

רבים השתתפו ושיתפו

"אחד הכלים הנוספים שהושקו לאחרונה באמצעות סושיאל גוד הוא כפתורי ה-safety check באסונות טבע. אנחנו מודעים לביקורת שיש בישראל על כך שהכפתור לא מופעל כאן, התייעצנו עם חברות לניתוח משברים בנוגע למצב הספציפי הזה שייעצו לנו לנהוג אחרת עם מקומות בהן יש משבר יומיומי כמו ישראל - שזה לא בריא להפעיל את הכפתור במצב שבו אין לארוע התחלה או סוף".

איך את מזהה המשבר או הטרנד הבא שיביא בעקבותיו את יצירת ה-safety check הבא?

"כשהתרחש האסון בפוקושימה לא היה סייפטי צ'ק - אבל אנשים נכנסו בהמוניהם לפייסבוק וכתבו שהם בסדר, שלחו הודעות במסנג'ר - אנשים כבר הפעילו סוג של סייפטי צ'ק וככה זיהינו את הדבר הבא שאנשים צריכים".

בסוף הראיון נעמי מציינת שהם ממשיכים לחפש את הטרנד הבא ושהם פתוחים להצעות. ממחקר קצר של הרשת בימים האחרונים, עולה צורך אמיתי בכפתור הספויילר. השבוע ראינו את הצורך בו יותר מאי פעם בזכות משחקי הכס וכנראה שזהו מצב שרק ילך ויחמיר. פייסבוק לטיפולכם.