החטופים והטועים
ברק שוגה בחשיבה האסטרטגית שלו ביחס לממשלת לבנון, ומתדיין עם החיזבאללה על החזרת החטופים במקום לדרוש זאת מממשלת לבנון הריבונית. טעות אסטרטגית, מחיר יקר
היציאה מלבנון לא שינתה כהוא זה את התובנה האסטרטגית של ברק. האלתור ושגרת החשיבה, הם עדיין גורמים דומיננטיים בהתנהלות האסטרטגית מול לבנון, הגם שממשלת לבנוןהנוכחית, בשונה מקודמותיה. היא נבחרה למרות מאמץ
סורי להכתיב ממשל אחר. באותן בחירות, זכה החיזבאללה בתמיכה פוליטית נמוכה
בקרב כלל האוכלוסייה.הדבר הפתיע רבים, אך לא את מי שעיניו בראשו.
מאז כניסת הסורים ללבנון הייתה התנגדות בלתי פוסקת, לעתים אפילו אלימה, לשהותם ולתכתיביהם. כניסת צה"ל ללבנון והשהות ברצועת הביטחון עיכבה ודיכאה את התרחבות ההתנגדות לממדים של מרי כללי, במשך שמונה עשרה שנים מיותרות, במהלכן השתלטה סוריה בהדרגה על המערכת הכלכלית והפוליטית של לבנון, מתנגדים קולניים מדי, נרצחו או ברחו ממגע ידם הארוכה של שירותי הביטחון הסורים. יציאתנו משם שיחררה כוחות אלה והם מתעצמים בהדרגה, כך שלממשלת לבנון החדשה יש כוח מיקוח כנגד הסורים, שלא היה לממשלות קודמות. עם זאת,עדיין אין לה יכולת להתנגד
לתכתיב הסורי, לאפשר לחיזבאללה לבצע פיגועים אל ובתוך שיטחה של ישראל.
בשל תכתיב זה לא הורה חרירי לצבא לבנון לרדת דרומה ולתפוס מערך מניעה על
גבול ישראל.
השגיאה האסטרטגית שליוותה את היציאה מלבנון נבעה מביסוסה על החלטה 425 . החלטה זו מקנה לכוחות האו'ם מעמד בהסדר היחסים בין ישראל ולבנון, ומאפשרת לממשלת לבנון לחמוק מאחריותה למניעת פעולות עוינות משטחה אל שטח ישראל. האחריות, צריך לזכור, נובעת גם מהסכמי שביתת הנשק עם לבנון משנת 1949.
אלא שחטיפת שלושת החיילים בהר דוב התנהלה בסמוך לכוחות האו"ם, תחת תצפיתם, ומבלי שאלה נקטו צעדים למניעת תוקפנות זו נגד ישראל. חמור מכך, על פי המידע שפורסם בתקשורת, השתמשו החוטפים במדים וברכב מוסווה כשל כוחות האו'ם במהלך החטיפה.
קופי ענאן לא מיהר להביא להחלטת גינוי של ממשלת לבנון על מעשה תוקפנות זו, המהווה הפרה בוטה של ההחלטה 425 שעל יישומה הוא מופקד. בשל מעורבות האו"ם, נמנעה ישראל מלממש את זכותה להגנה עצמית בפעולה ישירה נגד לבנון וצבאה, וכושר הרתעתה נפגע. אין ספק שלדבר יש השלכות רבות על תהליך הלבנוניזציה של העימות בשטחים. ישראל מוסיפה שגיאה על שגיאה כאשר היא מתדיינת על עסקה עם החיזבאללה לשחרור החטופים, במקום עם ממשלת לבנון הריבונית.
ההתדיינות הנכונה הייתה צריכה להתקיים באמצעות בית המשפט הבין לאומי בהאג כדי לממש את זכותה של ישראל להגנת המשפט הבין לאומי כנגד תוקפנות נגדה משטחה של מדינה ריבונות אחרת, גם אם זו תוקפנות של צד שלישי כמו סוריה או אירן. התדיינות כזו, אם תהייה, תהווה תקדים אסטרטגי חיובי למניעת תוקפנות נגדנו בעתיד. אולי עדיין לא מאוחר לבצע שינוי אסטרטגי בחשיבה.
