טובים השניים מן האחד
כיצד ניתן לצמצם פערים חברתיים ומה עושים במקום העבודה כשזכויותיו של היחיד נפגעות? עו"ד יחיאל שמיר מההסתדרות על מעמד העובדים ועל הצורך בשוויון במקום העבודה
בשיתוף ההסתדרות
ניתוח נתוני סקר חברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי תנופת ההתאגדות בישראל מצליחה לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים החברים בהם ומסייעים במידה רבה להקטנת חוסר השוויון במשק ולצמצום פערים חברתיים.
נתוני הסקר וממצאיהם - שפורסמו לאחרונה בכתב העת "עבודה חברה ומשפט", ונותחו על ידי אנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות תל-אביב, חיפה וקולומביה, ביניהם טלי קריסטל, גיא מונדלק, יצחק הברפלד וינון כהן - הראו ששכירים החברים בארגון עובדים, ונמצאים במקום עבודה שנחתם בו הסכם קיבוצי, נהנים משכר ממוצע גבוה יותר מהממוצע הכלל ארצי. כך, למשל, בזמן ששכרו הממוצע של עובד מאוגד בישראל עמד ב-2012 על 9,919 שקלים לחודש, שכרו הממוצע של חברו שאינו משתייך לאף ארגון עובדים היה נמוך כמעט באלפיים שקל לחודש, כך על פי הלמ"ס.
.jpg "(צילום: shutterstock)")
לכאורה, הממצאים החדשים נראים לחלקנו כמו חדשות ישנות. הרי אף אחד לא באמת מופתע כשאומרים לו כי עובדים מאוגדים מקבלים יותר.
מה שלא כולם יודעים זו העובדה שהשיפור במעמדו של העובד המאוגד בארגון עובדים, משפיע באופן ישיר על צמצום הפערים והקטנת חוסר השוויון בחברה כולה. הנחה שכבר קיבלה ביסוס מחקרי מצביעה על כך שחברות בארגוני עובדים ועבודה תחת הסכם קיבוצי, תורמות יותר לעובדים ברמות השכר הנמוכות מאשר לעובדים במחצית העליונה של סולם השכר.
התפלגות זו תורמת להקטנת אי השוויון בשכר בין כלל העובדים השכירים במשק ועוזרת לצמצם את הפערים החברתיים. לכך יש להוסיף כי ההשתייכות לאיגוד מקצועי משפרת באופן ניכר את הסיכוי לקבל מגוון של הטבות נלוות לשכר - עובדה שמסייעת אף היא לצמצום הפערים.
הסוציולוגים והסטטיסטיקאים הם כנראה לא היחידים שזיהו את המגמה. ממצאים חשובים אלה יכולים להסביר את תנופת ההתאגדות להסתדרות בשנתיים האחרונות ואת המציאות שבה סקטורים שלא היו חלק מעולם העבודה המאורגנת בעבר, כמו עובדי חברות ההיי-טק והסלולר, עובדי חברות הביטוח, רואי חשבון, עובדים מהמגזר החרדי ואפילו בני נוער עובדים שמבקשים להתאגד בהסתדרות.
בעבר, השתייכות עובדים לאיגוד מקצועי לא בהכרח הביאה לשיפור בזכויותיהם ביחס לכלל העובדים השכירים. על פי המאמר, בשנות ה-80 (תקופה שבה רוב העובדים היו חברים באיגודי עובדים), לא נראו הבדלי שכר בין עובדים מאוגדים לעובדים שאינם מאוגדים.
אולם במציאות הישראלית של שנת 2016, כשהחברה הישראלית מאופיינת בקוטביות ובפערים כה משמעותיים, וכאשר הנתונים מוכיחים במובהק כי ההתאגדות משפרת את תנאי השכר והעבודה של העובדים, בפרט אלה שנמצאים בחצי התחתון של התפלגות השכר, תנופת ההתאגדות תמשיך ואף תגדל. במציאות הנוכחית התאגדות עובדים מהווה צעד חשוב ונדרש לצמצום הפערים ולצדק חברתי אמיתי.
עו"ד יחיאל שמיר הוא היועץ המשפטי להסתדרות
לפנייה לכתב/ת 
